אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
במהלך חול המועד התקיים בפארק דוד מלמדוביץ’ הפנינג המתנפחים הענק JUMP, שהזמין את כל המשפחה לקפץ על עשרות מתנפחים מיוחדים במגוון צורות וצבעים ובמקביל ליהנות ממופעי ילדים. האירוע הסתיים עם המופע המרכזי של סטפן, שהקפיץ את הקהל עם שלל להיטיו.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ חדשות רמת גן – להצטרפות כל כותרות השבוע ישירות למייל – הירשמו כאן
אווירת החג המשיכה אל הפארק הלאומי, שם התקיים אירוע סוחף של הרקדה ושירה בציבור. ימים ספורים לאחר מכן וכמיטב המסורת, התקיים במקום האירוע המוטורי “מועדון החמש”, שמשך אליו המוני מבקרים מכל רחבי הארץ. במסגרת האירוע הוצגו לראווה מאות רכבים עתיקים וקלאסיים, לצד רונדו מרשים בו נסעו מגוון רכבי אספנות משנות ה-20 ועד שנות ה-80, ששוקמו ושופצו.
במוצאי החג נערכו הקפות שניות בארבעה מוקדים שונים ברחבי העיר – כיכר רמב”ם, שכונת ראשונים, רמת שקמה ורמת עמידר. עם סיום קריאת המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת הקריאה מחדש, החלו התהלוכות החגיגות עם ספרי תורה ודגלים, שסחפו את ההמון עד השעות הקטנות של הלילה.
ראש עיריית רמת-גן: “כמדי חג, אני שמח לראות שאלפי תושבים הצביעו ברגליים והצטרפו לחגיגות הקהילתיות ברחבי העיר. נשמח להמשיך לקדם את תחום התרבות, כדי שרמת-גן תמשיך לשקוק חיים ולהציע מגוון אפשרויות בילוי לכל המשפחה”.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
החודשים מאי עד אוקטובר נחשבים לעמוסים במיוחד בקרב אנשי התעשייה. בראיון מיוחד לרגל העונה מספר עומר שניידמן, תושב רמת גן, על המיזם המוזיקלי אותו הוא מנהל ואיך פתאום מצא עצמו חלק מהטרנד היווני שסוחף את אולמות האירועים בשנים האחרונות.
“הבית להרכבים מוסיקליים הוקם בשנת 2005 במטרה לספק מוזיקה חיה איכותית לאירועים ומציע מספר הרכבים מוזיקליים, ביניהם להקת אניס, המבצעת מוזיקה יוונית”, מספר שניידמן, “אני חייב להגיד שאני אשכנזי גמור. גם המוזיקה היוונית וגם הערבית, שאני מאוד מאוד אוהב, הם לא בדיוק דברים ששמעתי בבית. אבל התאהבתי במהלך השנים ובמין מסע גילוי עצמי, מצאתי שהמוזיקה הזו לי היא בית”.
מה ההבדל בין תקליטן באירוע ללהקת חתונות?
“היום אנשים רגילים לסאונד של מחשבים. אחד הדברים שמפתיעים אותי כל פעם שאנחנו מתחילים לנגן, נפתח לאנשים משהו בעיניים, משהו חי”.
מי מזמין להקה בסגנון יווני לחתונה שלו?
“הקהל שבאופן מסורתי מתחבר למוזיקה היוונית זה קהל של אנשים יחסית מבוגרים, שאוהבים שמח. אבל היום אנו רואים תנועה מאוד יפה של צעירים שחוזרים אל השירים האלה ורוצים שהמוזיקה הזו תהיה חלק מהאירוע שלהם. מוזיקה כמו של אריס סאן וטריפונס”.
למה כדאי לשים לב כשבוחרים להקה לאירוע?
“קודם כל אתחיל ואומר לכל המתחתנים לקחת מוזיקה חיה, זה משדרג את האירוע, איש איש וסגנונו. הטיפ הכי חשוב דווקא לא נוגע ללהקה, אלא לתנאים בהם היא תופיע: אל תתפשרו על ההגברה. אני יודע שהמון אולמות אירועים גובים סכומים גבוהים מאוד על הגברה, החל מ-8,000 שקל ועד 18,000 שקל אך זוהי לא הגברה מתאימה ללהקה. לכן, כשאתם בוחרים את הלהקה שלכם, תדאגו שיש באירוע את ציוד ההגברה המתאים לה”.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
אני עולה לבמה ומתחיל לנאום: “לפני הכל אני רוצה להודות לבורא עולם”,
ואשתי בקהל מתעצבנת: “הוא לפניי? סבבה. אז שבורא עולם יעשה לך כביסה”.
תמיר בוסקילה הוא שם מוכר בתעשיית הבידור המקומית. במשך שנים היה חלק בלתי נפרד מתוכנית הרדיו של דידי הררי, “דידי לוקאלי”, עם הדמות נושי שזכתה לפופולריות גדולה, דמותו הגיחה מן המסך בתוכניות כמו “האלופה” וקריירת הסטנד אפ שלו רק הולכת ומתפתחת עם הופעות מוצלחות ברחבי הארץ. ועכשיו, הגיע מבחינתו הזמן לצמוח ולשמחתנו, זה קורה כאן אצלנו ברמת גן.
לאחרונה פתח בוסקילה ערב סטנד אפ שבועי, מדי יום שני בשעה 22:00, בו הוא מארח סטנדאפיסטים מובילים בשלדון הממוקם ברחוב אבא הלל 14. לדבריו השילוב של אוכל טעים וכשר עם כניסה חינם מאוד אהוב על הישראלים. בעיקר הכניסה חינם. “המטרה ליצור ערב שיהפוך למסורת, שבו אנחנו נותנים בראש. בערב הקרוב למשל יופיעו יוסי גבני, עומר בורשטיין ואורן יאדגר, אנשים מצחיקים מאוד”.
מה גרם לך לפתוח מסגרת סטנד אפ עצמאית?
“שנים הציעו לי לפתוח ערב משלי ולא רציתי להתעסק עם אחורי הקלעים. אבל במקום הזה, כשאני מופיע מתי שבא לי, ויש במה מדהימה לעשות מה שאני רוצה ואפשרות לארח חברים, דרינקים, צחוקים אווירה אחרת. הרגשתי שזה הזמן והמקום”.
למה קשה כל כך לדעתך להצליח להפוך להיות מוכר ברמה הארצית בתחום הסטנד אפ?
“התשובה בגוף השאלה. כי אנחנו בארץ. אמן כמוני בחו”ל היה כבר ממזמן עם וילות, בריכות, ומכוניות שוות. לא שאני אומר שזה העיקר, ממש לא. אבל לא משנה כמה תרוויח בארץ, המדינה לוקחת המון וכמעט ולא נשאר כלום. אמנים עובדים 24 שעות ביממה. בלילה אתה הכותב, ביום אתה אוסף חומרים, אין רגע מנוחה בכל שניה הראש חושב”.
על מה אתה כותב היום ?
“על החיים כסטנדאפיסט. על זוגיות, על משפחה. יש לי ילדה בת שתיים וחצי אז כרגע אני כותב לרוב על זה”.
לאן אתה רוצה להגיע בקריירה?
“אני לא חושב שיש נקודה כזאת, לאף אמן. זאת אומרת, אם עכשיו את שואלת אותי, אז ברור שאני רוצה להיות אדיר מילר ואסי כהן. כאילו, לא הם, אלא בתור תמיר בוסקילה. וכשנגיע לשם, אז פתאום ידגדג לי משהו אחר, ברמה אחרת. יש סטנדאפיסטים בחו”ל שמופיעים בפני 18,000 אנשים, אז מצד אחד אני מבין שבמצב הנתון בארץ אי אפשר להופיע בפני 18,000 איש. אבל תמיד יש לאן לשאוף”.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
בסוף השבוע האחרון התקיים בתיאטרון היהלום טקס הסיום של תחרות הכתיבה הארצית, שחוגגת כבר 14 שנים להיווסדה. בתחרות השתתפו תלמידי כיתות ג’-ו’ מבתי ספר יסודיים מכל רחבי הארץ. זוהי השנה השלישית בה רמת גן מארחת את התחרות ובכך מעודדת ומוקירה את היצירה העברית הכתובה.
תחרות הכתיבה נולדה במסגרת אגודת הסופרים העבריים בישראל וביוזמתה של המשוררת והסופרת ריקה ברקוביץ’. בין הסופרים והמשוררים שסייעו בשיפוט התחרות: שלומית כהן אסיף, נירה תובל, אלי רווה, חני לבנה, יהודית מליק שירן, שושנה לויט, אילנה מוסכל, אילנה קליין, אושרה יצחקי ושרה אהרונוביץ קרפנוס.
בטקס הסיום לקחו חלק התלמידים הזוכים, בני משפחותיהם, נציגי בתי ספר, סופרים ומשוררים. האירוע התקיים במעמד ראש העירייה, ישראל זינגר ויושב ראש אגודת הסופרים העברים, הסופר ועורך הדין צביקה ניר, שנשאו דברים.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
הבורסה ממשיכה לקדם עסקים ולחדש עבור מבקרי המתחם. בשבועיים האחרונים, בימי שני בשעה 20:00 בערב, עשרות מבקרים הגיעו לגינת בגין במתחם הבורסה וצפו בסרטים תחת כיפת השמיים, ללא תשלום ובאווירה ייחודית וקיצית. זאת הודות לשת”פ עם חברת הסטרטאפ Muvix, המציעה טכנולוגיה מהפכנית לצפייה חברתית ומשודרגת. ביום שני האחרון, ה-11.6.18, הוקרנו הסרטים “למה דווקא הוא?” ו”המרגל סנודן”.
