גירושין

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה לאחרונה  את הדו”ח לגבי נתוני הגירושין בישראל נכון לשנת 2018. מדובר הדו”ח דו-שנתי המתייחס גם ל-2017.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

מנתוני הדו”ח עולים מספר נתונים מעניינים – סך כל הזוגות המתגרשים בישראל עלה בכמעט 6% זאת ביחס ל-2017.

בנוסף נמצא, כי ככל שלזוגות מספר ילדים גדול יותר, כך קטן הסיכוי להתגרש.

ל-27.5% מהמתגרשים אין כלל ילדים, ל-16.3% מהמתגרשים – ילד אחד, ל-24.8% – 2 ילדים, 9.5% – 3 ילדים, 6.9% עם 4 ילדים, רק ל-5% אחוזים יש חמישה ילדים משותפים ומעלה.

בר”ג חלה עלייה משמעותית במספר הגירושין, בעוד בגבעתיים המגמה הפוכה עם ירידה גדולה. אולי משתלם לזוגות הנשואים ברמת גן לעבור לגור בעיר הסמוכה.

מספר הזוגות שהתגרשו בר”ג וגבעתיים

רמת גן

2018 – 605

2017 – 472

עלייה של 22%!

גבעתיים

2018 – 186

2017 – 209

ירידה של 11%

מומחים טוענים כי ביום שאחרי הסרת מגבלות הקורונה, יתחלף התור הארוך שמשתרך לפני בנייני הביטוח הלאומי בתור ארוך ברבנות: זוגות זוגות יגיעו בפני הרבנים ויעידו שנשבר להם זה מזה. אך כיצד תדעו אם הבעיה בזוגיות נעוצה בקושי חולף, או שמא מדובר בבעיה עמוקה יותר? ביקשנו מעו”ד מילי אשר, מומחית לענייני משפחה וגירושין, לתת לנו כמה עצות מועילות כדי להבין את המצב, לפני שניקח צעדים דרסטיים שאנחנו עלולים להתחרט עליהם מאוחר יותר.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

“בעצם, מה שצריך לבדוק זה האם באמת האהבה נעלמה, או שזו רק הקורונה שמשגעת אותנו”, אומרת עו”ד אשר. “האם זה הסיר לחץ הזה שאנחנו שבויים בו, או שהבעיות שלנו עכשיו יושבות על דברים מוקדמים יותר, עוד לפני הקורונה? אם היו לנו בעיות עוד קודם, אז ברור שהתקופה הזו רק תחמיר את המצב וסיר הזוגיות יבעבע מהר מאוד. למעשה, הקורונה רק זירזה את הפרידה, שבכל מקרה היתה מתעתדת להתרחש – עכשיו או בעוד שנה; אבל אם הבעיות נובעות מהלחצים של הזמן, מהשהייה המוגזמת יחד, מהילדים שמשגעים אותנו, מהבישולים, מהעומס, מהדאגות – אולי כדאי להוריד הילוך, לקחת נשימה עמוקה ולהתבונן על הדברים מהצד, מרחוק, אולי לחכות עוד זמן כדי שדברים יתעכלו וישקעו, ואז לקבל החלטה מושכלת. אסור לשכוח שכשמגיעים לבית משפט, זה הצעד האחרון. זה הרבה מאוד כאב ראש, הרבה בלגן, המון כסף שיכול היה להיות מושקע בדברים מועילים יותר”.

איך בודקים את זה בפועל? “פשוט עושים טבלה של בעד ונגד. מה טוב לי בזוגיות? מה פחות טוב לי? מה אני צריך לשנות? האם אני מסוגל להמשיך להיות ביחד? אולי אני מעדיף להיות לבד? תשובות לשאלות הבסיסיות האלה יעזרו לנו לראות אם אנחנו בכלל בכיוון של גירושים, או שזה פשוט הלחץ שמשפיע גם על הזוגיות. דבר שני, זה לשאול את עצמנו האם יש שם עדיין אהבה. אם נגמרה – אז נגמרה, אבל אם לא נגמרה האהבה, גם אם יש בעיות, עדיין לא מאוחר לתקן אותן.

“וזה מה שמוביל אותי לטיפ השלישי, שהוא טיפול זוגי. לנסות לראות איך אפשר לשפר, לגוון, לשנות, לעשות מה שצריך לעשות כדי לשמור על הזוגיות. כמו הרבה מקצועות בתקופה הזאת, מטפלים רבים כבר התאימו את אופן העבודה שלהם לסגר, כך שהם מטפלים בלי פגישה אמיתית – בטלפון, בזום, בסקייפ. גם אם אלו לא תנאים אופטימליים לטיפול, עדיין זה עדיף בהרבה מאשר להמשיך ולחיות יחד באותו בית, כעוסים וממורמרים על דברים שאפשר לפתור עם עזרה מקצועית.

“עוד משהו שחובה לקחת בחשבון הוא כל העניין הכספי. מן הסתם, עבור הרוב המוחלט של האנשים התקופה של הקורונה מאוד מפחידה כלכלית, ככה שממש קריטי לקחת את זה בחשבון. פרט לגירושים עצמם, שזו הוצאה עצומה, אחר כך צריך להחזיק שני בתים, לשלם מזונות ולדאוג לכל עלויות נוספות. האם יש לכם עכשיו את הפריבילגיה לעשות צעד דרסטי שכזה מבלי לחשוב עשר פעמים קודם?

“אם באמת מגיעים למסקנה שזה כבר לא עובד, גם במקרה הזה אני ממליצה לנשום עמוק, להשקיט את הכעס והעלבון, וללכת לגישור. ה’אני מאמין’ שלי כעורכת דין הוא לפתור את הבעיות בדרך של פשרה. לא לוותר לעצמך או לצד השני, אלא להסתכל על התמונה המלאה ולראות אותה כמות שהיא, בלי הסחות דעת. גישור זו הבמה לעשות את זה נכון, במיוחד אם יש ילדים ורוצים להראות להם שאנחנו עדיין אוהבים אותם ומסוגלים לנהל שיח מתורבת ומכבד, למרות הפרידה”.

אתמול התקיים טקס חגיגי לחנוכת משכנו החדש והמשופץ של המרכז לטיפול זוגי ומשפחתי הפועל תחת האגף לשירותים חברתיים בעיריית גבעתיים. הטקס התקיים במעמד ראש עיריית גבעתיים רן קוניק ובהשתתפות הרב הראשי לגבעתיים פנחס אדרי, סגני ראש העיר אור לי ניב ומושיק גולדשטיין, מנכ”ל העירייה, יורם פומרנץ, עובדי האגף לשירותים חברתיים בראשות מירי פרחי, אורחים ושותפים.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

ראש עיריית גבעתיים רן קוניק ציין כי עיריית גבעתיים שמה לה למטרה לשפר ולהנגיש את כלל השירותים לתושבים. העברנו את פעילות התחנה למקום משופץ, מזמין ומרווח על מנת שהטיפול והסיוע למי שזקוק לו יהיה במקום נעים ובעל תנאים אופטימליים.

קהל היעד של התחנה הם משפחות ויחידים תושבי העיר אשר חווים משברי חיים, או קשיים ביחסים בתוך המשפחה כגון: גירושין, אובדן, יחסי הורים ילדים מורכבים ועוד.

בתחנה צוות של מטפלים מנוסה והתפיסה הטיפולית שעומדת מאחורי הפעילות היא תפיסה מערכתית הרואה את כל המשפחה והיחסים בתוכה. תפסה זו בטיפול מהווה פעמים רבות גורם המסייע במניעה וצמצום משברים קשים במשפחה, צמצום מצבים של אלימות במשפחה, הפחתת קונפליקטים בין הורים לילדים, מנעת קונפליקט גירושין ועוד.

