46.7% מתושבי גבעתיים גרים בדירות שכורות, נתון שממצב אותנו רק אחרי תל אביב יפו בה 50.7% משכירים דירות ובפער רציני לפני הבאה בתור אילת עם 43.4% שוכרים ורמת גן עם 42.3% שוכרים.
רק לשם השוואה, הממוצע הארצי עומד על 28.7% שוכרי דירות בערים מעל 50 אלף תושבים ב-2022.
תושב גבעתיים ממוצע מוציא 5,241 שקל בחודש (נכון ל-2021 עת נערך סקר הלמ”ס), מה שהופך אותו לרביעי מבחינת הוצאות מבין כל תושבי הערים בישראל (אחרי הרצליה 6,871, תל אביב, 5,733, והוד השרון 5,663).
הממוצע הארצי מבין הערים מעל 50,000 תושבים (נכון ל-2021) עמד על 3,792 שקל לנפש.
עוד עולה מהסקר של ההלמ”ס כי גבעתיים במקום ה-6 הכלל ארצי מבחינת צפיפות אוכלוסייה לשטח בנוי למגורים, עם 28,770 נפשות לקמ”ר.
אחרי בני ברק המובילה (66,373), מודיעין עילית (53,640), אלעד (38,148), בית”ר עילית (34,359), בת ים (30,505) ולפני חולון (24,022 נפשות לקמ”ר).
בגבעתיים חיים 85.1 שנים, מה שממצב את העיר כחמישית עם אורך החיים הכי גבוה ביחד עם כפר סבא (85.1), אחרי מודיעין-מכבים רעות (87.1), נס ציונה (86.5), רעננה (86.2), הוד השרון (85.9).
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
מבדיקה של 50 ערים גדולות בישראל לגבי נתוני האשראי הממוצעים של התושבים שלהן, עולה כי תושבי גבעתיים הם החזקים בכל ישראל מבחינת איתנות והתנהלות פיננסית (הרחבה לגבי המשמעות, בפסקה למטה).
רמת גן השכנה, מחזיקה אף היא בדירוג גבוה מאוד מבחינת אשראי, כשהיא מתייצבת במקום השישי , לאחר מודיעין-מכבים, קריית אונו, כפר סבא והוד השרון (בהתאמה).
הדירוג גם מביא עימו כמה הפתעות, למשל מהדירוג עולה כי בני ברק (מקום 22) יותר איתנה פיננסית מחדרה (23), אור יהודה(26), חיפה (28), נתניה (30) ואשדוד (31).
כמו כן, עולה נתון “מוזר” שלפיו בני ה-25-40 הם בעלי דירוג אשראי גבוה יותר מבני ה-40-55. הסיבה היא ככל הנראה בשל הצורך של הורים לתמוך כלכלית בילדיהם הסטודנטים, גם במחיר של הלוואות למימון לימודים, הוצאות ודירה.
באופן לא מפתיע הפנסיונרים (65 ומעלה) הם בעלי הדירוג הממוצע הגבוה ביותר, שכן בגילים כאלה אין עומס פיננסי משמעותי. אחריהם, בפער ניכר, מגיעה קבוצת הגיל 55-65.
לדברי, משה ידגר, מנכ”ל קפטן טכנולוגיות מפעילת אפליקציית “קפטן קרדיט”:
“הדור הצעיר בישראל נסמך יותר ויותר על הוריו לנוכח יוקר המחייה והקושי הכלכלי. נראה שהורים רבים לוקחים הלוואות כדי לעזור לילדיהם במימון לימודים, הוצאות מחייה שונות ובמקרים מסוימים גם לוקחים משכנתא לשם רכישת דירה. במילים אחרות, הדימוי של ‘האם היהודיה המגוננת’ ניכר מאוד בזירה הפיננסית”.
במקום טוב באמצע. בני ברק | צילום ארכיון: נטלי פורטי
מאיפה הגיע דירוג האשראי?
