תאונות דרכים בגבעתיים

ממצאים שהגיעו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועובדו על ידי אתר madlan, מציגים תמונה של מצב הבטחון בדרכים בגבעתיים לאורך שנים. הנתונים שמתייחסים למספר התאונות ולמספר התאונות הקטלניות (עם הרוגים), מייצרים תמונה ברורה לגבי היקף הסכנה בין השכונות השונות בגבעתיים.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

כך למשל שכונת שינקין היא המסוכנת ביותר בדרכים ברמת גן, בפער של 4 תאונות דרכים יותר אחרי הבאות בתור, הל”ה, גבעת רמב”ם וארלוזורוב.

בכל הנוגע לתאונות דרכים קטלניות (עם הרוגים) הרי שכאלה נרשמו רק בשינקין ובפועלי הרכבת בשנים שנסקרו.

על פי נתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ”ס, בשנת 2020 נהרגו 33 בני אדם בעת שחצו את הכביש, במקום שאמור להיות הבטוח ביותר עבורם – מעבר החציה.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

מדובר בעלייה חדה של 57% לעומת מספר ההרוגים בשנת 2019, במהלכה נהרגו 21 הולכי רגל בעת שחצו במעבר חציה.

ברמת גן לבדה נפגעו 529 הולכי רגל במעבר חציה בעשור האחרון (2011-2020), מתוכם שישה בני אדם נהרגו.

בשנת 2020 נפגעו במעבר חציה בעיר 61 הולכי רגל, מהם אחד נהרג – זאת לעומת שנת 2019 שבמהלכה נפגעו 48 הולכי רגל במעבר חציה בעיר.

בגבעתיים השכנה נפגעו 129 הולכי רגל במעבר חציה בעשור החולף, מהם 3 נהרגו.

ב-2020 נפגעו במעבר חציה בעיר 19 הולכי רגל, 1 נפצע קשה ו-18 קל. מדובר בירידה של 3 נפגעים קשה מ-2019, אך עלייה במספר הנפגעים קל, 14 מול 18 לפני שנה.

תצפית מתנדבי עמותת אור ירוק

מתנדבי העמותה בדקו באופן מדגמי את התשתית סביב 275 מעברי החציה בכ-100 רשויות ברחבי הארץ..

• ב-72% ממעברי החציה שנבדקו לא היה קיים פס האטה לפני מעבר החציה.

• 43% ממעברי החציה שנבדקו היו דהויים או מחוקים.

• ב-32% ממעברי החציה שנבדקו לא היה קיים תמרור המתריע על הימצאות הולכי רגל או שהוא לא היה תקין.

• ב-14% ממעברי החציה שנבדקו לא הייתה קיימת תאורה.

• ב-8% מעברי החציה שנבדקו לא הייתה קיימת הנמכה מהמדרכה בפתח מעבר החציה

תאונות הולכי הרגל עולות למדינה כסף רב

על פי נתונים שהגיעו לידי עמותת אור ירוק, בכל שנה מסתכם הנזק הכלכלי למדינה מתאונות דרכים שבהם מעורבים הולכי רגל ב-2.4 מיליארד שקלים, כל תאונה שבה נפגע הולך רגל עולה למדינה 277 אלף שקלים בממוצע.

הפתרון? פשוט, זול ומציל חיים – פס האטה מפחית את תאונות הדרכים ב-40% באותו מקום בו הוא מותקן.

ארז קיטה מנכ”ל עמותת אור ירוק: “מדינת ישראל היא מקום מסוכן ללכת בו ברגל. אנחנו מחנכים את הילדים שלנו לחצות רק במעבר חציה אבל המעבר הפך למסוכן ולא בטוח.

זירת ההיפגעות מאוד ברורה ולכן חייבים לרסן ולמתן באמצעות פסי האטה את מהירות נסיעת כלי הרכב ליד בתי ספר, גני ילדים, פארקים וגינות ציבוריות כדי להפחית את הסיכון לפגיעה בילדים. גם ליד בתי אבות ומרכזי יום לקשיש יש להתאים את התשתית כך שתיתן עדיפות לאזרחים וותיקים ותאפשר להם חציית כביש בטוחה.

הגיע הזמן לתת עדיפות להולכי הרגל על פני כלי הרכב, כי בכל מפגש בין הולך הרגל לכלי הרכב – הולך הרגל תמיד יפסיד וייפגע”.

מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ”ס, עולה כי למעלה מ-1,700 ילדים (0-14) נפגעו בתאונות דרכים בשנת 2020, כשליש מהם, 529 ילדים, נפגעו בשעות אחר הצהריים (16:00-19:00).

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

הנתונים גם חושפים כי בשנת 2020 נהרגו בשעות אחר-הצהריים נהרגו 11 ילדים (מתוך 25 ילדים שנהרגו בשנה זו) ו-47 נפצעו באורח קשה.

מזג האוויר החם של עונות האביב והקיץ והאור הממושך שמביא איתו שעון הקיץ מוציאים ילדים רבים מהבתים לבילוי בשעות אחר הצהריים וחושפים אותם לסכנות שבכבישים. מבדיקת עמותת אור ירוק, עולה כי שעות אחר הצהריים מסוכנות ביותר עבור ילדים ובהן נפגעים קטנטנים רבים.

