משען אפעל

מרים אדליסט, דיירת משען רמת אפעל בת 96, סוגרת בימים אלה מעגל. דרגות קצונה שהוענקו לה בימי קרבות מלחמת השחרור נשכחו בלהט הקרב ורק בימים אלה זכתה לענוד את דרגון הסגן שהוענקו לה על פועלה במלחמה.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

זאת הודות לפעולה מאומצת של העובדת הסוציאלית המלווה אותה במשען אפעל.

העו”סית יעל פנתה לצהל לגורמים המתאימים ולאחר בחינת העובדות והסיפור ההסטורי שוגרו דרגות הסגן אל מרים אדליסט בת ה 96.

מרים, ילידת גרמניה, עלתה ארצה עם משפחתה ב-1933 לפני עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

כשסיימה את גימנסיית רחביה, הוחלט שתיסע לאנגליה להשלים את לימודי האנגלית שלה, רחל נסעה ללונדון והתגוררה אצל קרובי משפחתה.

זמן קצר מאוד אחר כך, נודע למרים על האסון הנורא שקרה בירושלים בימי המנדט הבריטי, שם 3 חיילים בריטים פוצצו את רחוב בן יהודה והיו המון קורבנות ולכן היא החליטה לחזור לירושלים ולעזור להוריה.

כשהגיעה לישראל היא הייתה בשיירה האחרונה שהצליחה להגיע לירושלים. מרים נסעה ברכב המשוריין, כאשר נהג הרכב הצביע על אדם שצעק לאורך חוף הים לעבר האוניה שעמדה להחזיר אותו לבריטניה, זה היה המושל הבריטי ואז הבינה באותו הרגע שהמנדט הבריטי הסתיים וזה עורר שמחה רבה בקרב הנוסעים בשיירה.

אחרי 6 שעות נסיעה היא הגיע לירושלים אחרי שירו עליהם מכל עבר.

היא חשבה שתנוח מספר ימים בירושלים, אך מיד למחרת בבוקר הגיעו חבריה וביקשו ממנה שתתגייס לעזור להם בעיר, כי היו המון פצועים והרוגים.

מרים התגייסה למשימה ועבדה יום ולילה ואחר זמן מה הקימה בית חולים בבניין מאולתר שהיה בית הספר לדיפלומטים, לאחר מכן כשבית החולים הזה התמלא בפצועים ולא היה כבר מקום, הצבא נתן לה בניין נוסף שבו היא הקימה בית חולים נוסף וגם הוא התמלא בהמון פצועים.

הצבא ביקש ממנה שתעזור גם בבית חולים דג’ני ביפו, זה היה בבית חולים לכרותי גפיים, היא נסעה כל הלילה לבית החולים הזה כדי לעזור לפצועים.

למרים הוענקה דרגת קצונה בעקבות פעילותה בזמן המלחמה, אך היא שכחה לקחת את הדרגות כי הייתה כל כך עסוקה. רק לאחר הרבה שנים, בעודה במשען, נזכרה שלא לקחה את הדרגות וביקשה מהעו”סית יעל שתעזור לה בזה ואכן יעל הצליחה לאתר את דרגות הקצונה של מרים.

סימה שניט מתגוררת במשען אפעל. במקביל היא פועלת בהתנדבות מלאה מהמשרד שלה בעיריית גבעתיים למען ניצולי שואה רבים במאמץ למצות את זכויותיהם. בין המסתייעים בשירותיה , גם דיירי כפר הגימלאים “משען אפעל”. שניט היא בעלת תואר מאוניברסיטת ר אילן והוסמכה כטוענת משפטית ומגשרת. סימה התמחתה במיצוי זכויות ניצולי שואה ועובדת בהתנדבות בסיוע משפטי לניצולי שואה משך יותר משני עשורים וקיבלה על פועלה זה תעודות הוקרה רבות במשך השנים.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

סימה שניט היא ניצולת שואה שרדה את תלאות השואה והמלחמה ביוון. בזמן שהנאצים היו בדרכם מסלוניקי ללאריסה, עיר מגוריה של משפחתה, הצליחה המשפחה לברוח מבעוד מועד. אביה של סימה לקח אותה בסיוע עגלה וסוס להסתתר באחד הכפרים שבהרי צפון יוון, שם המשפחה חיה שם לבד ברעב וסבלה ממחלות קשות.
אביה הצטרף לפרטיזנים, נפצע באחת הפשיטות שלהם ואושפז בבית חולים באתונה ואז אימה החליטה לקחת את סימה ואת אחיה הקטן לנמל פיראוס, שם התכנסו פליטים רבים במטרה לעלות לישראל. ב 1946 הפליגה המשפחה המצומצמת בספינת המעפילים הנרייטה סאלד לישראל אלא שהספינה נתפסה ע”י הבריטים והוחזרה לקפריסין, שם שהו נוסעי האוניה במשך 11 חודשים עד שעלו ארצה.
בארץ הייתה סימה לילדת החוץ הראשונה בקיבוץ מענית ואביה, שעלה ארצה שלוש שנים אחרי שהמשפחה עלתה, לא היה כתמול שלשום בעקבות החוויות הקשות שעבר במלחמה והוא עבד בנמל ת”א ונפטר מפציעתו בגיל 51. לימים נישאה ועסקה בהוראה משך חייה הבוגרים וכשיצאה לפנסיה מוקדמת ידעה כי תעשה ככל יכולתה לסייע לניצולי שואה.