יום ראשון , נובמבר 17 2024

ה-7 באוקטובר

ה-7 באוקטובר כל החדשות והעדכונים החמים בנושא, כולל תמונות, סרטי וידאו וכתבות על ה-7 באוקטובר.

אולם עומרי: עומרי ניב פיירשטין ז”ל הונצח בבית הספר קלעי בגבעתיים

עם כמות האירועים הטראגיים שמדינת ישראל חווה על בסיס שעתי, נפילתו של עמרי ניב פיירשטין ז”ל מגבעתיים, שנפל ב-7 באוקטובר 2023 בקרב הירואי על בסיס זיקים, נשמעת כמעט כמו זיכרון רחוק. כמעט מיתולוגי. אפשר לומר שבגבורתו ובגבורת חבריו הותוותה הדרך של המדינה לקום מאותו בוקר שבת קשה.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


כזכור, פיירשטין נפל בקרב במוצב זיקים ב- 7.10.23. בתפקידו שירת כלוחם חילוץ והצלה בפיקוד העורף. בקרב על הבסיס נלחמו עומרי וחבריו מהסגל בעוז וגבורה מול עשרות מחבלים, חיסלו רבים מהם ומנעו את כניסתם לבסיס. בכך הצילו את חייהם של מעל ל-90 טירונים ו- 30 אזרחים ששהו שם באותה העת.

בסיס זיקים היה הבסיס היחיד שלא נכבש בשבת זו בזכות גבורתם של עומרי, חבריו וחברותיו לסגל. לאחר נפילתו, משפחתו של עומרי החלה לעסוק בחשיפת סיפור הגבורה של עומרי לקהל הרחב ובשימור הזיכרון על עומרי בדרכים שונות.

קבוצת הפועל גבעתיים ומשפחתו של עומרי ניב פיירשטין | צילום: יעל צור
קבוצת הפועל גבעתיים ומשפחתו של עומרי ניב פיירשטין | צילום: יעל צור

בתחילת השבוע התכנסו מאות תושבים, תלמידים ובני משפחה לציון שנה לנפילתו של סמ”ר עומרי ניב פיירשטין וחניכת הנצחתו באולם הספורט של תיכון קלעי בגבעתיים.

תיכון קלעי, התיכון בו עומרי למד והתחנך, בהובלת המנהלת ענת ג׳קסון והמחנכת המיתולוגית של עומרי – לינור לוי, הציעו לקרוא לאולם הספורט על שמו. עומרי היה “מכור” לספורט, הוא שיחק והתאמן בליגת הנוער של “הפועל גבעתיים”. באולם הספורט של קלעי הוא חווה רגעים רבים, החל מרגעי אושר מזוקקים בזמן ניצחונות לצד רגעים מתסכלים בעקבות הפסדים. עומרי בילה שעות רבות בעיסוק בספורט על סוגיו השונים, לכן, זה היה אך טבעי ומתבקש לקרוא לאולם הספורט של תיכון קלעי על שמו.

כחלק מאחזקת מתקני הספורט בעיר, ביצעה עמותת הספורט של גבעתיים שיפוצים קלים באולם, בתרומה השתתפו חברים של המשפחה. בכניסה לאולם נתלה שילוט עם שמו החדש “אולם עומרי” אשר הודפס בגופן של כתב ידו של עומרי. בצידו השני של הכניסה צויר ציור קיר גדול בדמותו של עומרי לצד הכיתוב “להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות, להתאמן, להשתפר ולהתמיד”. במבואה תלוי שילוט המתאר את סיפור גבורתו במתקפת ה-7.10 ושלט נוסף של “הפתק הנעול” אשר משפחתו מצאה בטלפון הנייד של עומרי ובו כתובים 9 הדיברות של עומרי לחיים, כפי שראה בעיניו.

מלבד הסרת הלוט וחשיפת ההנצחה המרגשת, אימו של עומרי אשר מכהנת כמ”מ וסגנית ראש העירייה, אור-לי ניב בירכה באירוע:

“ראשית אומר שאני המומה מכמות האנשים שהגיעה לכבד אותנו ואת עומרי הערב, לא מובן מאליו ותודה גדולה על כך. עומריק שלנו, הגיע הזמן הזה שמתכנסים לזכרך אחרי שנה. אנחנו לא באמת צריכים יום לאזכרה. אצלנו כל יום הוא יום אזכרה שלך. כל יום מתגעגעים אליך ומזכירים אותך. אין יום בלי עצב, גם אם יש בו שמחה. אין יום בלי כאב, גם אם יש בו תקווה. הימים שלנו אחרים, שונים, יש בהם הרבה געגוע למה שהיינו עד לפני השבת ההיא. אנחנו עדיין מחפשים את הדרך לחיות אחרת, להרגיש אותך איתנו אבל אחרת, אנחנו מחפשים איך נכון למלא את החלל הזה שהשארת לנו כאן. אנחנו שונים. כולנו. הכל שונה עומריק.

