הנהגת הורים

כמידי שנה, וגם השנה, למרות מגפת הקורונה, התקיים שיתוף הפעולה המיוחד בין ילדי הגנים בגבעתיים ליחידות צה”ל, כאשר השנה היו מעורבים לוחמי חטיבת גולני.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

אתמול (שני) הגיעו הלוחמים לגני הילדים בעיר לקחת את משלוחי המנות שנארזו באהבה על ידי הילדים והוריהם. המפגש היה מרגש עבור הלוחמים, הגננות וילדי הגנים.

שיתוף הפעולה החל לפני מספר שנים ביוזמה משותפת של תושבת העיר אושרת צרפתי, שבמהלך כל השנה מעבירה בהתנדבות סדנאות הכנה לאזרחות, וועד הגנים העירוני.

בוועד הגנים הודו באופן מיוחד להורי ילדי הגנים בגבעתיים, שמתגייסים כל שנה מחדש בצורה משמעותית ומפנקים את החיילים.

יו”ר ועד ההורים העירוני בגבעתיים, סיגל שפיץ טולדנו: “כבר שנה שביעית שאנחנו משמחים חיילים במשלוחים מתוקים וזה מחמם את הלב, במיוחד בשנה כזו בה הכאוס חוגג. הילדים כ”כ התרגשו לראות את החיילים, שזה רגע של נחת בימים טרופים אלו”.

בל רז, סגנית יו”ר ועד הגנים העירוני: “שמחתי לקחת חלק בארגון התרמת משלוחי מנות לחיילי וחיילות גולני ומג”ב. מחמם את הלב לראות את הירתמות ההורים, הילדים והוועד בתקופה מאתגרת זו”.

בעידן הקורונה והלמידה מרחוק, הבחינו חברי ועד ההורים בגבעתיים בצורך ההכרחי כי לכל ילד מגיע מחשב וזכות ללמוד, כדי לא להישאר מאחור, גם אם ידה של משפחתו אינה משגת עבורו מחשב.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

יו”ר ועד ההורים בעיר סיגל שפיץ טולדנו יזמה פרויקט של תרומת מחשבים לילדים וגייסה את כל מי שצריך למשימה.

כעבור חודש נתרמו 35 מחשבים, טכנאים עוזרים בתיקון תקלות וגם בעירייה לא נשארו מאחור ונרתמו למשימה החשובה.

יו”ר ועד ההורים בגבעתיים, סיגל שפיץ טולדנו: “הצורך במחשבים הוא ידוע וחשוב וגם בגבעתיים הצורך קיים בגלל הלמידה מרחוק. ישנם הרבה תלמידים שזקוקים למחשב ולא בכל משפחה יש מחשב לכל ילד.

התגייסנו בוועד ההורים העירוני למשימה הזו ודרך מנהלות בתי הספר בדקנו את הדרישה לכך בכל משפחה. בתחילת הדרך היו שני טכנאים מתנדבים, כרגע כבר יש שלושה, שתיקנו מחשבים שהגיעו תקולים. חלק תורמים מחשבים תקינים”.

לפני מספר שבועות העמותה העירונית בעיר “קהילתיים” יצרה קשר מתוך רצוון להירתם למשימה. אורן קלימי מנהל ‘בית ראשונים’ התגייס לעזור בשינוע המחשבים, פרסום, קניית ציוד חסר ועוד. עד כה, כאמור, נתרמו כבר 35 מחשבים . חברת אלביט תרמה 10 מחשבים נייחים עם מערכת הפעלה.

יו”ר ההורים העירוני בחרה להודות לכל מי שסייע: “תודה להורי העיר שנרתמו כמו תמיד למשימה ועיריית גבעתיים שנתנה תקציב לחלקי מחשב ותיקונים.

