יונתן נולד למשפחה נוצרית במדינת ניו יורק ולאחר שלמד בקולג’ על השואה, גילה את הזיקה ליהדות, התגייר ועלה לארץ כדי ללמוד ולחיות כאן, בגיל 23 החליט להתנדב ולשרת בצה”ל יחד עם ליווי של עמותת ‘אח גדול למען חיילים בודדים’.
הוא למד בישראל תואר שני בניהול מצבי חירום ואסון וחיכה להשתחרר מהצבא כדי לעבוד בתחום.
עדה פורר, מתנדבת עמותת אח גדול שליוותה אותו מספרת עליו: “הכרנו לפני שנה וחצי והוא כבר היה בשירות שלו, יש לנו רקע דומה שנינו הגענו מארה”ב ושנינו התגייסנו בגיל 23.
בפגישת ההכרות הראשונה שלנו פגשתי טיפוס מצחיק שאוכל עוף שלם בשעה 5 בבוקר, ומאז עזרתי לו בכל מה שקשור לענייני צבא, זו הייתה זכות ללוות אותו והלוואי והייתי יכולה להמשיך ללוות אותו.
יונתן היה בחור עם לב ענק, תמיד רצה לעזור לכל מי שבסביבה שלו ושם את כולם לפניו. לא משנה כמה קשה לו הוא תמיד בודק את הסביבה ורק אחרי את עצמו.
הוא היה אור לכולם, וזה חלק ממי שהוא, עצם העובדה שהוא בחר ביהדות, הוא רצה להיות חלק ממשהו יותר גדול ממנו”.
אריאל שותפו לשעבר מספיד אותו: “אם היה לך חלום זה היה להגיע לישראל ולהתחיל חיים. החיים שלך, מלאי האהבה שניתנה לך ע”י כל החברים שלך. אני מקווה שידעת כמה אתה אהוב, אנשים העריצו אותך על הצחוק שלך ועל החברות הבלתי ניתנת להבנה שלך”.
חבריו מספרים עליו: “יונתן היה אהוב, הוא היה בן אדם כל כך טוב שקשה להאמין, איש שנתינה עשתה לו טוב, והוא העריך כל כך שנתנו לו חזרה”.
עיריית רמת גן: “רמת גן כולה מרכינה ראשה בצער עמוק ובכאב רב על יונתן ומשתתפת בצער המשפחה”.
דניאל אהרון, מנכ”ל עמותת “אח גדול למען חיילים בודדים”: “עמותת ‘אח גדול למען חיילים בודדים’ משתתפת בצער המשפחה וממשיכה לענות על הצורך בתמיכה, הכוונה וליווי צעירים בודדים המנסים להשתלב בחברה הישראלית. באמצעות מאות מתנדבים, כולם חיילים בודדים משוחררים המלווים חיילים בודדים בחובה”.
יונתן השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות שחיים בארצות הברית.
יהי זכרו ברוך.