“רציתי לספר לך אהוב שלנו, שאנחנו עושים המון להנצחתך, בכל מקום ובכל תחום, להנצחה הזו שותפים כל כך הרבה אנשים טובים שרוצים לזכור אותך ולגרום לעוד אחרים ורבים לזכור אותך. כהורים ומשפחה, התלבטנו איך נכון להנציח ולהנכיח אותך, מעבר לכל מה שאנחנו עושים בשוטף, רצינו מקום קבוע שיזכיר אותך תמיד, החלטנו שההנצחה כאן באולם הספורט בו נהגת לשחק ולהתאמן, להתעצבן כשהפסדת, להיות מאושר כשניצחת, וכמו שכתבת בסעיף 4 בפתק הנעול שלך- להתאמן, להשתפר ולהתמיד… ההנצחה הזו היא הנכונה לך”.

משפחתו של עומרי יחד עם רן קוניק ראש עיריית גבעתיים, עמוס פרישמן, מנכל עמותת הספורט, ענת ג’קסון, מנהלת התיכון ולינור לוי המחנכת | צילום: יעל צור
משפחתו של עומרי יחד עם רן קוניק ראש עיריית גבעתיים, עמוס פרישמן, מנכל עמותת הספורט, ענת ג’קסון, מנהלת התיכון ולינור לוי המחנכת | צילום: יעל צור

האירוע נערך במעמד רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים אשר נשא דברים גם כן, ולאחר מכן עלו לברך בני משפחה נוספים וחבריו של עומרי. במהלך האירוע נחשף לראשונה קליפ של השיר שנכתב לזכרו של עומרי אשר נארז בצורה מדויקת ונוגעת ללב. את השיר כתב והלחין איתי זילברשטיין, המנהל האומנותי של להקות נעורי גבעתיים. עילי בוטנר מלווה על הגיטרה, מבצע השיר הוא הזמר תום גפן, חבר בהרכב “עילי בוטנר וילדי החוץ” ונעורי גבעתיים לקחו חלק וביצעו את קולות הרקע בשיר. כמו כן, המשפחה חשפה בפעם הראשונה את הספר שנכתב על עומרי “ב’ קוד להיות אני”. זהו סיפור פרוזה, המגולל את סיפור חייו ומותו של עומרי, מתוך סיפורים שסופרו ע”י משפחתו וחבריו של עומרי. בספר נאספו הרגעים והאירועים שהפכו את עומרי להיות מי שהוא וחושפים את אומץ ליבו בקרב בבא”ח זיקים ב- 7.10.23.

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים בירך באירוע: “אני רוצה להודות לכל מי שהגיע. מרגש, מחזק ומחמם את הלב להיחשף לתמיכה הרבה שמקבלות המשפחות השכולות בעיר. למרות שעברה שנה, עדיין אי אפשר לעכל עדיין את כל מה שקרה ובפרט את האובדן הכבד. אף אדם לא יבין את התחושות של הורים ומשפחה שאיבדו את בנם, אבל ההנצחה מותירה לדורות הבאים את סיפור גבורתם וזה המעט שאנחנו יכולים לעשות. ספורט היה חלק משמעותי בחייו של עומרי וכעת האולם ייקרא על שמו לעד. ועדת ההנצחות בראשה אני עומד תדון בקרוב בבקשות ההנצחה לנופלים הנוספים ובהנצחה העירונית הכוללת לכל נופלי ונרצחי המלחמה. יהיה זכרם וזכרן ברוך”.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

הערב בתיאטרון גבעתיים: חיים שפירא ‘מפרק’ משפטי חוכמה – “אנשים יוצאים מעודדים”

באחד מפרטי הטריוויה המוזרים יותר שנתקלתי בהם בערכי הוויקיפדיה, רשום בערך של הפילוסוף, המתימטיקאי והסופר חיים שפירא (62, “הדברים החשובים באמת”, “קהלת – הפילוסוף המקראי” ועוד), שהוא הלחין וניגן שני שירים שנכנסו לסרט הפעולה ג’ון וויק 2 בכיכובו של קיאנו ריבס.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


“כן, זה נכון”, מספר שפירא. “יום אחד קיבלתי הודעה בפייסבוק שמישהו כותב לי שהוא מפיק מוסיקלי בהוליווד. הוא גלש בהוליווד והוא התאהב מיצירות שלי והוא רוצה לקנות שני קטעי פסנתר ממני”, מספר שפירא שדווקא המוסיקה שלו פחות מוכרת.

“עכשיו אני הייתי בטוח שצוחקים עליי, כי אני לא פסנתרן וגם לא קורא תווים, אני מנגן משמיעה. חשבתי שצוחקים עליי, אז כתבתי לו ‘למה שני קטעים, תקנה לפחות 10. אז הוא עונה לי ברצינות ‘לא עשר, זה לא נראה..’. אז הבנתי שלא צוחקים עליי. ומסתבר שזה מישהו שהיה בעברו מפיק של מדונה ולני קרביץ”, מספר שפירא על המפגש המוזר משהו עם הוליווד.

