הוריו של נדב גל התגרשו כשהיה בן שש. חוויה כזו משפיעה על ילדותו של אדם ולעיתים מטילה את צילה על חיים שלמים. עד היום הוא מאמין שכפי שאדם הוא תבנית נוף מולדתו, האדם הוא גם תבנית נוף ילדותו, ושמבוגרים הם למעשה ילדים עם הרגלים. לכן כמחבר ספר השירים “הכל מותר”, נדב מגדיר אותו כספר שירים לכל הגילים, אשר מונגש לילדים ולמבוגרים ועוסק בתובנות מהחיים שאנו נתקלים בהן לראשונה בילדותנו.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית
רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
מה למד מכל זאת, איזה תלמיד היה ואיך הצליח למרות כל זאת?
כשהוריו של נדב התגרשו, הקרקע היציבה עליה גדל נשמטה מתחת לרגליו. התחוור לו שגם מבוגרים אינם מושלמים, אינם יודעים הכל ועלולים להתחרט על מעשיהם. הגירושים גרמו לו לחוסר יציבות רגשית ולקושי בתפקוד הלימודי.
עם זאת, לכל אורך שמונה השנים שנדב למד בבית הספר היסודי, לא עלה על אף מורה לשאול מה הגורם לכך שנדב לא מצליח ללמוד. הוא חווה התעללות בבית הספר היסודי מהמורים שהתעמרו בו על כך שאינו מגיש עבודות, מה שגרם לביטחון עצמי נמוך עוד יותר, ולקשיים רבים נוספים. במשך רוב שנות ילדותו הרגיש נדב כילד שנופל בין הכיסאות – מצד אחד הוא לא מהחכמים שמצליחים בשיעורים ומוציאים ציונים גבוהים, מצד שני הוא לא מחוספס וטוב בספורט כמו ילדים שמצאו את כוחם בצד השני. נדב ידע לעשות רק דבר אחד – לצייר.
במשך שמונה שנים, במשך כמעט כל השיעורים, מה שנדב עשה היה לצייר במחברות, למרות שהמורות היו רושמות לו הערות ביומנים וגוערות בו על כך, אך כוח הציור היה חזק מהן וממנו- כשידו הייתה מנסה לכתוב היה יוצא ממנה כתב חרטומים, אך כשנתן לראשו לדמיין ולחלום, הציורים היו משורבטים ביד קלה. זה היה הצעד הראשון של נדב בעולם האמנות. עד מהרה נדב הבין שכשהוא עושה את מה שהוא אוהב הוא מצליח להתמיד, להשתפר ולהצליח. כך קרה גם בעולם המוסיקה, נדב לא היה למד פסנתר אלא רק מגיל מאוחר מאד, אך באמצעות משמעת למידה חזקה מאד השלים את הפער, ובסופו של דבר התקבל להיות פסנתרן רשמי מטעם רכבת ישראל, אשר הופיע בתחנות הרכבת מדי יום אל מול הנוסעים. דרך עבודה זו נחשף נדב לקהל הרחב, וקיבל הצעות כמו לנגן בפסטיבל הפסנתר, להלחין להצגות ולבסוף גם לנצח על תזמורת בארצות הברית.
היום נדב סוגר מעגל הוא משלב את יכולתו בציור ובהלחנה, וחוזר אל ילדותו הלא פשוטה. התוצאה היא הספר “הכל מותר”, ספר עם שירים מולחנים ומאוירים שמדברים על דברים שאנו נתקלים בהם לראשונה בילדות. לדעת נדב, לו היו מקשיבים לו כילד לגבי מצבו המשפחתי, והיו בודקים מהם התכונות החזקות שלו במקום לגעור בו על חולשותיו – הילדות שלו הייתה נראית אחרת לגמרי. לכן חשוב היה לו לכתוב ספר קטן, שיהיה מקום למשחק ושעשוע עבור ילדים, ושבעת הקריאה בו, אפשר יהיה להרגיש שלו לרגע אחד, “הכל מותר”.
הספר, ששיריו הולחנו, יוצא במופע מוסיקלי חדש ואיכותי לילדים, אשר כולל שירים מהספר, בנוסף לתרגומים לעברית של שירי ילדים נוספים, מכל השפות. כהרגלו בנושאים שנוגעים לליבו, חקר נדב את שירי הילדים בארץ ובעולם לעומק, וחזר עם שלל אוצרות שהילדים בארץ עוד לא נחשפו אליהם עד כה – ולכולם אפשר יהיה להאזין במופע החדש.
חוויה לא נעימה נוספת שקרתה לנדב הייתה בטיול הגדול שלו. לאחר עבודתו כמנצח תזמורת יצא לטייל במרכז אמריקה, ונדבק בווירוס קטלני שגרם לו לאבד את ראייתו באופן זמני. כיוון שהיה בארץ מתפתח ללא שירותי רפואה הולמים, לא ניתנה לו התרופה המתאימה בזמן אלא כימיקלים שונים ומשונים על ידי ניסוי וטעיה מצג הרופאים, מה שהיה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך. נדב שקל לחזור לארץ אך בסוף המשיך את הטיול, ובשלב מסוים מצא את התקופה המתאימה שריפאה אותו. למזלו, הוא פגש ישראלית שטיפלה בו, לקחה אותו לרופאה הכי טובה במדינה ועזרה לו להחלים. החוויה הזאת, שגרמה לנדב להבין כמה החושים והחיים שבריריים, דרבנה את נדב להוציא את הספר ברגע שחזר אל הארץ.
כיום הספר “הכל מותר” מוצג בסטימצקי ובצומת ספרים, ונמכר בהצלחה רבה.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
