יום ראשון , נובמבר 17 2024

יום השואה 2024

יום השואה 2024 כל החדשות והעדכונים החמים בנושא, כולל תמונות, סרטי וידאו וכתבות על יום השואה 2024.

הקשר בין שוטרי הפארק הלאומי לשורדת השואה: “לא רק אוכפים, גם תומכים”

לפעמים צריך איזה שעון מעורר כדי להבין אילו אוצרות אנושיים חיים מהלכים בינינו בדמות האזרחים המבוגרים ושורדי השואה. מריאנה לוטן (94) היא אוצר כזה. הסיפור שלה מכיל בתוכו את ההיסטוריה הישראלית במאה האחרונה.


רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


למזלם של השוטרים הקהילתיים בפארק הלאומי ברמת גן, רס”מ הילה אסרף, מפקדת בסיס המתנדבים בפארק הלאומי, ואדם משה, הם זכו לשים לב, ויותר מכך בזכות לתמוך בה. בפרויקט שהחל לפני מספר שנים עם שורדת שואה אחרת, מלווים השוטרים את מריאנה על בסיס יומיומי.

“הקשר בינינו נוצר דרך מתנדבת ויצא לנו ככה לפגוש את מריאנה לפני כמעט שנה וחצי, להכיר אותה כחלק מתפקידנו”, מספרת אסרף שנמנית על כוחות משטרת ישראל מזה כמעט 19 שנה.

“מאוד חשוב להדגיש שאומנם אני שוטרת קהילתית והתפקיד הוא לשמור על הקהילה. אבל אנחנו לא רק משטרה שאוכפת, אלא גם משטרה שתומכת, נותנת ומגלה אכפתיות. כלפי הציבור, כלפי כל שכבות הגילאים.

מפקד המרחב, נצ”מ דניאל חדד, מעניק למריאנה ספר תהילים | צילום: באדיבות משטרת ישראל
מפקד המרחב, נצ”מ דניאל חדד, מעניק למריאנה ספר תהילים | צילום: באדיבות משטרת ישראל

“בין היתר, אנחנו מבצעים הרצאות בבתי ספר, הרצאות במרכזי יום הגיל השלישי, ביקור בבתי אבות. בין היתר גם יצא לנו להכיר את מריאנה היקרה ואת בתה היקרה. וזה בא לידי ביטוי בהרבה מאוד מפגשים”, מסכמת אסרף.

ואיך מתבטא הקשר עם מריאנה?

“אימצנו אלינו את מריאנה היקרה, לשבת, לדבר איתה, לראות איך עובר עליה היום, החודש, מה שאפשר לבוא ולעזור לה לתמוך כמה שאפשר”.

 

“השוטרים היו מרותקים עם דמעות בעיניים”

מריאנה הגיעה אתמול (ב’) יחד עם ביתה דלילה לטקס יום השואה שמתקיים כמידי שנה במרחב דן במעמד מפקד מרחב דן, נצ”מ דניאל חדד וסגל פיקוד המרחב.

לאחר מכן היא התארחה בתחנת רמת גן-בני ברק, שם סיפרה לקציני ושוטרי התחנה את סיפורה האישי מתקופת השואה. מפקד תחנת רמת גן-בני ברק, סנ”צ רותם וסקר העניק לה תעודת הערכה ושובר.

מריאנה לוטן נולדה בעיירה בסמוך לוורוצלאב (היום בפולין, אז בגרמניה) בהיותה בת 6 עברה לברלין, והייתה עדה לתחילת אירועי הזוועות של הנאצים, ביניהם גם ליל הבדולח. ב-1939 בהיותה בת 9 הועברה בקינדר-טרנספורט לאנגליה, וכך חייה ניצלו. הוריה שנשארו מאחור, נספו במלחמה.