בכלל שפירא, הוא מין ציפור מוזרה וכמעט לא מזוהה בנוף הישראלי. תסגור דלת אחת, הוא ייכנס אליה מהשניה, תחשוב שהוא מתימטיקאי, הוא יופיע כפילוסוף, שלא לומר גיבור תרבות של ממש. נביא של אינטלקט שבישר על בואן של ההרצאות כבידור, כמה עשורים לפני שהפכו לבון טון. ויותר מכל, אדם שחושב על כל סוגיה בנפרד.

משום מה ההרצאות, הספרים והמפגשים עם שפירא נוטעות באנשים מעין שמחה לא ברורה. יש לו את היכולת לייצר ניצוץ של סקרנות גם במוחות של אנשים שהתמכרו למונטוניות. כשאני אומר לו שהתקשרתי כדי לשמוע אופטימיזם טהור, הוא נשמע קצת מזועזע. “תראה, זה לא אני”, שפירא מסביר. “אבל יש לי משהו מוזר, אני לא יודע איך להסביר את זה. ההרצאות שלי אף פעם לא אופטימיות. אבל כולם יוצאים מעודדים בצורה בלתי רגילה”.

אתה כושל בתפקידך, בעצם.

“אני לא מדבר שטויות בהרצאות שלי. בסגנון של תחשוב חיובי – והכל יהיה טוב. כי זה שקר. אני לא מדבר שטויות, אני אומר להם את האמת, וכנראה שיש משהו מעודד באמת. כי אני לא אומר לקום כל בוקר עם חיוך. זה ממש לא אני”.

הבנתי שבעצם היית אמור להיות מוסיקאי.

“אני הייתי שמח לנגן ולא להיות מתימטיקאי. אבל אלוהים לא מסדר תמיד הכל. האמת היא שאני גם פסנתרן וזה מקצוע לא טוב. יש הרבה כנרים בתזמורת, אתה לא חייב להיות הכי טוב, אבל פסנתרן או שאתה הסולן או שאתה הפיאנו בס. זהו. אין 40 פסנתרנים בפילהרמונית של ברלין”.

מי הכווין אותך לכזה כישלון?

“זו אמא שלי. היא רצתה שלמדה פסנתר. אני אוהב מתימטיקה אבל לא כמו נגינה. אם אני לא נוגע במתימטיקה זה לא נורא מבחינתי, אבל אם אני לא מנגן יום-יומיים, אני כמו נרקומן שחסר לו משהו”.

ובכלל, בחרת לעבור למדינה קטנה במזרח התיכון, לא בדיוק המקום שכדאי לעבור אליו כדי שמישהו ישים אליך לב.

“אני עברתי בגיל 14 בעקבות ציונות של נעורים, בקושי ידעתי משהו. בברית המועצות של אותם השנים הכל היה אסור. אפילו את זה שמכבי ניצחה את צסק”א לא ידעתי”.

אתה יודע אומרים שהריצה לאינטלקט בבריה”מ הייתה מתוך החשיכה.

“ברור. כי זה אסור, זה הרבה יותר מרתק. תן לילד 2 צעצועים ותגיד לו אתה יכול לשחק רק באחד מהם. הרי ברור לך באיזו הוא ייבחר. תגיד לילד שלך, טלוויזיה כמה שבא לך, אבל ספרים זה אסור, שחמט בכלל עם מנעול.

“גם לא היה אינטרנט. ספרים היו יוצאים במחברת. כלומר לא קנית אותם בחנות. זה הועבר מאיש לאיש. אחד הדברים הכי מוזרים שראיתי היה כשמישהו רוסי פשוט כתב יצירות של ניטשה בעצמו”.

אז מוסיקה יש, מתימטיקה יש, מה עם שחמט?

“ברור שמשחק. אני רוסי, יותר נכון ליטאי מווילנה. ילד יהודי שלא מנגן פסנתר, לא יודע מתימטיקה ולא משחק שחמט, אז ההורים מתגרשים ממנו. מה נעשה?”, שפירא צוחק.

טיפשותם של אנשים חכמים

לקראת ההרצאה הקרובה ששמה “משפטי חוכמה של גדולי הפילוסופים” (ג’, 22.10.24 18:00, תיאטרון גבעתיים, אולם ארבלי אלמוזנינו), מסכים לשחרר שפירא משפט אחד מבין השנים עשר שידון בהם, זה של הפסיכולוג המנוח וזוכה פרס נובל לכלכלה, דניאל כהנמן ז”ל.

כששאלו את כהנמן האם יש משפט שמרכז את כל משנתו במשפט אחד, הוא ענה:

“כל מה שאתה חושבים עליו, פחות חשוב ממה שאתם חושבים – בזמן שאתם חושבים עליו”. זה משפט כל כך מדהים שמאמר של כהנמן פורסם בעיתון “Science”. הייתה לי הרצאה של שעה ו-40 רק על המשפט הזה. אבל מי שרוצה את התשובה שלי שיקנה את הכרטיס”, צוחק שפירא.