תודה לטכנאים שלנו שעוזרים מכל הלב וברוחב לב – ספי שיינין שפועל מבוקר עד ערב, שלומית קנטילר, שכי כרמלי, תודה לאמיר אבן צור, שתרם לנו לפני שבוע 8 מצלמות אינטרנט חוץ ממחשב שגם אותו תרם ועזר לשנע לבית של תלמיד, למאיר קורקוס על תרומת ארבע מצלמות אינטרנט ותודה לחברי ועד ההורים העירוני שמסייעים, מעבירים, משנעים ודואגים לתלמידים.

תודה רבה ליוני רובינשטיין, סגן ראש מינהל החינוך על הלב הרחב, תמיד, שהתגייס לעזור לנו בתקציב לתיקונים, לעמותת קהילתיים שהתגייסה לעזור באיסוף, שינוע ואחסון”.

כאמור, בעקבות פניה של הועד העירוני, עמותת “קהילתיים” נרתמה לפרויקט הקהילתי “מחשב לכל ילד”.

מרכז “בית ראשונים” הפועל תחת עמותת קהילתיים, מהווה בית חם לעשרות מוצרי מחשוב (מחשבים, מסכים, מקלדות) שנתרמים ע”י תושבי העיר וארגונים.

אורן קלימי, מנהל מרכז “בית ראשונים“: “במסגרת שגרת הקורונה, הלמידה המקוונת לא הולכת לשום מקום ובמקביל גדל הצורך של ילדים במחשבים. המרכז ממשיך בפרויקט איסוף והשמשת מחשבים בכדי להגיע לכמה שיותר תלמידים בעיר.

המיזם מחזק את החשיבות בשימוש חוזר. במקום להשליך לפח מחשבים מקולקלים, ניתן לתקן אותם ולעשות בהם שימוש חוזר ואפקטיבי התורם לתלמידים ולמשפחות”.

השבוע נפטרה יעל צפריר זלסקו ממחלת הסרטן לאחר מאבק של 3 שנים. יעל ז”ל, הייתה בת 45 במותה, הותירה אחריה בעל ו-2 בנות.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

יעל ז”ל הייתה יו”ר ועד ההורים של בי”ס גורדון בגבעתיים ב-6 השנים האחרונות ופעילה חברתית מהשורה הראשונה. כמו כן, הייתה פעילה בהנהגת ההורים הארצית ואלקטורית של גבעתיים שמייצגת את העיר וחברה בוועדת ההיגוי של הצהרונים. ילידת גבעתיים ולמדה בבי”ס גורדון.

רק לאחרונה חגגה יעל ז”ל יום הולדת והייתה נודעת כאחת שעזרה תמיד לכולם מכל רחבי העיר. למרות שהייתה חולה במשך 3 שנים, לאורך כל הזמן הזה היא המשיכה להיות פעילה ומאוד אקטיבית.

בין שלל הפרויקטים שיעל ז”ל יזמה והיו חשובים לה:

⋅ נושא הצללות בבתי הספר – קידמה ביחד עם יוני רובינשטיין סגן ראש מנהל החינוך והייתה מאוד מעורבת, כולל דאגה לחצרות בית הספר.
⋅ צהרונים – הייתה בוועדת ההיגוי העירונית וקידמה את איכות הצהרונים בעיר בצורה משמעותית.
⋅ קידמה ויזמה את הגינה הלימודית בבית ספר גורדון יחד עם הרשות.
⋅ דאגה למיחזור וקיימות בנושאים שונים – בזכותה הוכנסו פחי מחזור לכל הכיתות.

סיגל שפיץ טולדנו, יו”ר ועד ההורים בגבעתיים וחברה קרובה של יעל ז”ל, סיפרה בכאב: “יעל הייתה הרבה מעבר ליו”ר בית ספר. עם השנים הפכנו לחברות שאוהבות להתייעץ בנושאים שונים, לאו דווקא בענייני ועדים.

יעל הייתה אישיות מדהימה, דוגמה ומופת לנשים רבות ולאנשי עשייה חברתית. לא היה מישהו שביקש את עזרתה והיא לא נרתמה מיד למשימה. לפני שהספיקו לצייץ היא כבר עמדה שם וסייעה. אף פעם לא ביקשה כלום בתמורה, אפילו היה לה קצת קשה לקבל תודה והכרה.

יעל הייתה זו שמרגיעה את כולם. למרות שהיא עצמה הייתה רודפת צדק והמון דברים הכעיסו אותה, לכולם היא הייתה אומרת להירגע ולנשום. תמיד. זה עזר גם לה ומילא את עולמה. עד הרגע האחרון היא הייתה פעילה בצורה שלא תיאמן, גם ברמה העירונית וגם ברמה הארצית. היא הוונדר-וומן שלי, במלוא מובן המילה וככזו היא תיחקק בזיכרוני לעד.

ועד ההורים העירוני בגבעתיים ובפרט ועד ההורים של בי”ס גורדון, וכך גם עיריית גבעתיים, נמצאים כאן כדי לתמוך במשפחה ככל שיצטרכו”.

איך חווית את פטירתה של חברתך הקרובה, האם זו קרה במפתיע?
“לא ממש בהפתעה, אבל בסוף לא באמת מעכלים את זה עד שזה קורה. יעל הייתה כ”כ פעילה, שאף אחד לא הרגיש שזה כזה נורא. בשבוע האחרון לפני שנפטרה זה כבר היה ברור, אבל זה לא מספיק זמן. אף פעם”.

ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, הספיד את יעל ז”ל בעמוד הרשמי שלו בפייסבוק: “קיבלתי בצער ועצב רב את הידיעה על פטירתה של יעל צפריר ז’לסקו לאחר מאבק הירואי רב שנים במחלה הארורה. יעל ז״ל, בת גבעתיים, בוגרת בית הספר גורדון אותו אהבה בכל נפשה ובו שימשה שנים כיו”ר ועד הורים פעילה ואהובה, הייתה בת 45 במותה. אני משתתף בשם אלפים מתושבי העיר שהכירוה, בשמי ובשם סיעת ״גבעתיים שלנו״, שיעל היתה ממקימיה לפני 8 שנים, באבלם הכבד של בעלה חי, של הבנות ושל כל משפחתה”.

• השבעה מתקיימת ברחוב ז’בוטינסקי בגבעתיים 13/6.

לפי תוכנית העבודה של משרד החינוך תלמידי כיתות ג’-ד’ ילמדו במתכונת מלאה כשהם מחולקים לחצאי כיתות במתכונת קפסולות, בעוד כיתות ה’-ו’ ילמדו במתווה משולב הכולל למידה מרחוק ולפחות 2 ימי למידה במוסדות החינוך. גם כיתות ז’-י”ב ילמדו במתווה משולב זהה.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

עינת גבריאלי, תושבת גבעתיים, חברה הנהלה בהנהגה ארצית: “למידה מרחוק ברוב המקרים לא עבדה. אחד מ-2 הימים המוצעים הוא יום שישי, בפועל הילדים ילמדו 9 שעות בשבוע. ביתר הזמן הם לבד, יקבלו משימות בלמידה מקוונת, שלא תמיד יש מי שיבדוק אותם וזה עוד לפני נזקים אחרים חברתיים, התמכרות ברשת, השמנה ועוד”.

גבריאלי פרסמה לאחרונה פוסט שהפך וויראלי שקיבל 900 שיתופים ואלפי תגובות. “לא ראיתי הרבה זמן כזו הסכמה רחבה. הורים כתבו לי תגידי לי איפה להיות ומתי, אנחנו באים. רעש עוזר, אם ההורים יתאחדו ויצעקו גם לנו יפתחו כמו שפתחו למסעדנים ולקבוצות אוכלוסייה אחרות. לא ראיתי הרבה זמן כזו הסכמה רחבה”, סיפרה.

אנחנו יושבים כרגע על תוכנית שתצא בימים הקרובים. השטח בוער, ההורים מודאגים ומחכים רק להנחיה מה לעשות. העיתוי הוא עכשיו לצאת מהבית ולעשות משהו שהוא יותר מסתם הפגנה.

גבריאלי הביעה דאגה מהפערים שעלולים להתרחב: “הורה שיש לו כסף יכול לתת לילד שלו שיעורים פרטיים לעומת הורה אחר שהמצב הכלכלי שלו פחות טוב או עם פחות ציוד קצה. בנוסף, הורים נאלצים להיות עם הילדים בבית ולהיפגע מזה מבחינה כלכלית”.

גבריאלי, מרכזת את צוות בתי הספר היסודיים בהנהגה הארצית, שהייתה שותפה למו”מ מול משרד החינוך: “היינו שותפים לשיחות זום, העלינו את הדרישות שלנו, למשל ילדי קשב וריכוז, למידה מרחוק שלא מתאימה לכל הילדים, שילדי מכיתות ה’ ומעלה לא קיבלו מענה בסבב הראשון והמורים שלהם היו בקפסולות”.

גבריאלי, אמא לילדה שעולה לכיתה ו’ וילד שעולה לכיתה ד’ בבית ספר ברנר בגבעתיים: “האבסורד הוא שהבן שלי ירוויח על חשבון הבת שלי בגלל הקפסולות. שלושה שבועות לפתיחת שנת הלימודים אפילו המורים והמנהלים עוד לא יודעים איך השנה הקרובה תיראה, חוץ מהמתווה שפורסם. המון חוסר ודאות שגורם ללחץ לגדול. מרגישה שהפקירו את הילדים. אובדנות, חרדות, בדידות, פגיעה ברשת. המצב הזוי בכל רמה, לא נתפס. לפי נתונים שאני מכירה אין תחלואה גבוהה בכיתות ג’ ו-ד’, כך שהם לא צריכים ללמוד בקפסולות, ואם הם לא ילמדו בקפסולות אז הכיתות הגבוהות יותר יכולות ללמוד יותר מפעמיים בשבוע”.

בנוסף, גבריאלי מציגה נתון נוסף שגורם לתדהמה: “אחד הדברים ההזויים פה הוא שעד לפני יומיים למדו בבית ספר של החופש הגדול מכיתות א’ עד ד’ בכיתות מלאות בחסות משרד הבריאות ומשרד החינוך, כלומר כשנוח אפשר. הילדים האלה כבר היו כמה חודשים בבית, בקיץ ביטלו להם תנועות ומחנות נוער, אסרו קייטנות מגיל 10 ומעלה. יש פתרונות, אפשר לחפש מרחבי למידה, אפשר לבטל קפסולות, אפשר לעשות משמרות, צמצום מספר המבוגרים שיכול לפגוש כיתה. הקפסולות האלה זה פיקציה, כי אותם ילדים נפגשים אחה”צ עם חברים, הולכים לחוגים, מתערבבים. ניתן לצמצם מקצועות ולהתמקד במקצועות ליבה”.

כמו כן, חשוב לגבריאלי לציין כי החיצים שלה לא מופנים לצוות המורים או להורים. “אין לי חלילה טענה להורים או למורים, הם מבולבלים בעצמם. המורים של הילדים שלי עשו עבודה מדהימה, אבל זה לא מספיק. נראה שאף אחד לא חשב עד הסוף על המתווה הזה. נזקי הקורונה אנחנו פוגשים עכשיו, אבל הנזקים המצטברים של הילדים אני לא יודעת מתי נראה, אף אחד לא חושב על טובת הילד”, הדגישה.

“אנחנו יושבים כרגע על תוכנית שתצא בימים הקרובים. השטח בוער, ההורים מודאגים ומחכים רק להנחיה מה לעשות. העיתוי הוא עכשיו לצאת מהבית ולעשות משהו שהוא יותר מסתם הפגנה”, שיתפה גבריאלי.

בהנהגת ההורים חשבו על פתרונות יצירתיים למחאה והרימו קמפיין עם סרטוני ילדים שפונים אל שר החינוך יואב גלנט ומבקשי את עצתו מה לעשות בזמנם הפנוי כשההורים בעבודה. מעניין מה לשר יש לומר.