יום שני , נובמבר 25 2024

הצפה

הצפה כל החדשות והעדכונים החמים בנושא, כולל תמונות, סרטי וידאו וכתבות על הצפה.

משרד החקלאות: תל השומר אטום ב-92.3% לחלחול מים – מועד להצפות

בדוח מטריד שהוציא משרד החקלאות לפני כשבוע וחצי, ובמרכזו מחקר חדש המשלב מודלים של AI ולימוד מכונה, הוא טוען כי רוב רובה של אדמת תל השומר הינה אטימה ואינה יכולה לחלחל מים. המשמעות? סכנה גדולה להצפות ולשטפונות.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


יש לציין, תל השומר הינה אחת מעתודות הקרקע הגדולות האחרונות בעיר, ובמקום מקודמת שכונה חדשה. עם זאת, במשרד החקלאות מזהים שהבנייה הרוויה באיזור הביאה למצב שהוא בגדר סכנה. באופן לא מפתיע, היחידה ששטחה אטים יותר לחלחול מים מאשר תל השומר, היא אדמת גבעתיים השכנה, שזוהתה כ-99.7% אטימה.

למעשה, האיזור כולו “מועד לפרעונות”. אחרי גבעתיים ותל השומר, שתיים מבין חמשת “המובילות” באטימות למים, הינן חלק מהאיזור, כשבני ברק במקום השלישי עם 91.4% אטימות, ובמקום החמישי קריית אונו 86.6%. ביניהן במקום הרביעי ממוקמת קריית עקרון עם 89.6% אטימות.

עיריית רמת גן לא ענתה לפניותינו בנושא.

מחקר בעזרת AI ונאס”א שחוזה שטחים אטומים

במסגרת המחקר מצויין כי “מדי שנה, חל גידול בהיקף הנזקים לרכוש ולנפש בישראל, כתוצאה מאירועי הצפות ושיטפונות, הנובעים משינויי האקלים והפיתוח העירוני המואץ. במהלך השנים, חלה עלייה ניכרת בהיקף השטחים האטימים, נוכח גידול אוכלוסייה ותהליכי עיור מואצים.

“העלייה בהיקף שטחים אלו, לצד העלייה בעוצמות הגשמים ושינוי בתפרוסת המשקעים העונתית, מעצימות את היקף התופעה ואת העומס על אפיקי הניקוז הטבעיים (נחלים) והמערכות האקולוגיות שהתפתחו לאורכן. בעקבות זאת, סופות גשם, שנחשבו בעבר “רגילות”, גורמות לנזקים חריגים כתוצאה מגלישת נגר מנחלים והצפות באזורים מועדים”.

המחקר גם מציין כי חלה ירידה של כ-36% בכלל היקף השטחים המחלחלים ברחבי גוש דן. כך למשל בפרדסיה עלה היקף השטח המבונה ב-53%, באלעד ב-49.3%, בכפר קאסם 48.7% ובגבעת שמואל 44.6%.

לדברי המשרד, המחקר החדש פותח בשילוב AI כדי לזהות באופן אוטומטי שטחים אטימים. כך למשל שטחים שהיו יכולים להחשב מחלחלים, אינם מחלחלים אם אינם קשורים לשטחים אחרים מחלחלים. כך שאף אם שטח כלשהו היה יכול להחשב כמחלחל, עצם היעדר הקישוריות לשטחים אחרים כאלה, “כופה” עליו אטימות ומהווה סכנה להצפה.

לפי המשרד: “במחקר חדשני, שמוביל ד”ר אלי ארגמן ממשרד החקלאות, עידית טיקוצקי ממנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), פרופ’ אילן סתווי ממו”פ מדבר, ופרופ’ איתמר גלעדי מאוניברסיטת בן גוריון, פותח מודל שמזהה אזורים אטימים בהם יש סיכון להצפות ולפגיעה במערכות אקולוגיות לאורך נחלים בגוש דן.

המודל מבוסס על טכנולוגיות של למידת מכונה מתחום הבינה המלאכותית (AI), המשלבות הדמיות לוויין מאז שנת 1990 ועד היום (מתוך מאגרי מידע של סוכנות החלל האמריקאית). המודל מזהה באופן אוטומטי שטחים אטימים ומחלחלים, ומאפשר הערכה כמותית ומרחבית מדויקת של שטחים שעברו שינוי בעקבות תהליכי פיתוח לאורך השנים.