באנגליה מצאה עצמה אצל משפחת אומנה אנגלייה, וחיה שם מספר שנים כשהיא על סף חרפת רעב, זאת על אף שמשפחה המאמצת שלה הייתה יהודייה ואף קיבלה מימון עבור מגוריה שם. לבסוף הצליחה להגיע לבית יתומים בסמוך לאדינברו בה חייה השתפרו.

הענקת תעודת הוקרה למריאנה לוטן | צילום: באדיבות משטרת ישראל
הענקת תעודת הוקרה למריאנה לוטן | צילום: באדיבות משטרת ישראל

כשהייתה בת 20 עלתה לקיבוץ השומר הצעיר להבות הבשן, עברה ביישוב יסעור, ואף הספיקה להיות ימאית, כשטיפלה בילדים של עולים חדשים על סיפון אוניית ירושלים. אם מישהו מחפש את הקשר למשטרה, הרי שהיא אף הספיקה להתנדב 18 שנה במשמר האזרחי בפרדס כ”ץ.

מריאנה, גם את היית סוג של שוטרת, לא?

דלילה, בתה של מריאנה: “כן כן עד שפיטרו אותה בגיל 78”.

מריאנה: “אחר כך עבדתי בתור תרגום של ניצולי שואה וכל מיני דברים. הייתי מתנדבת בבית החייל, עד שהיה קורונה. ועכשיו אני בבית עושה חיים”.

איך החיבור עם הילה ומשה?

דלילה בתה: “הם באים כל הזמן ודואגים ומתקשרים ובאים לבקר ודואגים לאמא. זה חיבור מעולה”.

מריאנה: “הקשר איתם מציל אותי. כשהם מרימים טלפון, אני מחכה לזה. והטקס שעשו לי היום בחיים לא היה לי דבר כזה”.

אסרף: “אני יכולה להגיד לך שהשוטרים שישבו שמה כולם היו מרותקים עם דמעות בעיניים, זה לא מובן מאליו. אישה בגילה יושבת ומפרטת לפרטי פרטים. בסיום מפקד התחנה ראה לנכון להעניק למריאנה היקרה תעודת כבוד על כך שהיא הגיעה, וחלקה איתנו את כל מה שהיא עברה. וזה באמת מבורך.

“במפגש הזה היא חשפה בפני כלל השוטרים את הסיפור שלה, איך הכל התחיל. מה היא הייתה צריכה לעשות. שהייתה לבדה בגיל כל כך צעיר עם שפה זרה שהיא לא מבינה.

“היא פגשה לראות את כל את כל השוטרים בתחנה, מפקד המרחב ומפקדי התחנות. כולם שמחו מאוד לפגוש אותה, לחבק אותה, לעטוף אותה ובאמת להגיד לה שאנחנו פה בזכותה, היא השורדת האמיתית”.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

יום השואה ברמת גן: מנהל שלוחת עמך – “היום הזה נותן להם מקום”

יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 ברמת גן, ובעיר חיים כ-4,000 שורדי שואה, קיבל השנה תפנית עם אירועי ה-7 באוקטובר שנחקקים בעודנו מדברים כטראומה לאומית, והחזירו את העם היהודי אל הטראומה ההיסטורית שעדיין בלתי ניתן לעכל, השואה.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


הפסיכולוג ד”ר בעז גסטהלטר, הוא מנהל שלוחת עמך ברמת גן, עמותה שמטפלת באופן שוטף בשורדי השואה בעיר, ומאפשרת להם לעבד את החוויות הקשות שעברו.

היי בעז, מהי בדיוק עמותת עמך ואיך היא מסייעת לשורדי שואה?

“עמותת עמך היא עמותה שנוסדה בשנות ה-80, שנותנת מענה קודם כל לדור ראשון לניצולי שואה. זה מקבל ביטוי בכמה צורות זה בעצם מקום שהוא גם עם הרבה אנשי טיפול בבריאות הנפש, והרבה פסיכולוגים ועובדים סוציאליים.