עוד נקודה ששפירא צפוי להתייחס אליה בהרצאה שלו היא שתיקת הארגונים הפמיניסטיים לנוכח פשעי ה-7 באוקטובר, והקושי בהתמודדות עם כך שאירגונים ואינטלקטואלים יהודיים אמריקאיים בנוסח “Jewish Voice for Peace”, תמכו בגלוי במעשי ה-7 באוקטובר, עובדה שפשוט זיעזעה אותו.

“הם הרי לא אנשים טיפשים, וזה עושה את זה עוד יותר חמור. אני רוצה לעשות הרצאה ‘טיפשותם של אנשים חכמים’. זו שאלה שתהיתי לגביה כשאינטלקטואלים יהודים אמריקאיים תמכו בגלוי ב-7 באוקטובר. וזו שאלה שאני עונה עליה בהרצאה, איך ארגון פמיניסטי לא יצא נגד אונס ופגיעה מינית בנשות ישראל, ושאלה עוד יותר מרתקת, היא למה אף ארגון פמיניסטי לא יצא נגד הפרקטיקה של מילת נשים? הם כל כך עסוקים בפער השכר בפינלנד בין גבר לאישה. זה נורא חשוב. אבל מילת נשים זה דבר מזעזע. אלו דברים שגורמים לי לבכות”.

“חיים שפירא: משפטי חוכמה של גדולי הפילוסופים” ג’, 22.10.24 18:00, תיאטרון גבעתיים, אולם ארבלי אלמוזנינו

 

 

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

אירועי ה-7 באוקטובר בגבעתיים: הטקס המרכזי בגן הזיכרון

תחת הכותרת “כל יום הוא ה-7 באוקטובר” תקיים מחר (ב’) עיריית גבעתיים את האירוע המרכזי לזכר חללי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. הטקס יתמקד בשכול ובאובדן שחוותה מדינת ישראל לצד גבורת החיילים.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


הטקס יתמקד בזווית המקומית של האירועים. כן יוזכרו חללי גבעתיים סמ”ר עומרי ניב פיירשטין ז”ל (בנה של מ”מ וסגנית ראש העירייה אור-לי ניב), רב״ט מיה ויאלובו ז”ל, רס”ר במיל’ עמרי בן שחר ז”ל ורס”ל רום הכט ז”ל. וכן תושבות גבעתיים ארן גורן ז”ל ועינב אלייקים לוי ז”ל שבעלה אור לוי נחטף ועדיין שבוי בעזה.

הטקס יכלול דקת דומייה, הנחת זרים וכן קטעים אמנותיים על ידי אמנים מקומיים

עוד יתקיימו בעיר מספר אירועים במרכזים הקהילתיים. בארבעת המרכזים הקהילתיים ובתיאטרון גבעתיים תוצב עמדת זיכרון ובה תמונותיהם של ארבעת הנופלים תושבי העיר.

ניתן לראות את כלל האירועים שיתקיימו בגבעתיים בלינק זה.

אירועי ה-7 באוקטובר בגבעתיים | עיצוב: עיריית גבעתיים
אירועי ה-7 באוקטובר בגבעתיים | עיצוב: עיריית גבעתיים

אור-לי ניב, מ”מ וסגנית ראש העירייה ששכלה את בנה, אמרה לקראת האירועים:

“בקרוב יחלפו 52 שבועות מאז אירועי השבת הנוראית. אירועים אשר הרעידו את אדמת העם כולו. לי אישית נשמטה הקרקע תחת רגליי עם קבלת הבשורה המרה על נפילתו של בני, עומרי שלחם בקרב גבורה בבא״ח זיקים. שנה זו שינתה את המציאות של החברה הישראלית, כולנו נאלצנו לחבק את הכאב והאובדן ולהוקיר את האומץ של כוחות הביטחון הפועלים ללא הרף בכל החזיתות, גם בימים אלו. לקראת ציון שנה זו נעשתה מחשבה עמוקה בקרב הגורמים העירוניים על הדרך המתאימה והראויה ביותר לציון השנה המורכבת הזו. האירועים הקהילתיים יאפשרו לתושבים לחלוק כבוד לנופלים, לנרצחים ומשפחותיהם ולתת ביטוי לתחושות והחוויות האישיות. אני רוצה להודות לגורמי העירייה השונים שלקחו חלק בהפקת אירועים אלו ולרן קוניק, ראש העירייה על הרוח הגבית”.