השעות האלה בעלות מאפיינים מיוחדים: במהלכן מסתיימות הפעילויות במסגרות החינוכיות, הכבישים עמוסים בנהגים השבים מיום העבודה, הילדים מסתובבים ומשחקים ברחובות וכל זאת במיוחד בחודשי הקיץ.

נתוני ילדים נפגעים ר”ג-גבעתיים

רמת גן

2011-2020: 62 נפגעים

2020- 3 נפגעים עלייה לעומת נפגע אחד ב-2019

גבעתיים

2011-2020 22 ילדים

2020- ללא נפגעים, 2019 – 3 נפגעים

ארז קיטה, מנכ”ל עמותת אור ירוק: “מדינת ישראל נחשבת אחת המדינות המסוכנות להיפגעות ילדים בתאונות דרכים. הסיכון גובר בשעות אחר הצהריים, כאשר ילדינו הקטנים משחקים ומבלים מחוץ למסגרות החינוכיות ומסתובבים ברחובות.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, יחד עם הרשויות המקומיות, חייבים לדאוג לבטיחות לילדים על ידי הצבת פסי האטה במיוחד בסביבה בה קיים ריכוז גבוה של ילדים כמו גני שעשועים, פארקים ובתי ספר. זהו פתרון זול, קל לביצוע ואפקטיבי בצמצום מספר התאונות והנפגעים. המדינה צריכה להפסיק להטיל את האשם על הילדים הנפגעים, לקחת אחריות ולנקוט בצעדים אקטיביים למנוע את הילד הבא שיפגע”.

צוותי הרפואה של איחוד הצלה העניקו סיוע ראשוני (מוצ”ש) לרוכב אופנוע כבן 22 שנפצע בינוני בתאונה ברחוב כצנלסון בגבעתיים.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

רועי יפרח, חובש באיחוד הצלה, מסר: “מדובר בתאונה עם מעורבות רכב ואופנוע.

בסיוע רופא מתנדב באיחוד הצלה וצוות אמבולנס של איחוד הצלה הענקנו בזירה סיוע ראשוני לרוכב האופנוע שנפצע באורח בינוני”.

על פי נתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ”ס בשנת 2020 חלה עלייה במספר האזרחים הוותיקים שנהרגו כהולכי רגל בתאונות דרכים. בעוד בשנת 2019 נהרגו 29 קשישים הולכי רגל, בשנת 2020 נהרגו 35 – עלייה של 21%.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

ברמת גן נפגעו בעשור החולף (2011-2020) בתאונות דרכים 337 אזרחים ותיקים (65+) כהולכי רגל, מתוכם שמונה נהרגו. בשנת 2020 נפגעו בעיר 34 קשישים הולכי רגל, זאת לעומת 29 ב-2019.

בגבעתיים נפגעו בעשור האחרון בתאונות דרכים 74 אזרחים ותיקים הולכי רגל, מהם ארבעה נהרגו. ב-2020 נפגעו בעיר 7 קשישים, מדובר בירידה לעומת 219, אז נפגעו 3 הולכי רגל קשישים.

עוד עולה מהנתונים, כי בכל שנה נפגעים בממוצע 730 אזרחים ותיקים בעודם הולכי רגל בתחום העירוני, בשנת 2020 נפגעו בתאונות דרכים בערים ובישובים 614 קשישים הולכי רגל, 35 נהרגו ו-161 נפצעו באורח קשה. 

בסך הכל ברחבי הארץ נפגעו בשנת 2020 בתאונות דרכים 632 קשישים הולכי רגל, 614 מהם, כאמור נפגעו בתחומי הערים והישובים.

בעמותת אור ירוק הציעו מספר פעולות, שיש בהן כדי לצמצם את מספר הנפגעים:

• ריסון מהירות נסיעת כלי הרכב באזורים בהם נמצאים קשישים רבים באמצעות התקנת פסי האטה שמפחיתים את תאונות הדרכים ב-40% במקומות שבהם הם מוצבים. 
• באותם אזורים, בהם הצפי לנוכחות קשישים גבוה, יש להאריך את משך הופעת האור הירוק ברמזור המיועד להולכי הרגל, על מנת לאפשר להם לחצות את הכביש בבטחה. 
• ריכוז ויישום הטיפול במפגעים, כגון: בורות פעורים במדרכות, הנמכת מדרכות בירידה למעברי חציה, שיפור הנראות של מעברי החציה על ידי סימונם באופן מובלט, וכדומה.

ארז קיטה מנכ”ל עמותת אור ירוק: “הקשישים הם קבוצת אוכלוסייה המצויה בסיכון גבוה להיפגע בתאונות דרכים. נתוני ההיפגעות שלהם ממשיכים להיות גבוהים בכל שנה ולא ניכר צמצום במספר הנפגעים. המדינה לא עושה די על מנת לצמצם את מספר הקשישים הנפגעים וכך אנו מגיעים למצב שאנשים ששרדו חיים שלמים, עברו מלחמות, מחלות ותקופות לא פשוטות, מוצאים את מותם על הכביש בתאונות דרכים.