איך זה עבד? מבקרי המתחם הורידו את אפליקציית Muvix למכשיר הנייד איתו הגיעו להקרנה והצטיידו בסמארטפון טעון ובאוזניות. הטכנולוגיה והשימוש באפליקציה ובאוזניות אפשרה הקרנה של שני סרטים במקביל וללא הפרעה אחד לשני. כמו כן, באמצעות האפליקציה היה ניתן להזמין אוכל ושתייה במחיר מוזל לשדרוג חווית הצפייה.
לדברי אמנון בוץ, סמנכ”ל עיריית רמת-גן: “פעילות הקרנת הסרטים הינה נדבך נוסף מפעילות נרחבת לקידום מתחם הבורסה, לעידוד העסקים במקום ולטובת הרחבת הפעילות העירונית למען הציבור ולמען תושבי העיר רמת-גן. לאור הצלחת האירוע והיענות האזרחים, נבחן בעתיד את המשך שיתוף הפעולה עם חברת Muvix”.
לדברי נועם חי, מנהל מכירות ופיתוח עסקי בחברת Muvix: “אנו שמחים על השת״פ עם עיריית רמת-גן, שבחרה להיות בין הערים המתקדמות לחוויית הבילוי במרחב הציבורי עם הטכנולוגיה של Muvix. בזכות טכנולוגיה מעוגנת פטנט הפורצת דרך לצריכת תוכן במרחב הציבורי, מתאפשרת לראשונה בעולם חווית סרטים ותוכן חכמה וחברתית, בחוויית סאונד המשודרת ישירות לכל צופה וצופה, תוך שמירה על האיזון הטבעי של הפסקול העירוני”.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
זמן התנועה שהרקדנית יוצרת תמר בורר עושה במופע שפירית אדומה הוא זמן שונה. עדיין. יגיע רגע שבו יקבל לגיטימציה מוחלטת במציאות שכיום מתנהלת לפי זמן גברי במהותו. זה לא זמן ישר של מה שכתוב בעיתון או בית האח הגדול. התנועה הזאת מגיעה ממימד אחר, ותמר קולטת ומעבירה אותה ואת עצמה אלינו, כדי להפנט אותנו. כך נראה הזמן הנשי. הנשי האחר והמסויים שנמצא בתהליך ארוך ואיטי מדי של הכרה, ופותח לתודעה ולגוף מרחב אינסופי. זהו זמן פנימי מאוד שאינו נשמע לצו השעה או הכסף, וכאן כוחו.
הריקוד מתחיל כשבריכת דם מאריג אדום, שמלת פשתן כבד שנראית אוורירית עם קמטי בד טבעיים שתפר למענה המעצב ששון קדם שפוכה כמו גוש צבע על הרצפה, שערה של הרקדנית מונח עליו וידיה פרושות קדימה לעבר הקהל. ההתרחשות הזאת כבר הייתה שם מאז ומתמיד ועכשיו הרקדנית שם, מגלה אותה בפנינו, אחת עם ההתרחשות. שיר אופטימי מתחיל להתנגן והיא מחייכת מהשלולית האדומה, אולי חווינו שיקום איטי, כואב ומשמח מהריסות חלום, או לידה שמחה ומדממת, חגיגה של כוח החיים וההרס.
ברגע אחד אחזה בבד השמלה האדום כדרך שמישהי אוחזת במה שיקר לה ומחייכת אל האור, אולי זו אמא שאוחזת בילדה, ובאחר השפירית מניעה את כנפיה הדקיקות בתנועות קטנטנות וידיה נעות לכל מיני כיוונים, כמו תנועה של חרקים בטבע. בדרך התנועה נדמה שהמופע מתרחש מעל לכבלי הגוף עצמו, והכל מעודן ורך ומינימליסטי. תנועתה של האישה שפירית אוורירית מאוד, היא לא מפחדת מהאוויר ולא מהכאב, היא יודעת שהיא יכולה לנסוק בעזרתו ומסתכלת על האיך.
בסוף תמר הזמינה אותנו לעלות לבמה ולאחוז בשולי השמלה האדומה, ולהתנועע עם המוסיקה. חלק מהזמן הצלחנו, חלק מהזמן היינו מודעות מדי אחת לשניה. אבל נדמה לי שכל מי שהייתה שם נסקה מהמקום האישי שלה, והגיעה למקום בו לרגע אינה נשפטת על מה שנשים, בדרך כלל נשפטות עליו יותר, אבל הכוונה היא לכל הנשים והגברים.