לפני מספר שנים, יצאו מדינת ובנק ישראל ברפורמת מאגרי האשראי, שמטרתה הייתה להגדיל את התחרות בשוק הפיננסי ולאפשר לצרכן הישראלי כוח מיקוח גבוה יותר לקבלת הלוואות אל מול הבנקים.
יש לציין, עד אז לגופים פיננסיים שאינם בנקים, לא הייתה כל יכולת לבדוק את רמת הסיכון של הלווה, ועל כן נאלצו לגזור תוספת סיכון בדמות ריבית גבוהה יותר.
התוצאה הייתה דירוג אשראי של ציונים בין 1 ל-1,000 שמנבאים בהתאם לעבר הפיננסי של כל אזרח, את היכולת שלו לעמוד בהתחייבויות פיננסיות, להימנע מחובות לבנק, ולהתנהל נכון כלכלית.
בין הנתונים השליליים הפוגעים בדירוג האשראי: החזרת צ’קים/הוראות קבע, פיגורים בהלוואות ובמשכנתאות, תיקי הוצאה לפועל, עיקולים ופשיטת רגל.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
במכתב שאותו יזם רן קוניק, המשמש גם כיו”ר ועדת התרבות והספורט של המרכז לשלטון מקומי, נכתב: “איננו רוצים לפגוע ברגשותיהם של המשפחות השכולות, עלינו לכבד ככל האפשר את מותם… להתאחד עם זכר הנופלים ולמען שחרור החטופים”
במכתב שאליו הצטרפו ראשי ערים נוספים, ביניהם: רפי סער, ראש עיריית כפר סבא, ליזי דלריצ’ה, ראשת עיריית גני תקווה, קרין גרין, ראשת מועצת קדימה-צורן, וראש עיריית רעננה חיים ברוידא, ביקשו הלה לצמצם משמעותית את חגיגות יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל. כמו כן, נרשם במכתב כי יש לנהוג באיפוק במהלך יום הזיכרון כולו, לפתוח את בתי הקפה והמסעדות החל מהשעה 12 בצהריים, ולהמנע מהשמעת מוזיקה במקומות ציבוריים, לרבות מקומות בילוי ופנאי.
לדברי קוניק, “זוהי עת לסולידריות חברתית, זמן לאחדות והזדהות עם כאב המשפחות השכולות. שכן, השנה, הקושי של אותן משפחות לנסוע ולצאת מבתי העלמין, לפגוש באזרחים היושבים בבתי הקפה ובמסעדות עשוי להיות קשה במיוחד”.
במכתב מבקש קוניק מראשי הרשויות הנוספים לנהוג בסולידריות עם המשפחות השכולות, לכבד את כאבן הטרי ולהתאחד למען החזרת החטופים הביתה בשלום. כמו כן נכתב במכתב: “עם ישראל נמצא באחת התקופות הקשות והמורכבות ביותר שידע. השנה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה צפוי להיות מורכב אף יותר, כאשר הצטרפו אלפי משפחות חדשות למעגל השכול, לצד-134 חטופים, ובניהם ילדים, נשים, גברים וקשישים הנמצאים בשבי החמאס, ואנו נמצאים עדיין בתוך מלחמה קשה שלא ברור מתי ואיך תסתיים”. (תגובות שאר החתומים על המכתב למטה).
רן קוניק ראש עיריית גבעתיים | צילום: דוברות עיריית גבעתיים
ברמת גן: רוב המגיבים לשאמה הכהן מעדיפים טקסים צנועים
בכל הנוגע לעיר רמת גן, ראש העירייה כרמל שאמה הכהן, פנה לתושבי העיר בדף הפייסבוק הפרטי שלו לפני כשבוע בתהיה כיצד נכון “לחגוג את יום העצמאות בשנה עצובה וקשה זו?”.
בדף הפייסבוק איפשר שאמה הכהן לבחור בין 3 אופציות (בהתאם לאימוג’יז בתגובות), חגיגה כרגיל (אותה סימנו כלב), חגיגה צנועה במרכז העיר (סמיילי צוחק) וריכוז כלל החגיגות במתחמים מרוחקים מהמרכז כבורסה והפארק הלאומי (סמיילי כועס). נכון לכתיבת שורות אלו, האופציה המובילה היא חגיגות במתחמים מרוחקים (סמיילי כועס).