“הטכנולוגיות החדישות בהן המודל משתמש מספקות מידע עדכני שלא היה זמין עד כה. במסגרת זו, מאומן המודל לאסוף מידע מהעבר, לצד המידע הנוכחי, בבניית תכניות פעולה עתידיות. המחקר החדשני, שבמימון משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מאמץ שיטה חדשה – לראשונה בישראל, שעתידה לסייע למקבלי ההחלטות בהיערכות להתמודדות עם נזקי הצפות ושיטפונות.

כמו כן הוסיפו ממשרד החקלאות כי “על מנת לבחון ולאמת את המודל, צוות החוקרים החל בפיילוט במרחב גוש דן. במסגרת הפיילוט, החוקרים בוחנים את השפעת השינויים באופי השטחים, ואת יחסי הגומלין שבין שטחים מחלחלים לאטימים לאורך יובליו של נחל הירקון. מטרת הפיילוט היא להחיל את המודל ולהתאימו לאזורים נוספים בארץ, ובכך לסייע בוויסות הנזקים הפוטנציאליים לשטחים מבונים, לתשתיות ולמערכות אקולוגיות”.

מעיריית רמת גן לא התקבלה כל תגובה בנושא.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

משרד החקלאות: אדמת גבעתיים – אטומה ב-99.7%; העירייה: “לא מייצג”

היחידים שיכריעו במיני סאגה שלהלן, הם כנראה הגשמים.  במאמר שכותרתו “מיהי העיר הכי מועדת להצפה בגוש דן”, שאותו הוציא לפני כשבוע משרד החקלאות עולה תמונה עגומה במיוחד בקשר לגבעתיים.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


לפי המאמר: “על פי מחקר שערך משרד החקלאות, גבעתיים נמצאת במקום הראשון ובה 99.7% של שטח מבונה, שלא מחלחלים בו מי הגשמים”.

רק לשם השוואה, כדי להבין עד כמה קיצונית הקביעה הזו של המשרד, להלן היישובים והמקומות הבאים בתור לאחר גבעתיים: 2. תל השומר 92.3%,  3. בני ברק 91.4% 4.. קריית עקרון 89.6%, 5. קריית אונו 86.6%.

מנגד, עיריית גבעתיים (תגובה מלאה למטה), מציינת שהעירייה משקיעה מאמצים רבים כדי לייצר שטחים המאפשרים חלחול מים, ובכל מקרה “כ-20% משטחי העיר הינם פארקים, גינות וטבע עירוני. יתרה מכך, מגרשי הציבור בנויים בתכסית (כיסוי שטח של מבנים) נמוכה, מה שמאפשר קרקע מרובה לחילול”, כך שלא ברור כיצד הגיע משרד החקלאות לטענה הזו.

מחקר בעזרת AI ונאס”א שחוזה שטחים אטומים

במסגרת המחקר מצויין כי “מדי שנה, חל גידול בהיקף הנזקים לרכוש ולנפש בישראל, כתוצאה מאירועי הצפות ושיטפונות, הנובעים משינויי האקלים והפיתוח העירוני המואץ. במהלך השנים, חלה עלייה ניכרת בהיקף השטחים האטימים, נוכח גידול אוכלוסייה ותהליכי עיור מואצים.

“העלייה בהיקף שטחים אלו, לצד העלייה בעוצמות הגשמים ושינוי בתפרוסת המשקעים העונתית, מעצימות את היקף התופעה ואת העומס על אפיקי הניקוז הטבעיים (נחלים) והמערכות האקולוגיות שהתפתחו לאורכן. בעקבות זאת, סופות גשם, שנחשבו בעבר “רגילות”, גורמות לנזקים חריגים כתוצאה מגלישת נגר מנחלים והצפות באזורים מועדים”.

המחקר גם מציין כי חלה ירידה של כ-36% בכלל היקף השטחים המחלחלים ברחבי גוש דן. כך למשל בפרדסיה עלה היקף השטח המבונה ב-53%, באלעד ב-49.3%, בכפר קאסם 48.7% ובגבעת שמואל 44.6%.

לדברי המשרד, המחקר החדש פותח בשילוב AI כדי לזהות באופן אוטומטי שטחים אטימים.

לפי המשרד: “במחקר חדשני, שמוביל ד”ר אלי ארגמן ממשרד החקלאות, עידית טיקוצקי ממנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), פרופ’ אילן סתווי ממו”פ מדבר, ופרופ’ איתמר גלעדי מאוניברסיטת בן גוריון, פותח מודל שמזהה אזורים אטימים בהם יש סיכון להצפות ולפגיעה במערכות אקולוגיות לאורך נחלים בגוש דן.

המודל מבוסס על טכנולוגיות של למידת מכונה מתחום הבינה המלאכותית (AI), המשלבות הדמיות לוויין מאז שנת 1990 ועד היום (מתוך מאגרי מידע של סוכנות החלל האמריקאית). המודל מזהה באופן אוטומטי שטחים אטימים ומחלחלים, ומאפשר הערכה כמותית ומרחבית מדויקת של שטחים שעברו שינוי בעקבות תהליכי פיתוח לאורך השנים.

“הטכנולוגיות החדישות בהן המודל משתמש מספקות מידע עדכני שלא היה זמין עד כה. במסגרת זו, מאומן המודל לאסוף מידע מהעבר, לצד המידע הנוכחי, בבניית תכניות פעולה עתידיות. המחקר החדשני, שבמימון משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מאמץ שיטה חדשה – לראשונה בישראל, שעתידה לסייע למקבלי ההחלטות בהיערכות להתמודדות עם נזקי הצפות ושיטפונות.

כמו כן הוסיפו ממשרד החקלאות כי “על מנת לבחון ולאמת את המודל, צוות החוקרים החל בפיילוט במרחב גוש דן. במסגרת הפיילוט, החוקרים בוחנים את השפעת השינויים באופי השטחים, ואת יחסי הגומלין שבין שטחים מחלחלים לאטימים לאורך יובליו של נחל הירקון. מטרת הפיילוט היא להחיל את המודל ולהתאימו לאזורים נוספים בארץ, ובכך לסייע בוויסות הנזקים הפוטנציאליים לשטחים מבונים, לתשתיות ולמערכות אקולוגיות”.

מעיריית גבעתיים נמסר בתגובה:

“הנתונים המוצגים אינם ברורים ואינם מייצגים את החוויה ברחובות גבעתיים. על אף צפיפותה הרבה של העיר, אנו דואגים לשמר גינות ירוקות ורחבות ידיים. למעשה, כ- 20% משטחי העיר הינם פארקים, גינות וטבע עירוני. יתרה מכך, מגרשי הציבור בנויים בתכסית נמוכה, מה שמאפשר קרקע מרובה לחילול.

“בנוסף לכך ובמסגרת תכניות התחדשות עירונית, עיריית גבעתיים הורתה להשאיר בכל מגרש שטח חלחול לצד חלק ניכר מהקרקע שיוחזר לציבור לטובת פארקים וגינות נוספות. מדיניות זו הופכת את ההתחדשות העירונית למנוף להגדלת השטחים הציבוריים, שטחי החלחול והשימוש במי הנגר”.

אולי יעניין אותך גם:

4 פלשתינים נעצרו באתר בנייה ברחוב יבניאלי גבעתיים

בכתבה זו נעשה שימוש בתמונה מתוך אתר פיקיוויקי. להלן הרשיון לתמונה מתוך האתר בהתאם לתנאי השימוש.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

איך להכין את הבית המשותף לחורף

לאגודה לתרבות הדיור מגיעות פניות רבות מוועדי בתים ודיירים – כיצד עליהם להתמודד עם הצפות, נזילות בדירות, גינה הרוסה ובעיות חשמל, כתוצאה ממזג אוויר סוער.


רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


חשבנו שאנחנו מכירים את החורף בארץ ואף זלזלנו בו בעבר – “אין חורף בישראל”, ישראלים רבים אוהבים לומר. עם זאת, בשנים האחרונות אזרחים רבים נתפסים חסרי אונים מול הנזקים שנגרמו לרכושם, כתוצאה ממזג אוויר סוער. מלבד עמודים ועצים שקורסים, גם מקום המפלט היחידי שלנו – הבניין, לא תמיד מהווה מקום בטוח בזמן סערה.

האזרח הקטן משלם בגדול ונאלץ להתמודד עם בעיות רטיבות, נזילות, סדקים, קצר חשמלי ונזקים בלובי ובגינה. האגודה לתרבות הדיור ממליצה לבעלי הדירות ולנציגי הבניין, להזמין בעלי מקצוע עוד בטרם מגיע החורף. בנוסף ומעבר לכך, האגודה מציעה שלל טיפים ופתרונות שיסייעו גם לוועדי הבתים בעצמם להכין את הבניין לסופה הקרובה.

נזקים בבניין במקומות שונים ולעיתים לא צפויים

מערכת החשמל – היא נושא רגיש בימי החורף. להקטנת הסיכוי לקצר חשמלי, יש לדאוג לתקינות מערכת חשמל ולוודא כי אין כבלי חשמל חשופים או מוקדי רטיבות, שעלולים לחדור לגופי תאורה או ארונות חשמל בתוך הבניין.

צנרת החשמל בדר”כ עוברת בארונות החשמל של הבניין וחודרת גם לגג הבניין, כשהחוטים מושחלים בצנרת פלסטיק חלולה. לכן יש לוודא, כי מעברי צנרת החשמל בגג ובמקומות פתוחים וחשופים לגשמים אכן אטומים לחדירת מים. יש לציין, כי אפילו לחות יכולה לגרום לקצר. בעיות אלו אינן פתאומיות, וכאמור, יש להיערך להן בהתאם.

טיפול בחשמל pixabay

ישנם נזקי רטיבות שנגרמים לקומות העליונות של המבנה, אשר מקורם בהצטברות כמויות גדולות של מים בגג. המים עלולים להיאגר בעיקר עקב הזנחה וחוסר טיפול היוצרים הצטברות של לכלוך, עלים ופסולת בפתחי המרזבים ובתעלות או צינורות הניקוז. לכן, יש להקפיד עוד בתקופת הקיץ על ניקוי יסודי של הגג ושל פתחי הניקוז ולדאוג לשחרור סתימות בעזרת צינור מים.

כדי למנוע גלישת מים לחדר המדרגות, יש לבדוק את האיטום מתחת לדלתות היציאה לגג. במקרה של גג רעפים – יש לבדוק את הרעפים באופן שגרתי, ולהחליפם לפי הצורך. חשוב לשים לב לכך, שאין צורך לאטום מחדש את כל הגג, אלא רק את הפרצה המקומית.

סדקים בקירות חיצוניים, שנגרמים לרוב כתוצאה מבלאי או משינויים תרמיים, קיימים ברוב הבניינים הישנים, וניתן לאתר אותם מבעוד מועד. על מנת למנוע את חדירת המים דרכם, יש לתקן את הסדקים במעטפת החיצונית של הבניין ולא בתוך הדירה, זאת על ידי פתיחת הסדק והרחבתו והחדרת חומר איטום (לרוב, חומר אקרילי גמיש).

לגבי סדקים בסמוך לחלון, בהם ניתן לטפל באופן עצמאי על ידי איטום חיצוני בחומר איטום גמיש ושימוש בחומר סילקוני על בסיס בסיס טרפנטין, שניתן להשיג בחנויות לחומרי בניין. החומרים הללו טובים לשנתיים, אולם מומלץ לקרוא את הוראות היצרן.

לפטרת ועובש, שאינה תוצאה של חדירת מים – אלא של התעבות אדי מים בתוך הדירה כתוצאה מהפרשי טמפרטורות בין חוץ הדירה לפנים הדירה, ישנם מספר פתרונות ודרכי מניעה. מומלץ לדאוג לחימום שווה של כל החדרים בכל דירה מהשעה 17:00 או 18:00 ולאוורר את החדרים על בסיס קבוע, בנוסף לכך קיימת אפשרות של צביעת הקירות הפנימיים בצבעים מיוחדים אנטי בקטריאליים היכולים לעזור. 

הצפות בבניינים ישנים

בבניינים ישנים שבהם אין ממ”דים בדירות – קיים מקלט בקומת הקרקע או בקומת המרתף. לפעמים גם המקלט הוא מועד לפורענות ידוע לפגעי החורף. הצפה במקלט היא בעיה חמורה, שעלולה לפגוע ביסודות הבניין ומצריכה טיפול מידי.

למניעת הצפות אלו, יש צורך לוודא כי לא תתאפשר חדירת מי גשמים דרך פתחי החרום או פתחי האוורור, כמו כן יש לוודא כי האיטום של המקלט תקין. בכל אופן, מומלץ להצטייד במשאבת מים חשמלית בעלות של כ-1,000-1,500 ש”ח, שתעזור במקרה של הצפה במקלט.

במקרים רבים הגינה החיצונית והלובי הם האזור היחיד בבניין שספג את הגשם, הברד, השלג והרוח. לפיכך, יש להכינם מראש על ידי בדיקה מקדימה של מצב הניקוזים של חצר הבניין ושטח הכניסה לבניין – יש לוודא כי פתחי הניקוז נקיים ממכשולים ולכלוך, בנוסף יש לוודא, כי מצב השיפועים של הקרקע ושטחי הכניסה לבניין תקינים ומאפשרים ניקוז תקין ומהיר של מים.

במקרים בהם ההצפה היא בלתי נמנעת כתוצאה מהפרשי גבהים ובעיות ניקוז של הבניין, אזי שימוש במשאבות למניעת הצפה בגינה ובכניסה לבניין היא הפתרון המתאים.

דבר נוסף למניעת הצפה, אך לא נפוץ בגלל בעיות בטיחות – פתיחת וניקוי בור ניקוז בחצר הבניין. הבור, שעלותו כ-5,000, ומעלה, פותר את הבעיה המקומית של ההצפה, אך יש לוודא, כי הבור מגודר ובטיחותי. בנוסף, כדאי שהגינה תהיה רובה עשויה מאדמה ולא מריצוף, דבר שיאפשר ספיגה של מי הגשמים.

כמובן, שמומלץ גם להרחיק עציצים, פסלים, פחים, אופניים או ציוד מיותר, מהלובי, החניה והגינה. לגבי בתים שכבר ניזוקו – מומלץ להיעזר בייעוץ של מהנדס מקצועי בעל ידע במערכות ניקוז ואינסטלציית מים. ייעוץ הנדסי דרך האגודה לתרבות הדיור ניתן חינם, ייעוץ בשוק הפרטי יעלה לפחות 600 ש”ח. 

*שירות האגודה לתרבות הדיור ניתן לרשותכם בשעות פעילות של המוקד  8484* (מכל טלפון)

  • באדיבות אינג’ תמיר לוי, מהנדס ראשי באגודה לתרבות הדיור

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

השיטור העירוני בגבעתיים נחלץ לסייע לניצולת שואה

הבוקר (ב’) הגיעו שוטרי שיטור עירוני יחד עם פקח מהעירייה ונציג ממחלקת הרווחה בגבעתיים כדי לסייע לתושבת גבעתיים, אישה מבוגרת ניצולת שואה, לעטוף ולארוז את הבגדים והציוד האישי שלה, מאחר והדירה עוברת שיפוץ יסודי כולל החלפת מרצפות בעקבות הצפה של מי גשמים שירדו לפני כשבועיים בעיר.


רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


הציוד האישי שלה הוצא לחצר וכוסה בניילון עמיד נגד מים כדי שלא יירטב, כאשר במקום החל לעבוד קבלן שיפוצים. הנציגים הבטיחו, כי בסיום השיפוץ אותה תושבת תזכה לסיוע חדש לחזור לביתה.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

הגל השני של הסערה: הצפות בר”ג

הלילה והבוקר צוותי מגן דוד אדום הוזנקו לטפל בארועים רבים של הצפות.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


בדרך מנחם בגין ברמת גן דווח על שני כלי רכב שנמצאו מתחת לגשר בסביבה מוצפת. הנהגים חולצו והאירוע הסתיים ללא נפגעים

כמו כן, הצפה ברחוב החי”ל בר”ג. דווח על נהג שלכוד ברכב, שחולץ ללא פגע.

בנוסף, הצפה ברחוב הבנים בחניון בניין בין  קומות 1- עד 3-. האירוע הסתיים ללא נפגעים.

הצפה בשדרות ירושלים ברמת גן בדירה עם לכודה, הדיירת חולצה ללא פגע.

עוד הצפה הייתה בחניון ברחוב תלפיות בר”ג. דל ההצפה הייתה בתוך חניון, מים חדרו למעלית. גם כאן, הארוע הסתיים ללא נפגעים.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

תפריט נגישות