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, אמר לקראת האירועים:

“אין מילים לתאר את הכאב הגדול במלאת שנה לשבעה באוקטובר. שנה אשר הותירה צלקת אשר הולכת ומעמיקה בנפש עמנו. שנה של אובדן, של שכול, של מועקה יומיומית ושל דאגה עצומה לחייהם של החטופים שעדיין נמצאים בשבי החמאס. האירועים לציון השנה שחלפה מאז הטבח הנורא יהיו צנועים וקהילתיים, כאשר מטרתם היא לתת לכל תושב ותושבת אפשרות להתייחד עם זכר הנופלים והנרצחים ועם השבעה באוקטובר הפרטי שלהם/ן. לצד הכאב הגדול אל לנו לשכוח שגם גבורה רבה הייתה בשנה שחלפה. גבורה אשר העלתה על נס את פניה היפות של מדינתנו. כעם, כאומה, אנו חזקים ביחד, ועלינו לזכור זאת בכל עת”.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

טקס השנה למלחמת חרבות ברזל ברמת גן: גיא זוארץ ינחה, ריטה תשיר

עיריית רמת גן תערוך מחר (ב’) את טקס ציון השנה למלחמת חרבות ברזל בכיכר רמב”ם (רמב”ם 5, הכניסה חופשית, נא להגיע לפני השעה 19:30, מספר המקומות מוגבל).

מנחה הטקס הוא גיא זוארץ. הזמרים שיופיעו בטקס הם: אמיר דדון, גלי עטרי, יובל דיין, מירי מסיקה, נועם קליינשטיין, ריטה ורן דנקר.

בנוסף לטקס העירוני, תתקיים הקרנה באמפי הפארק הלאומי, כשב-19:00 יוקרן טקס המשפחות לזכר ה-7 באוקטובר, ואילו ב-21:15 יוקרן הטקס הממשלתי.

להלן אירועים ומיצגים נוספים שיתקיימו ברמת גן כחלק מציון השנה למלחמת חרבות ברזל.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

“לא פעם ראשונה”: הושחת שלט באלוף שדה הקורא לשחרור החטופים

מי שהגיע הבוקר (א’) לצומת אלוף שדה פינת רחוב פרץ ברנשטיין ברמת גן, שוב ניצב מול התופעה המכוערת של השחתת שלטים הקוראים לשחרור החטופים.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


שלטים שנתלו במקום כוסו עם הכיתוב KKK (הרומז לארגון הקו קלוקס קלאן האנטישמי-גזעני הפועל בארה”ב).

מתי ולמה הפכה סוגיית שחרור החטופים, הנמנים על כל חלקי החברה הישראלית, לסוגיה פוליטית הגורמת לחלקים בה להשחית שלטים מסוג זה, לא בדיוק ברור.

שני ירמיהו, מהמטה למשפחות החטופים ברמת גן, אמרה לאחר האירוע:

“צומת אלוף שדה הפך להיות צומת הבית של רמת גן להשמעת קולות החטופים ובני משפחותיהם”.

“אנו נפגשים שם מאות תושבים בימי שבת בשעה 19:00 לעמוד לצד החטופים ולחזק אותם, סופרים בעצב את מניין הימים שלהם בשבי החמאס ומקריאים את שמות החטופים ומבקשים שיחזרו עכשיו”.

“הבוקר הופתעתי לגלות שהשלטים הושחתו, זו לא פעם ראשונה לצערי ועצוב שיש תושבים שהם נגד החזרת החטופים”.

“אנו נציגי מטה משפחות החטופים ברמת גן נמשיך את הפעילות למען החטופים ובני משפחותיהם ואירועים מסוג זה לא ישברו אותנו”.

ממשטרת ישראל נמסר: “תיפתח חקירה יזומה במטרה לאתר את החשוד במעשה ולהגיע לחקר האמת”.

אולי יעניין אותך גם:

יריד אמנים מעוטף ישראל יתקיים בפעם ה-3 ברמת גן: “שידעו שאוהבים אותם”

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

עיריית גבעתיים תשבות עקב רצח 6 החטופים: “לחץ צבאי לא מחזיר חטופים חיים”

עיריית גבעתיים החליטה להשבית את פעילותה מחר ביום שני ה-2.9.24, לאור החדשות הקשות הבוקר (א’) על רצח 6 החטופים ברצועת עזה, הרש גולדברג-פולין, כרמל גת, אורי דנינו, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי, עדן ירושלמי, זכרונם לברכה.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


ראש עיריית גבעתיים רן קוניק אמר לאור האירועים:

“עיריית גבעתיים תשבות מחר, לא תהיה קבלת קהל ועשרות עובדים עם ייצוג של תלמידי תיכון, ייצאו למטה החטופים. אם יוחלט על השבתה בחינוך גם, נעדכן. אני קורא לחבריי ראשי הערים להצטרף. יש להחזיר את החטופים מיידית. הקונספציה שלפיה לחץ צבאי מחזיר חטופים חיים קרסה, ואין מקום לעוד הסברים”.