תגובות של ראשי הערים הנוספים למכתב העוסק בחגיגות הצנועות של יום העצמאות
רפי סער, ראש עיריית כפר סבא, אמר בהקשר למכתב: “יום העצמאות השנה הוא לא עוד יום עצמאות. ישנו קושי לחגוג ולשמוח כאשר אלפי משפחות איבדו את יקיריהם והצטרפו אל מעגל השכול בחודשים האחרונים, לצד 134 חטופים שעדיין מוחזקים בעזה ונמצאים בסכנת חיים מיידית. זוהי עת לסולידריות חברתית, להבין את כאבן של המשפחות, לפעול בצורה המכבדת ומכילה את כאבן ככל האפשר”
קרן גרין, ראש המועצה המקומית קדימה צורן: “מדינת ישראל חוותה ב-7 לאוקטובר טרגדיה וטלטלה נוראה שלא זכורה לנו כדוגמתה. אלפי משפחות הצטרפו למעגל השכול ועם שלם איתן ועם החטופים שאנו מצפים לשובם. ציון יום העצמאות השנה יהיה מהול בעצב יום הזכרון לחללי צה”ל, יותר מתמיד. לנוכח הנסיבות, אנחנו בקדימה צורן עתידים לשתף את ציבור התושבים והתושבות, בהתלבטויות שלנו לגבי אופי אירועי יום העצמאות. מצד אחד לא ניתן מבחינה רגשית לקיים אירועים כרגיל, כל עוד החטופים עדיין בשבי, ומצד שני אסור לתת לחמאס את הניצחון שלא נקיים את אירועי העצמאות”.
ליזי דלריצ’ה, ראש עיריית גני תקווה, וסגנית יו”ר השלטון המקומי: “מאז אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל כל ישראלי מבין שחיינו השתנו. בגני תקווה אירועי הלאום השנה יתקיימו במתכונת שונה, טקס יום הזיכרון יצוין בצורה רחבה יותר על מנת לתת מקום ולכבד גם את הנופלים והנרצחים במערכה, בניהם גם תושבי העיר. החלטתנו כי את חגיגות העצמאות נקיים באופן מצומצם עם אירועים קהילתיים בדגש על הדור הצעיר וללא אומנים גדולים. ההחלטה התקבלה מתוך הבנה עמוקה כי עד להשבת כל החטופות והחטופים שנמצאים בעזה, זו אינה העת לחגוג והלב שלנו לא שלם. עיריית גני תקווה תמשיך זו השנה הרביעית לממש את ההחלטה לא לקיים מופע זיקוקים רועשים מתוך רצון לשמור על הסביבה ובעלי החיים, ולהתחשב בהלומות ובהלומי הקרב שחוו מספיק פיצוצים השנה”.
ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא:“המלחמה שטרם הסתיימה, כאב השכול, החשש לגורל החטופים והמורכבת הביטחונית, עומדים לנגד עינינו בעת שאנו בוחנים בעירייה את אופי קיומם בעת הזו של חגי ישראל. כך עמדה השאלה באשר לתכנים של חגיגות העצמאות למדינת ישראל. לאחר חשיבה מעמיקה, החלטנו לקיים ברעננה את אירועי יום העצמאות כבשגרת שנים עברו, בתכנית התואמת, כמובן, את המצב הנוכחי. ברעננה יופיעו מיטב אומני ישראל, בהם: בניה ברבי, אודיה, איזי וטונה. ההופעות יתחלקו בין הפארק העירוני לבין רחוב אחוזה, בהתאמה לכלל הגילאים ולקהלי היעד. אנו נמשיך לפעול לשמירה על שגרת חיינו ועל חוסננו הקהילתי, ברגישות המתבקשת ובהצדעה לכוחות הביטחון”.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית
