יום ראשון , נובמבר 17 2024

בולענים

בולענים כל החדשות והעדכונים החמים בנושא, כולל תמונות, סרטי וידאו וכתבות על בולענים.

תופעת הבולענים ברמת גן: “בסופו של יום, אנחנו חיים על אדמת ביצות”

לאור היווצרות הבולען ברחוב הארז 66 ברמת גן בשבוע שעבר, ראינו לנכון לפנות אל הגיאולוג בעז זלצמן, כדי להבין מה הסיפור שגורם לרמת גן לקרוס, פה ושם לתוך עצמה.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


זלצמן הוא בעליו של משרד זלצמן גיאולוגיה וגיאוטכניקה, אותו הקים אביו ד”ר עוזי זלצמן ברמת גן שפעל כבר בשנות ה-60 באיתור בולענים בים המלח.

“על רגל אחת, בכל איזור החוף, אין סלע. יש לך בעצם חילופים של קרקעות חוליות או חרסיות, וברגע שיש חפירה באיזור או מצד שני, צנרת שנוזלת, אתה יוצר מצב שיכול להיווצר בולען. החומר עצמו נסחף, ומה שמעליו נופל”, כך בשני משפטים מסביר בעז זלצמן, גיאולוג מזה כמעט 40 שנה, את תופעת הבולענים בעיר.

“באיזור רמת גן – גבעתיים – בני ברק, כל האיזור הזה היה איזור של חוף, שעלה וירד, הים הביא חול שהתאבן ונהיה סלע, הוא יצר מעין סכר טבעי, והנחלים שהגיעו אליו נתקעו, ונוצרה ביצה”, ממשיך זלצמן ופותר את החידה:

“למה הערבים מכרו את האדמות האלו ליהודים בזמנו, לפני קום המדינה (שטח רמת גן נקנה מידי תושבי כפר סלמה ב-1919), כי זו הייתה אדמות ביצות. היה קשה לחיות פה. הם לא חשבו שמישהו יצליח להוציא מהאדמה הזו עבודה. הערבים חיו על הגבעות כמו שייח מוניס (כיום ברמת אביב)”, זלצמן מסכם.

מה כל כך בעייתי באדמה של האיזור הזה ושל רמת גן בפרט?

“כל האיזור הזה הוא קו שבין חול לחרסית, החרסית שוקעת מכיוון הנחלים, והחול מכיוון מצרים. חרסית היא אטומה למים, וחול מעביר מים. אז נניח אני בונה בית ומתחתיו חלקו חרסית, חלקו חול. אז אתה חופר אותו, החרסית סותמת לך את החול, והיא עובדת כמו ספוג, סופחת מים ותופחת, מתמלאת בחורף ומתרוקנת בקיץ. כשהחרסית מתייבשת היא נסדקת, ואז יכולות להיות בעיות של סחף”.

בולען באיזור ים המלח. המים המתוקים ממיסים את המלח | צילום: באדיבות בעז זלצמן
בולען באיזור ים המלח. המים המתוקים ממיסים את המלח | צילום: באדיבות בעז זלצמן

אוקיי, אבל למה זה דווקא עכשיו מתפרץ?

“אתה רואה שבזמן האחרון בכל גוש דן, יש המון פיתוח וזה משפיע. זה יכול להיות גם בור ספיגה ישן שקרס. תשתיות ישנות גם יכולות ליצור את זה. גם העניין של החפירות מתחת לקרקע, זה גורם לזעזועים מסוימים. תלוי אם החומר היה מהודק או לא, אז דברים כאלה מתפתחים גם עם האדם שחי בגזרה”.

“למשל אתה זוכר את הבולען שבאיילון. מסתבר שבנו בניין ליד, והעבודה שהייתה שם לא הייתה מספיק סגורה, וקיר שהיה אמור לעצור את הזרימה של הקרקע, לא היה אטום מספיק – אז הקרקע, שזרמה, בעצם יצרה בולען במקום אחר, במקרה הזה מתחת לכביש”.

“גם הגשמים היום הם יוצאים בשבוע מרוכז, ואז פתאום יש מצב של מים על פני השטח. זה לא היה ככה פעם, פעם הגשם היה מתפרש על פני 4 חודשים. מים יכולים לחלחל דרך חול, אבל לא דרך חרסית, אם היא נסדקת – אז זה יכול ליצור בעיות”.

כגיאולוג מה הם האיזורים שאתה בדרך כלל נוגע בהם, בהקשר של בולענים?

“כחלק מהעבודה שלי היום, יש בולענים שאני חוקר באופן קבוע. אני עובד עם נתיבי ישראל או כשבונים מלונות למשל בים המלח, אז זו חלק מהעבודה. במקרה למשל של ים המלח, אנחנו יודעים שיש פחות מים מלוחים, מים מתוקים מגיעים מכיוון ההרים. ונוצר מצב שהמלח נמס, ולכן הבולענים שם”.

“באיזור שלנו זה יותר חול וחרסית .כל האיזור שלנו הוא אקוויפר החוף, והוא ממופה על ידי מים. באיזור של כביש 4 יש לך הרבה מי תהום ששואבים אותם. יש לך את איזור כפר אז”ר, שהייתה פה חקלאות, ושיחקו קצת יותר מדי עם האדמה.

“יש לנו גם בולענים פרהיסטוריים. בחריש למשל, שהייתי מעורב בתכנון ובביצוע שלה, יש סלע שאתה קודח קודח קודח בו, ואז פתאום אתה מגלה בולען טבעי”.

מה עוד מדיר את שנתם של הגיאולוגים?

“אנחנו בנויים על ביצה למעשה. במקסיקו סיטי, למשל, שהיא גם בנויה על אגם היסטורי, ראו שרעידות אדמה מתנהגת אחרת בסלע ובקרקע, ובגלל ששם היה אגם. בסוף המאה שעברה הייתה שם רעידת אדמה בעוצמה 6 ריכטר, אבל הבתים קיבלו 7-8 ריכטר בצורה נקודתית ופשוט קרסו. כלומר רעידת האדמה התעצמה כתוצאה מהאדמה שעליה הבתים היו בנויים. וגם בארץ מבינים שאנחנו יושבים על השבר הסורי אפריקאי, וזה עלול להגביר את הסיכוי שגם אצלנו זה יקרה. בגלל זה גם החמירו את החוקים בנושא”.

ליצירת קשר עם משרד זלצמן גיאולוגיה וגיאוטכניקה, ניתן לפנות לטלפון 03-7526531.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

תפריט נגישות