רמת גן גבעתיים ניוז מבקשת לשלוח תנחומיה למשפחות החטופים, שלא תדעו עוד צער.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

בעלות של כ-60 מ’ שקל: מיגון גני הילדים בגבעתיים הושלם – עוברים לבתיה”ס

עוד בטרם מלחמת חרבות ברזל, פתחה עיריית גבעתיים במבצע חסר תקדים בהיקפו למיגון כל מוסדות החינוך בעיר. בשלב הראשון מוגנו גני הילדים, נבנו מרחבים מוגנים והותאמו מרחבים קיימים לתקינה. במקביל, הציבה עיריית גבעתיים ארבעה מרחבים מוגנים ברחבי העיר.

המיגון החדש בית ספר בורכוב | צילום והדמייה: רועי יצחקי אדריכלים
המיגון החדש בבית ספר בורכוב | צילום והדמייה: רועי יצחקי אדריכלים

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


כעת, משהוכשרו המיגונים בכל גני ילדים בעיר, עוברת גבעתיים לשלב הבא והוא מיגון מלא של 12 בתי הספר העירוניים כך שיוכלו להעניק שגרת לימודים מלאה לכלל התלמידים גם בשעת חירום. תהליך התכנון והרישוי יצא לדרך לפני מס’ שבועות באמצעות “יעד, החברה לפיתוח גבעתיים” ובליווי האדריכל רועי יצחקי. הבנייה בפועל צפויה להתחיל במהלך חודש יולי כאשר התלמידים בחופשת הקיץ ולא תהווה הפרעה לקייטנות העירוניות. אזור הבנייה יהיה מגודר ומופרד בשטח בתי הספר. צפי לסיום העבודות עד סוף שנת 2024.

לפני ואחרי. בי”ס קלעי | צילום והדמייה: רועי יצחקי אדריכלים
לפני ואחרי. בי”ס קלעי | צילום והדמייה: רועי יצחקי אדריכלים

“מיגון מוסדות החינוך בעיר הוא אחד הפרויקטים המורכבים שביצענו בעיר בעשור האחרון ויחד עם זאת גם אחד החשובים אם לא החשוב מכולם”, אמר ראש עיריית גבעתיים רן קוניק והוסיף: “המלחמה הוכיחה ששגרת הלימודים של ילדי העיר היא מהותית במיוחד בשעת חירום וכן ששמירה על מסגרת יומיומית היא חשובה לחוסנם הנפשי של הילדים והוריהם”.

ככה היא כשהיא ממוגנת. תלמה ילין | צילום והדמייה: רועי יצחקי אדריכלים
ככה היא כשהיא ממוגנת. תלמה ילין | צילום והדמייה: רועי יצחקי אדריכלים

שגיא תמרי, מהנדס העיר גבעתיים וראש מינהל הנדסה ציין כי “מוסדות הציבור בכלל ומוסדות החינוך בפרט הינם מאבני היסוד ומוסדותיה הבונים את העיר וצרכי התושבים, מוסדות אלו פעילים לאורך כל היום לטובת ההורים, התלמידים והקהילה”. תמרי הוסיף כי “אני גאה בעיר ובמינהל הנדסה אשר פעל במרץ ובמהירות על מנת לאפשר שגרת חיים מלאה הן בחירום והן בשגרה”.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

נורת אזהרה: עזתי גנב רכב של תושב רמת גן – ונעצר

האירוע הזה נגמר הרבה יותר טוב משהוא היה יכול להיגמר. זאת לאור העובדה כי מדובר בסך הכל בגנב רכב ולא בטרוריסט בנוסח נוח’בה. ובכל זאת, עצם נורות האזהרה העולות ממנו, יש בהם כדי לעורר אי נוחות.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


לדברי משטרת ישראל, פעילות שגרתית שביצעה יחידת זרוע היישוביים של מג”ב יחד עם שוטרי תחנת ראש העין לסיכול גניבת רכבים באיזור מרכז הארץ, הצליחה לאתר ולעצור רכב של תושב רמת גן.

לדברי המשטרה:  “במהלך הפעילות, הבחינו הכוחות ברכב חשוד שנוסע בצורה חשודה בציר 465 סמוך לרנתיס, העלה את חשדם ואלו החליטו לבצע חסימה ולבדוק את יושבי הרכב. בבדיקה שביצעו הכוחות, התברר כי הרכב בבעלות תושב רמת גן.

“הכוחות אשר חשדו כי מדובר ברכב גנוב, בדקו את החשוד שנהג הרכב, אשר טען תחילה כי הינו תושב רמאללה ולאחר תחקור שהתבצע על ידי הכוחות, הודה החשוד כי התחזה לתושב רמאללה, וכי הינו תושב שכונת ׳זייתון׳ שברצועת עזה.

“החשוד נעצר והועבר לחקירת כוחות הבטחון, והרכב נגרר למגרש משטרתי”.

יש לציין, טרם הובהר מהיכן נגנב הרכב, והאם הגיע האיש עד לרמת גן או למקום אחר בישראל כדי לבצע את הגניבה.

אולי יעניין אותך גם:

ושלא יעקצו אותנו: בעקבות קדחת הנילוס- איפה האלתוש הזול ברמת גן?

מטען רודף רימון: נזק נגרם לבניין ברחוב נגבה ברמת גן

קרית קריניצי רמת גן: דירות 6 חדרים לאכלוס מיידי בפרויקט יוקרה

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

האורתודנט התנדב לזיהוי גופות מה-7 באוקטובר: “מי שלא יכל יותר – הלך הביתה”

מיותר לציין ששום דבר בישראל לא דומה ללפני ה-7.10.23. במובן מסוים התאריך הזה מלווה כל אחד מאיתנו כל רגע במהלך היום.


רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


הסיפור של ד”ר יוסף גפני, מומחה לאורתודנטיה במרפאות מכבידנט בגבעתיים שגדל ברמת גן, מושפע מהתאריך הארור הזה ביתר שאת.

ד”ר גפני, שנבחר לקבל אות הצטיינות מטעם המרכז לשירותי הרפואה של צה”ל על תרומתו באירועי ה-7 באוקטובר ובחודשים לאחריו, גוייס על ידי הצבא לאחת המלאכות היותר קשות שניתן להטיל על אדם, זיהוי חללי צה”ל.

“בשביעי באוקטובר התנדבתי לשרת ביחידה לזיהוי חללים של צה”ל. זו יחידה שעובדת בשירות חירום, ובמשך חודשיים וחצי עסקתי בהליך של זיהוי קורבנות”, מספר גפני וממשיך.

“בימים הראשונים היו כמויות בלתי נתפסות של גופות שצריך לזהות את זה היה באמת מסביב לשעון. ורק שהרגשת שאתה לא יכול. הלכת הביתה. מהשבוע שלישי התחילו לחלק אותנו והתחלנו לעבוד במשמרות של 12 שעות ואחרי זה משמרות טיפה יותר מרווחות של 8 שעות. אז כן, זה היה מאוד ממש ממש אינטנסיבי מאוד”.

ד”ר גפני, איך בכלל מתמודדים עם ההבדל הזה מהעיסוק היומיומי שלך?

“קשה. יש לנו הכשרה לעיסוק הזה במסגרת היחידה לזיהוי. אבל אף אחד מהתרגילים האלה לא היה קרוב למה שקרה ב-7 באוקטובר ובחודש לאחר מכן”.

מאיפה מגיעה הפרקטיקה של זיהוי גופות באמצעות שיניים?

“כל חלל שמגיע לזיהוי צריך לעבור זיהוי דרך שיניים. לא בוררים מקרים. כל חלל עובר חלק מההליך. זאת מאחר שאי אפשר לזהות על פי פרמטר אחת, טביעת אצבע או די אן איי.

“הבעיה הייתה באירוע הזה שהיו כמויות בלתי נגמרות של חללים. וחלק מהגופות לא היו במצב שניתן לזהות אותם על פי הפרמטרים האלה”.

איך בכלל מזהים דרך שיניים? מה מה מיוחד במבנה שיניים שדרכו אפשר לזהות?

“היתרון הוא שכל חייל שעובר בשרשרת החיול נותן חוץ מדגימות של טביעות אצבע ו-DNA, גם צילומי שיניים. היתרון בשיניים שזה החומר המסוייד הכי חזק בגוף האדם. הוא הכי עמיד והכי חזק. בעצם גם עם הגופה נשרפה לחלוטין – השיניים נשארו.

“אז הצילומים האלו מאפשרים לנו, במידה ויש מאפיינים מיוחדים לשיניים, סתימות מיוחדות. מהתחום שלי כיבויים על השיניים שנעשו. אז אם הם מתועדים בגיוס, ניתן לזהות לפיהם”.

ד”ר יוסף גפני. במהלך טקס הענקת אות ההצטיינות | צילום: מכבידנט
ד”ר יוסף גפני. במהלך טקס הענקת אות ההצטיינות | צילום: מכבידנט

“יש לנו באמת עם חזק ונפלא”

המפגש הוא עם הגופות עצמן. אני משער שזו ממש מעמסה מנטלית גדולה. איך מתמודדים עם זה?

“היחידה מלווה על ידי כיתת חוסן זה קבוצה של מטפלים נפשיים פסיכיאטרים, פסיכולוגים שמלווים אותנו. עם שיחות לפני משמרות. בימים הראשונים זה היה בתדירות הרבה יותר גבוהה. היה לנו גם סוף שבוע שלם של רק מפגשים ושיחות בקבוצות. הצבא דחף למפגשים עם פסיכיאטריים בגלל שהם הכירו בעומס הנפשי. זה היה ברור שזה נדרש”.

“בימים הראשונים זה היה כאוס. אנחנו עוסקים בזיהוי חללי צה”ל ועבדה לידינו גם היחידה האזרחית של המשטרה באותו המתקן. אבל היו גם חיילים שהיו בחופשה והגיעו לא במדים. והגיעו אלינו גם גופות של אזרחים. והגיעו למשל גם גופות עם שיניים תותבות. לאף ישראלי אין תותבות, אז ברור שאנחנו לא עסקנו בזיהוי שלה”.

יש מקרים שאתה זוכר במיוחד?

“לא יכול לדון במקרים ספיציפיים. זה היה מאוד מרגש לסגור מעגלים כאלו של זיהוי חללים. לאפשר למשפחה לסגור מעגלים”.

יש משהו שתרצה להוסיף?

“כן, יש לנו באמת עם חזק. לא נכנס לפוליטיקה. עם עם אנשים שהם באמת נפלאים שאתה פוגש דרך השירות הזה. גם היחידה שלנו היא תחת הרבנות הצבאית הראשית. ובאים לשם הרבה חרדים שבאים לעשות מילואים. משהו שאתה ביום יום לא שומע עליו.

“אז אמנם הם לא לוחמים. אבל חרדים שמגיעים לבסיס בלבוש אזרחי. מחליפים למדים ועושים את המלאכה שלהם”.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

150 ימי מילואים מה-7 באוקטובר: “כשהקפיצו אותנו – הבנתי את המשמעות”

קצת קשה להסביר את הסיטואציה שרס”ל (במיל’) רועי אחדות (22) מגבעתיים מצא את עצמו בה.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


נסו רק לדמיין איך אתם הרגשתם לקראת השחרור מהצבא, מוכנים ורוצים לכבוש את העולם – רק כדי למצוא את עצמכם מבלים את הרוב השנה הקרובה בלחימה בעזה.

לא רק, אלא שאחדות המשרת כמפקד במילואים, מצא עצמו מבלה את החודשים האחרונים כמפקד של חיילים מבוגרים ממנו משמעותית.

“פיקדתי על אנשים שהם כמעט פי 2 מהגיל שלי. אנשים בגיל 38-39. זו הייתה תחושה מוזרה. אנשים עם משפחות ועסקים. אני זוכר מקרה שאחד החיילים שלי דיבר בפייסטיים עם הבן שלו במעט הפעמים שהחזירו לנו את הטלפון, והילד בכה, זה ממש ריגש אותי”, מספר אחדות.

אבל בואו שניה נלך אחורה, רגע לפני ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. אחדות שהשתחרר לפני כן עמד להתחיל קורס מדריכי חדר כושר. אז החלו האזעקות.

“ב-7 באוקטובר, כשהתחילו כל האזעקות אמא שלי ממש התעקשה שאני לא אלך, אבל המפקד שלי קרא לי והיה ברור לי שאני אלך”, הוא מספר.

ומה קורה במלחמה?

“מגייסים אותנו ואנחנו מגיעים ללחימה יומיים לאחר מכן”.

כמה זמן שירתת מאז?

“בסך הכל שירתי 150 ימים, בין ה-7 באוקטובר לפברואר, ואז שוב מאפריל לחודש בגבול הצפון”.

ואיך מתמודדים עם זה, פתאום נשלפים מהאזרחות בחזרה לצבא?

“אחד הדברים שהחזיקו אותי ואת כולנו זה התמיכה מהמדינה הזו, כלומר מהאזרחים. אנשים תמכו בנו מההתחלה וזה היה מאוד מורגש, האחדות הזו. נתנה לנו דחיפה רצינית.

“לצערי, בחודשים האחרונים זה פחות נמצא. אז כן, העם הזה יודע להתאחד, אבל חבל שצריך אירועים כמו ה-7 באוקטובר בשביל שזה יקרה”.

אתה זוכר מקרה ספציפי מהלחימה?

“כן. המקום שבו הבנו את המשמעות ברמה הכי גבוהה, היה כשהקפיצו אותנו באחד הלילות ב-2 בלילה לחפות על כוח שהיה בפנים. כשהמפקד של הכוח יצא משם הוא עלה מולנו בקשר ואמר לנו שבלי החיפוי המהיר שלנו, הם לא היו יוצאים משם בחיים. אז זה באמת המקום שבו המשמעות של מה שעשינו מגיעה לשיאה”.

ואז שוב מחזירים אותך לצפון.

“כן, אני חייב להגיד שזה לא יכול להמשיך ככה. אני צעיר ובלי משפחה. אבל יש לי חיילים עם עסקים ומשפחות, שאם יקראו להם ככה בהפוגות כמו שקראו עד עכשיו, הם פשוט לא יצליחו להחזיק את הדבר הזה”.

ואיך החיים בלי מדים?

“מצאתי את עצמי על שלט חוצות. עיריית גבעתיים תלתה עבור כל מילואימניק ששירת מעל 150 שלט חוצות, ואני רוצה להגיד להם תודה. יש לזה המון משמעות.

“לגבי ההשכלה. ב-7 באוקטובר הייתי באמצע קורס מדריכי כושר בקמפוס שיאים. לצערי הרגשתי איך שהקורס ממשיך בלעדיי, והייתה לי תחושה שיש לי חור בהשכלה ביחס לכולם. אבל בסוף כן הצלחתי להשלים אותו”.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

תפריט נגישות