חבר מועצת העיר ומחזיק תיק שירותים חברתיים עו”ד יעקב שטרן ציין כי: “חג אמיתי למערך השירותים החברתיים בגבעתיים.  יש כאלו שפועלים בהצלחת חיים פיזית ויש כאלו הפועלים להצלת חיים רגשית- חברתית. וזה מה שצוות אנשי התחנה עסוק ופועל בו כבר עשרות בשנים: סיוע וייעוץ בהתמודדות עם קשיים  ואישיים ומשפחתיים. תודה ענקית לכל  שטרח ופעל שנגיע לרגע זה של חנוכת התחנה והיחידה הקהילתית במבנה החדש והמרשים שיביא לשיפור השירות לתושב”.

• הכנה וייעוץ לפני / לקראת נישואין: מתן שרותיי ייעוץ וטיפול מקצועיים ואיכותיים לזוגות ובודדים המתלבטים, מהססים, ומתקשים בקבלת החלטות בעניין “הבחירה הנכונה” והנישואין.
• סיוע בהתמודדות עם משברים ובעיות בחיי הנישואין: מתן שרותיי ייעוץ וטיפול מקצועיים לזוגות נשואים שנקלעו למשבר המאיים על שלום המשפחה והנישואין.
• סיוע למשפחות בהתמודדות עם משברים ואירועים טראומטיים במשפחה. אובדן, בגידות מחלות, נכויות, אבטלה ועוד.
• סיוע להורים בהתמודדות עם קשיים בחינוך וגידול ילדיהם: התמודדות עם בעיות תפקוד והתנהגות של ילדים ע”י טיפול מערכתי במשפחה והדרכה הורית.
• סיוע בהתמודדות עם משברים נורמטיביים של מעגל החיים: “הזוגיות”, הולדת הילד הראשון – מעבר להורות, תכנון המשפחה, גיל ההתבגרות, “הקן המתרוקן” וכד’.
• סיוע בהתמודדות עם משברי פרוד וגירושין.
• “גישור” – גירושין בהסכמה. סיוע בעריכת הסכם גירושין כולל המסייע לבני הזוג לגבש הסכם גירושין מתאים, מניעת הליכים משפטיים ומאבקים מתמשכים, יקרים, חסרי תכלית, הגורמים נזקים נפשיים חברתיים וכלכליים לשני בני הזוג ולילדים. סיוע בשמירת קשר “הורי” תקין ומסודר (על בסיס זמני שהות) בין שני ההורים לילדים. השירות ניתן ע”י מגשרים מוסמכים מתחום הטיפול והמשפטים.
• סיוע למשפחות וזוגות בנישואים שניים.
• תאום הורי – עבודה עם הורים גרושים הנמצאים בקונפליקט גבוה.
• טיפול והתערבות באובדן ושכול במשפחה.

בכל פעם שעולה בפייסבוק פוסט שמפרסם מישהו מהקולגות שלי, במיוחד כאלה שבהם אני זו שייצגתי את הצד השני, לא קל לי לקרוא. כי למטבע יש שני פנים, ולכל סיפור קורע לב שתקראו יש צד שני. אז החלטתי (אולי כי אני מזל מאזניים וחייבת שהכל יהיה צודק ומאוזן) להתחיל ולספר לכם את הסיפורים – משני הצדדים, כדי שתתקבל תמונה שלמה יותר, ובסוף לנסות להבין אולי מה אפשר היה לעשות אחרת.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

כשהתחלתי לנהל את התיק הזה עבור אחד ממנהלי השחקנים המוכרים בארץ, זה היה נראה כמו “עוד תיק”.

