מחאת צהרונים ברמת גן

מעקב  רמת גן ניוז – מחאת הורי ילדי הצהרונים ברמת גן צוברת תאוצה. הורים רבים פנו למערכת רמת גן ניוז וחשפו את התחושות הקשות בפעילות הצהרונים בניהול בית עמנואל. ההורים דורשים שינוי מידי בהנהלת בית עמנואל והקצאת משאבים לגיוס כח אדם מוסמך לעבודה עם הילדים.

אולי ההורים רוצים שינוי מידי – אבל כאן מתחילה להיכנס פוליטיקה – מנכ”ל בית עמנואל הוא יאיר דמארי מאז שנת 2012. בשנת 2018 רץ דמארי לבחירות ברמת גן עם הרשימה החברתית. בקרב בין זינגר לשאמה בסיבוב השני, תמך דמארי בזינגר. אחרי זכייתו של שאמה הצטרף דמארי לקואליציה, פרש מחברות במועצה וחזר לתפקידו בבית עמנואל. את מקומו של יאיר דמארי במועצה החליף מספר 2 שלו,  דני גולדשטיין, כיום מכהן כיושב ראש בית עמנואל וחבר בקואליציה.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

אז אם כל הכבוד לתלונות ההורים, כאשר פוליטיקה מתערבבת בטיפול בילדים, הנושא הופך להיות מורכב.

אחד האבות – “ראשית אני רוצה להודות לראש העיר על המפגש הפתוח והשקוף. אנחנו אוהבים את רמת גן, משלמים המון מיסים ןזכאים לרמת שירות גבוהה עבור חינוך ילדנו. כל היום מפרסמים שרמת גן מובילה בחינוך, יש הרבה פרסומות ואז עולים הורים ומספרים מדם ליבם שאין סייעת שיכולה ללוות ילד קטן לשירותים. מישהו כאן פספס בגדול. ראש העיר ביקש שניתן לו 48 שעות  ללמוד את הנושא, אנחנו מחכים לשמוע ממנו. הוא האחראי לנעשה בעיר.

אם המובילה קבוצת גנים – יש כאן בעיה מערכתית, יש כאן מונופול שצריך לפרק אותו ולעשות הפרטה לצהרונים ברמת גן, התוצאות מדברות בעד עצמן, כולם מבינים שיש קורונה וקושי לגייס עובדים, אבל בכל הארץ מתמודדים עם זה, ברמת גן התחושה שאיבדו שליטה לנהל את זה ופשוט מכבים שריפות מקומיות. לא ייתכן כי הורים יביאו ילדים לגן או צהרון ויחששו לדעת אם יש אנשי צוות אנושים, מוסמכים, אנחנו משאירים בידי מערכת החינוך את הילדים שלנו, הדבר החשוב ביותר שיש. יש עכשיו אי אמון ענק במערכת. אם אני שומעת על אמהות שעושות תורנות בשעה 14 לבדוק תו ירוק לסייעות שמגיעות, כי לא מכירים מי מגיע במגע עם הילדים. יש כאן דגל אדום”.

אם מרמת גן שבנה בצהרון – אנחנו מבינים שהקורונה משפיעה על העסקת עובדים וסייעות. אנחנו כבר חודשים אחרי פתיחת שנת הלימודים. יש לי חברות בגבעתיים, שם אין שום בעיה בצהרונים. אז למה אני צריכה לשלוח את הילד לצהרון ולהיות בפחד מה ייקרה איתו שם ואם יש מספיק מבוגרים שמשגיחים עליו, האם יהיה מי ישב איתו לשיעורים, האם האוכל מספיק לו? איבדנו אמון”