בשיחה שקיימנו לפני המופע סיפרה תמר בורר על פעילותה האמנותית. “הארוע היום הוא מפגש מופע שנקרא שפירית אדומה והוא כולל שתי עבודות, אחת נקראת מחובקת אימברייסבל, והשנייה נקראת שפירית אדומה. שתי העבודות עוסקות במהויות נשיות, אלמנט הנשי, אלמנט שקיים אצל נשים וגם אצל גברים. ההיבט נוסף עוסק בחשיפות, פגיעות, חוסר ביטחון, צורך בתמיכה. במקביל, נשיות היא היכולת לאהוב, להכיל את עצמנו, לתת בנדיבות, ובעיקר להיות מסוגלים לראות את מה שיש לנו ואת מה שאין לנו, כאיכויות שניתן ליצור איתן חיים. בעבודה שפירית אדומה אני רוקדת עם המוסיקה של נינה סימון, שהיא זמרת מופלאה בעיניי, הן כאדם, והן כאומנית שמצליחה להיות לוחמת אור למען אוכלוסיות מוחלשות. את השמלה יצר עבורי ששון קדם המעצב המדהים שעשה לי את זה כמחווה וכמתנה להערכה שלו את העבודה שלי”.
מהם מקורות ההשראה שלך ועם מה את מתחילה? יש לך גוף ידע שנצבר בך ובא לידי ביטוי. האם ניגשת לעשות עבודה פמיניסטית או משהו אחר?
“כאומן הדבר החשוב ביותר זה להיות מאוד אותנטי וכנה עם עצמך, לדעת מה הדבר שבאמת בוער בעצמותיך, לחקור אותו, להבין אותו, ולשקף אותו ביצירה. ולכן אני ניגשת לאמנות מתוך צורך פנימי. כאן בארץ, אנחנו חיים בעיבו של קונפליקט מאוד גדול, וכל אחד צריך לתת עליו את הדעת כדי להשתתף בניסיון לתרום את חלקו לחברה שלנו, שהיא חברה במשבר מתמשך. אני מאמינה שניתן לעשות הרבה כדי להשתתף בפתרון הבעיה. מה שאני מנסה לעשות בכלים הקטנים שיש לי כאינדיבידואל בתוך עולם כל כך גועש, זה לזכור היטב את הערכים האנושיים שבנו, וכאישה, לדעת לעמוד על דעתי וליישם את הכוחות הנשיים הן כאישה והן כאדם. לעבודה מחובקת ערכתי פסקול שמורכב משירה של 4 זמרות איקוניות, מתרבויות שונות ומזמנים שונים בהיסטוריה, עם הפסקול הזה יצרתי עבודה שמאפשרת התבוננות בפנים שונות של נשים, כאשר המכנה המשותף של כולן זה היכולת שלהן להיות מחובקות, הן על ידי עצמן והן על ידי החיים כמו שהם. זה מופע ומפגש, בין שתי העבודות האלה, אתן הרצאה על עבודתי האומנותית, על הביוגרפיה של החיים שלי וכמובן אפתח שיחה ותתקיים הפעלה של הקהל”.
תמר בורר היא אמנית במה, רקדנית, מורה למחול בוטו ומטפלת בדמיון מודרך. יוצרת ומופיעה עם יצירות סולו, ועבודות אנסמבל על במות רבות בארץ ובעולם. מרבה לשתף פעולה עם אמנים מתחומים שונים. מנהלת אומנותית ומנחה יוצרים בתחום אומנויות הבמה, מטפלת באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. www.tamarborer.com
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
“ספר השנה שלי הוא “מבריח הקרפיונים” שכתב מרדכי פפירבלט, רמת גני קשיש, שורד שואה, שחשוב לו להנציח את הזוועות שחווה כאסיר באושוויץ, וגם את התקווה שחיזקה אותו ומשמשת אותו גם כיום”.
“פגשתי אותו בהרצאה שלו במרכז “השראה” ברמת גן, התרגשתי מסיפורו וקניתי את הספר. ספר קריא שלקחתי לידיי כדי “רק להתחיל”, והנחתי אחרי חמש וחצי שעות של קריאה רצופה כשהגעתי לעמוד האחרון. כל קשת הרגשות האפשריים עברו דרכי בעת הקריאה, וסיימתי בתחושה של שמחה גדולה. שמחה על שיש בינינו אנשים כאלו, מעוררי השראה. שמחה על שאוכל ביום מן הימים לשבת עם הדורות הבאים, אחרי שיקראו את הספר ויתרגשו ממנו, ולספר להם שהכרתי את האיש. ספר מצוין, סיפור של אדם אחד, שמכיל בתוכו סיפור של עם שלם”.
לי צנג, בת 32 מרמת גן, אשת חינוך. מועמדת למועצת העיר מטעם רשימת “עידן חדש”
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il