הם חיו בדירת הוריו והיה צריך להתפנות משם – שלושה ילדים ואשה שעבדה פעם במשרה בכירה בבנק וכבר כמה שנים בבית. הוא הגיע אליי וסיפר שהוא חייב לצאת מהארון, שזה להיות או לחדול, שהיא כבר יודעת אבל לא עושה עם זה כלום והוא לא יכול יותר. הוא חשש לילדים, ומה יקרה אם תסית אותם נגדו ומה יקרה אם לא תתפנה מהדירה – חששות נורמליים לסיטואציה. היא הצטיידה בעורכת דין ראשונה (ראשונה, כי יהיו אחר כך עוד ארבעה לפחות), והגענו יחסית מהר להסכם שגרתי –  משמורת משותפת ומזונות, ושבתוך שנתיים עליה לעזוב את הדירה, חלוקת רכוש חצי חצי, ובכך סיימנו. אבל מה שקרה אחר כך לא דמיינתי.

כבר במו”מ היה נדמה שהאישה בהזיות: היא הלכה לטעון טענות הזויות נגד האב ונראתה מסוממת. הוא אמר לי שהוא מאוד מודאג, וכי נראה שהילדים במצב לא טוב. הצעתי לו שלא נחתום על ההסכם ונבדוק בבדיקת “מסוגלות הורית”, אבל הוא החליט להיות אופטימי.

כעבור חודש קיבל שיחה מהגננת: הילדים הגיעו לגן בפיג’מות מלוכלכות ובלי נעליים, ונראה שלא אכלו. אם לא תגיש תביעה למשמורת, איימה, נפנה אנחנו לרווחה ונבקש שייקחו את הילדים.

מיד פניתי לגננת. הבנתי שאכן מזה זמן מה דברים מוזרים מתרחשים עם הילדים. הגשנו לבית המשפט בקשה דחופה, ועובדת סוציאלית אחת, שהלב הענק שלה הציל את הילדים, לקחה עוד באותו יום את עצמה לבית האם, שמצדה סירבה לפתוח את הדלת. הוזמנה משטרה ואז נגלה מחזה מפחיד: תרופות נגד כאבים מפוזרות על הרצפה, סמי פיצוציות ואלכוהול. האם טענה שזה רק עקב מיחושים בגב, שהיא לא מכורה ושהכל בסדר.

הילדים הועברו לאב למשמורת זמנית, ומשם, במשך שנה ושלושה עורכי דין נוספים, עדות ותסקירים, שבהם ניסינו להסביר שאנחנו דורשים טיפול ואבחון, ושככל והאם תטופל – אין לנו התנגדות שתקבל משמורת משותפת בחזרה. האם סירבה לעשות כן כשנה, ולבסוף נכנעה והלכה לטיפול. היא השתפרה, ורואה אותם עם סיוע מאחרים, או לבד, תלוי במצבה. מול השופטת סיפרה שצפו ועלו לה טראומות מהעבר.

הילדים היום מאושרים: האב מטפל בהם במסירות ודואג לקשר עם האם.

מצדו השני של המטבע:

צדו השני של הסיפור הוא כאב הלב שאת חווה בתור אם בסיטואציה הזו. שאת מבינה שאין מנוס מלקחת את הילדים כדי להציל אותם, אבל הלב מתמלא ברחמים. שאומנם התמוטטה, אך גם המשיכה והסלימה באמצעות חומרים ממכרים וסירבה לטיפול. היא כל כך רצתה להאמין שתצא מזה לבד, שהיא תהיה בסדר, שלקח לה זמן יקר להסכים לתהליך.

והדבר הכי חשוב שצריך ללמוד מזה, זה לא להשאיר טראומות לא מטופלות. הגוף מדחיק, עד שהוא כבר לא, ואז אתה לא יודע מתי זה יתפוס אותך. כולם עוברים דברים קשים, ואין בושה מטיפול ומעיבוד טראומות. זו האחריות שלנו לטפל בעצמנו – עבור ילדינו.

הכותבת היא עורכת דין מומחית לענייני משפחה, בעלת משרד ברמת גן