רמטכ”ל\

על מה קיבלת את ההצטיינות?
“קיבלתי את ההצטיינות בעיניי לא על דבר ספציפי, להיות מצטיין זו דרך חיים, ברגע שבן אדם הוא כזה זה איתו לכל החיים. התפקיד האחרון שלי הוכיח את זאת בצורה מובהקת, פיקוד על 20 חיילים במקביל לעבודה מבצעית שוטפת 24/7, יצירתיות ופתרון בעיות לכל דבר בלי להרים ידיים ועם כל זה להישאר בן אדם.”

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

בדצמבר 2009 י’ התגייסה לטירונות שהקדים לקורס פענוח כחול בבה”ד 15.
כאשר הגיעה ליחידה, ובמהלך השירות עברה זירות פענוח עליהן הייתה אחראית. לאחר כמה שנים של קבע צבאי, יצאה לחל”ת, וטסה לח”ול לטיול שבמהלכו קיבלה טלפון מהמפקד שלה שביקש ממנה לחזור לשרת ביחידה.
י’ אכן חזרה לשירות קבע בצבא ושירתה בתור קצינת האיסוף של היחידה ולבסוף הגיעה לתפקיד שאותו עושה היום מפקדת חוליית פענוח בחייל האוויר.

איך התחושה לקבל הצטיינות רמטכ”ל?
“התחושה היא ללא ספק גאווה גדולה שמישהו רואה את כל ההשקעה שהשקעתי וכמה נתתי מעצמי לאורך הדרך, כמובן זה לא אומר שאפסיק להשקיע כי כמו שאמרתי זו דרך חיים. בנוסף, המשפחה שלי, החברים ובמיוחד החיילים שלי התרגשו ממש ותמכו הם ידעו כמה קשה זה להגיע למעמד הזה.”

יחידתה של י’ היא יחידה הלוקחת חלק בתקיפות רבות של חה”א וי’ היא הנגדת הראשונה שממלאת את תקן הפיקוד עליה. בנוסף, י’ מספרת על תפקידה שהוא מבצעי ומקצועי, ושבניגוד לנגדים רבים רצתה להישאר בצבא מסיבות פיקודיות ולא מקצועיות.

האם את מרגישה קשר בין העיר שגדלת בה לבין היותך מי שאת היום?
” אני למדתי בתיכון שמעון בן צבי הנמצא בגבעתיים, תיכון מצוין ששואף למצוינות תמידית וללא ספק זה חלק מהערכים שהונחלו בי שהובילו אותי להצטיינות הזו. במשך שנים המשכתי והגעתי לבית הספר לטקסים וביקורים, כיוון שהיה משמעותי עבורי.

הוריה נולד בשנת 1958 בבוקרשט שברומניה, בצעירותו החל ללמוד בארצות הברית מכניקה עדינה ואופטיקה ואף עבד במכון ליהלומים סינתטיים.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

כאשר היה בן 30, עלה ארצה והחל לעבוד ביחידה האווירית 22 בתור אזרח עובד צה”ל “ההחלטה לעלות לארץ הייתה מאוד מהירה” הוריה מספר , “ראיתי שבתור יהודי אין לי מה לחפש יותר ברומניה, למרות שלא הייתי צעיר ועם שני הורים מבוגרים עשיתי את הצעד הזה והבנתי שהמקום שלי זה בישראל – לטוב ולרע”.

במסגרת עבודתו הצה”לית יצא הוריה ללמוד בארצות הברית, הוא השתתף בקורס הלימודים אודות מסוק “ינשוף”.

בהמשך, עשה תואר במנהל עסקים ועבר לעבוד במחלקת מערכות ניווט שם התגלגל לפקד על מחלקתו.

החל משנת 2015 משרת כסגן מפקד בי״מ 268 בתחום שפיצים ביא”א  22 יחידת האחזקה האווירית וכחלק מאחריותו הוא מפקח על הנעשה בבית המלאכה בו נמצא- בית המלאכה לאלקטרואופטיקה.
כאשר הודיעו להוריה על אות ההצטיינות שקיבל הוא קיבל זאת בהתרגשות רבה.

“זאת הרגשה של פעם בחיים, תחושה מדהימה שלא ניתן לתאר. כשאתה עומד מול הרמטכ”ל וכל מפקדי הצבא ומקבל תעודת הצטיינות, אתה מרגיש שעשית משהו בשביל ביטחון המדינה, רק אז אתה מבין את גודל האירוע” סיפר במעמד הטקס.

הוריה הוא לא היחיד שהתרגש מהאירוע, גם אשתו שנכחה בטקס סיפרה כי התרגשה מאוד מהמעמד. הוריה נשוי ולו שני ילדים בנו הבכור שי, בן 28 שירת בעברו בחיל האוויר בסיס 108 שבצריפין, בנו הצעיר עדי, בן 26 שירת בפיקוד העורף בתור לוחם. הוא מספר כי לא ידע עד תחילת טקס ההצטיינות אם משפחתו תבוא ולבסוף המזל הגדול היה זה שברגע האחרון אשתו יכלה להגיע לטקס “עצם זה שהיא באה מאוד הרגיע אותי והיה לי חשוב. הילדים שלי צפו בשידור ביוטיוב לאור המצב וכל המשפחה והחברים ראו את הצילומים והטקס והיו גאים בי מאוד”.

“אחרי הרבה שנים ברומניה עליתי לארץ וכשהגעתי לגבעתיים ישר התאהבתי בעיר הזו. היום בדיעבד אני יודע להגיד שלא הייתי גר באף מקום אחר , זאת אמנם עיר שקטה אך היא מאוד מפותחת. היא מתאימה גם לצעירים של העיר מבחינת מקומות הבילוי הרבים ואין צורך בשום עיר אחרת”.