“יש לנו גם מועדון שהוא פעיל 5 ימים בשבוע. המועדון הוא כמו מועדון קשישים  שנותן מענה עם פעילויות כדוגמת פעילויות התעמלות, יצירה וציור וכן סדנאות נוספות. אבל רק עבור ניצולי שואה.

“מעבר לזה לשורדי השואה  יש גם אפשרות לקבל כאן טיפולים פרטניים, טיפולים פסיכולוגיים וטיפולים פסיכותרפים. ואז מעבר למועדון, הם מגיעים פעם נוספת בכל שבוע”.

איך זה מתבטא ביום השואה והגבורה?

“בתוך המועדון אז גם יש הרבה עיסוקים שקשורים ביום השואה, היום, למשל, אנחנו בבית רוזן ברמת גן שמיום שלם שעוסק בשואה ובמעגלי עדות.

“העיסוק ביום הזה נפרש על פני כמה שבועות מבחינת החברים. הם עסקו בשכתוב טקסטים ובעיבוד והתארגנו לקראת היום הזה וכמיני היבטים שקשורים בו”.

עד כמה משמעותי יום השואה עבורם, בהתחשב בקושי היומיומי.

“אני חושב שקודם כל מעגלי העדות למשל, זאת קודם כל דרך שמאפשר להם מקום. מאפשר להם הכרה. היכולת לספר ולהבין שיש אנשים שרוצים לשמוע, זה נותן להם משמעות. מאפשר להם לעבד את הטראומה. אלו חוויות שקשה לספר אותן ביום יום ואתה בכלל לא יודע אם הצד השני רוצה לשמוע. אז יום השואה זה יום שמאפשר להנציח ולשמוע את זה וזה מאוד משמעותי.

“מעבר לזה יש את ההיבט של הטראומה לאומית. שיש לנו את ה-7 באוקטובר ואנשים נזכרים בשואה בהקשר הזה. אז ברור שצריך להבחין. אבל אנשים נזכרים בשואה בהקשר הזה בכדי להישען ולשאוב כוחות”.

במת הזיכרון בבית רוזן היום באירוע של עמותת עמך | צילום: באדיבות עמותת עמך
במת הזיכרון בבית רוזן היום באירוע של עמותת עמך | צילום: באדיבות עמותת עמך

איך מתמודדים עם העובדה שבכל שנה אנחנו מאבדים עוד שורדי שואה?

“זה גם משהו שאנחנו עוסקים בו מאוד. איך עדיין שומרים על המקום הזה עבורם בידיעה שזה עולם הולך ונעלם”.

מאיפה מגיעים המטפלים בעמותת עמך?

“מדובר באנשי מקצוע בלבד. הטיפולים עצמם ממונים על ידי משרד האוצר”.

מה עוד חשוב לדעת על ארגון עמך?

“בגלל שאנחנו גם צברנו בעמך המון ידע על העבודה, עם טראומה ועם טראומה לאומית. אז גם עכשיו העבודה שלנו גם רלוונטית. עם כל מה שקורה עם האירועים של 7 באוקטובר.

“אז קודם כל יש פה הרבה ידע וניסיון מקצועי שהצטבר, והוא גם משמש אותנו כדי לתת מענים לגופים כיום למשרד הביטחון. לאנשים שפונים בעקבות אירועים שהיו זה דבר אחד שלדעתי, חשוב לציין.

“חשוב לציין שיש לנו כל הזמן את הניסיון להתמודד בין הידיעה הזאת שיש באמת משהו שהולך, ששורדי השואה הולכים מאיתנו, ועדיין להחיות את זה לזכור ולתת עדות לכל מה שהיה שם”.

לתרומות לארגון עמך ניתן לפנות במייל למנהלת סניף עמך בתל אביב, ד”ר מרים דרוקס. לשליחת מייל לחצו כאן

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

תפריט נגישות