בעוד ימים ספורים יעלו לבמה בבכורה בישראל נגני תזמורת הבארוק ירושלים יחד עם זמרי מיתר אופרה סטודיו על מנת להציג את האופרה הראשונה שנכתבה בידי אישה – ‘שחרורו של רוג’רו מהאי של אלצ’ינה’. מאחורי הקלעים עמלו מנכ”לית התזמורת יחד עם מכללת מנטור ברמת גן על מנת ליצור כרזות לאירוע, שייתלו בתערוכה לכל אורך ימי הצגת האופרה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית
אורי פלג, מנהל מחלקת עיצוב גרפי ואינטרקטיב: “התלמידים התבקשו ליצור זהות ויזואלית למופע בליווי המרצה והמעצב פיני מזרחי. הסטודנטים למדו וחקרו את עולם התוכן של האופרה ושל עולם הבארוק, ומתוך מחקר זה נוצרו קונספטים ופתרונות גרפיים מגוונים ומפתיעים. זהו היה תהליך מרתק עבור הסטודנטים, עולם התוכן שאינו שגרתי עבורם היווה אתגר אמיתי ששיקף נאמנה את תנאי עבודת המעצבים הגרפיים בעולם כיום”. שבע כרזות העפילו לשלב הגמר, והכרזה של ספיר גלמור זכתה בפרס הראשון ובפרס כספי.
המלחינה פרנצ’סקה קאצ’יני היתה תופעה לא שגרתית בעולם המוסיקה במאה ה-17 שנשלט לחלוטין על ידי גברים. נשים נעדרו מחיי הבמה וחיי הכתיבה ולו רצו לחיות כמוסיקאיות נאלצו לפלס את דרכן לתהילה בקושי רב. פרנצ’סקה החליטה להיות מוסיקאית, ולא רק מוסיקאית מבצעת אלא גם מלחינה ויותר מזה – לכתוב אופרה. פרנצ’סקה קאצ’יני היתה המלחינה היחידה במאה ה-17 שחיברה אופרה.
פרנצ’סקה הייתה בתו של ג’וליו קאצ’יני וכנראה המלחינה האירופאית המפורסמת ובעלת ההשפעה הרבה ביותר, בכל סוגה שהיא, מאז הילדגרד פון בינגן במאה ה-12 ועד המאה ה-19. האופרה שלה, “שחרורו של רוג’רו מהאי של אלצ’ינה” הייתה האופרה הראשונה שכתבה.
את האופרה הוזמנה קאצ’יני לכתוב לכבוד ביקור הנסיך הפולני וולדיסלב בפירנצה בשנת 1625. בהתאם יש באופרה שירי הלל שאינם קשורים לעלילה עצמה ונועדו לתת כבוד לנסיך המכובד. מאחר ונשמרו תווי היצירה (במהדורה מקושטת ויפה) היא זכתה לשחזור בימינו ובישראל יהיה זה ביצוע הבכורה.
ליברית האופרה מבוסס על קטע מתוך “אורלנדו הזועם” (אריוסטו): אלצ’ינה, המכשפה הזדונית, שכוחותיה העל-טבעיים מאפשרים לה להסוות את מראה האמיתי המחריד ולהראות יפהפיה מפתה, מצליחה לכשף את הגיבור רוג’רו, האביר הצלבני, ולשבות אותו על האי שלה. רוג’רו איננו קורבנה הראשון: את מאהביה הקודמים (ואף את נשותיהם שבאו להצילם) הפכה לעצים לכשמאסה בהם. למול אלצ’ינה, המכשפה הטובה מליסה שבאה להסיר את מעטה הכישוף מעיני רוג’רו, להזכיר לו את יעודו כגיבור מלחמה, ואף חובת נאמנותו לברדמנטה, אישתו החוקית והאהובה, שבשליחותה היא מגיעה אל האי המכושף. על אף כל מאמציה של אלצ’ינה שכולל בין השאר גיוס מפלצות לעזרתה, גובר עליה כוחה של מליסה. רוג’רו מתעורר לחיים אמיתיים, וביחד הם מצליחים אף לשחרר מכישופם את כל הגברים והנשים הכלואים על האי. אלצ’ינה המובסת נסה מהאי שלה, וכולם ביחד שרים הימנון לטוסקנה.
סגנון הכתיבה הוא סגנון תחילת האופרה: בדומה לאופרות של מונטוורדי, ושל אביה ג’וליו קאצ’יני, כתבה פרנצ’סקה בסגנון שבו ההבעה הרבה ניתנת לדיבור המוסיקלי של הדמויות הראשיות ואילו לדמויות המשניות שירים קליטים ופשוטים. התוצאה היא מעין תאטרון מוסיקלי עתיק, מרהיב, מלא צבע, חושניות, הבעות ורגשות.
האופרה תוצג בחיפה, בירושלים ובתל אביב:
יום ג’, 17.12.2019 בשעה 20:00 – אולם קריגר, חיפה.
יום א’, 22.12.2019 בשעה 20:00 – ימקא הבינלאומית ירושלים.
יום ב’, 23.12.2019 בשעה 20:00 – אולם צוקר, היכל התרבות תל אביב.
מחירים: בין 120 ל-160 שקל.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