כדי למנוע את התאונה הבאה ולהציל את הקשיש הבא חייב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לדרוש מהרשויות להתקין פסי האטה בסביבה בה ישנו ריכוז גבוה של קשישים, כמו בתי אבות ומרכזי יום לקשיש., ויחד עם זאת להאריך את משך האור הירוק ברמזור המיועד להולכי הרגל. מדובר בצעדים פשוטים לביצוע, שאינם דורשים עלויות גבוהות ובעיקר מאוד אפקטיביים בצמצום כמויות הנפגעים והצלת חיים”.

צוותי הרפואה של איחוד הצלה העניקו סיוע ראשוני (א’) לרוכב אופנוע בן 56 שנפצע בינוני בתאונה שאירעה ברחוב ערבי נחל בגבעתיים.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

שרון שמואל, חובש באיחוד הצלה, מסר: “מדובר בתאונה עם מעורבות רכב ואופנוע. בסיוע חובשים נוספים הענקנו סיוע ראשוני בזירת התאונה לרוכב האופנוע שנפצע בינוני.

לאחר מכן הוא פונה לבית החולים כשהוא סובל מחבלות בגפיים”.

על פי נתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ”ס, 112 בני אדם נפגעים מדי חודש בממוצע בתאונות מסוג התנגשות חזית רכב בחלקו האחורי של רכב נוסף בתחום העירוני בלבד. בעשור החולף (2011-2020) נפגעו מעל 13,500 בני אדם בתחום העירוני, בתוך כבישי הערים והיישובים. תאונות חזית-אחור הן תאונות בהן רכב מתנגש עם חלקו הקדמי בחלקו האחורי של הרכב שנוסע לפניו.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

בעשור האחרון ברמת גן 267 איש נפגעו בתאונות התנגשות חזית באחור, ובשנת 2020 מספר ההרוגים בתאונות מסוג זה בתחום העירוני הגבוה בשבע השנים האחרונות

ברמת גן נפגעו 267 בני אדם בתאונות חזית-אחור בעשור החולף (2011-2020), מהם אדם אחד נהרג. בשנת 2020 נפגעו בעיר 23 בני אדם בתאונות מסוג זה. בגבעתיים 37 נפגעו בתאונות חזית אחור, 4 מהם בשנה שעברה.

נתוני תאונות חזית אחור בר”ג וגבעתיים

רמת גן

2011-2020: סה”כ 267 נפגעו – אדם אחד נהרג, 19 נפצעו קשה ו-247 קל

2020: 23 נפגעו – 3 קשה ו-20 קל

גבעתיים

2011-2020: סה”כ נפגעו 37 בני אדם – 4 קשה ו-33 קל

2020: 8 בני אדם נפגעו – 1 קשה

באור ירוק אומרים, כי כמו כל תאונות הדרכים גם התאונות הללו הן אינן גזירה משמיים וניתן למנוע אותן באמצעות אביזרי בטיחות מתאימים לרכב. מערכות הבלימה האוטונומיות יכולות לעצור את הרכב באופן עצמאי במהירויות נמוכות וכאשר המרחק אינו מספיק מהרכב שמלפנים כך שבמצב בו הנהג לא שם לב כי הוא קרוב לרכב שלפניו באופן מסוכן וכי צפויה התנגשות, יכולה המערכת לעצור באופן אוטונומי את הרכב, להציל את חייו ואת חיי יתר משתמשי הדרך.

ארז קיטה, מנכ”ל עמותת אור ירוק: תאונות של התנגשות חזית רכב בחלקו האחורי של רכב אחר יכולות להיות קטלניות ולגבות חיי אדם וכל זאת כאשר אביזר בטיחות פשוט המותקן ברכב יכול למנוע אותן. ישנן מערכות בטיחות אוטונומיות שבולמות את הרכב באופן עצמאי ומפצות על טעויות הנהג.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב להגדיל את התמריצים להתקנת אותן מערכות על מנת שהן יהיו בכמה שיותר כלי רכב ומספר התאונות יפחת משמעותית. זה הזמן ליישר קו עם המדינות המתקדמות בבטיחות בדרכים בעולם ולפעול על מנת שיותר ויותר כלי רכב חדשים יגיעו עם מערכות בלימה אוטונומיות שימנעו את התאונה הבאה. אם כל כלי הרכב החדשים יהיו בטוחים יותר, בעוד מספר שנים גם לחלקי האוכלוסייה שלא יכולים להרשות לעצמם רכב חדש יהיה רכב יד שנייה שבו מותקנים אביזרי בטיחות מצילי חיים”.

מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי ברמת גן אירעו 678 תאונות דרכים במעורבות נהג צעיר (גילאי 15-24) בעשור האחרון (2011-2020). חמש מהן תאונות קטלניות, בהן נהרג לפחות אדם אחד.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

בשנת 2020 אירעו בעיר 82 תאונות במעורבות נהג צעיר לעומת 50 בשנת 2019. מדובר במספר התאונות הגבוה בעיר בתשע השנים האחרונות.

בגבעתיים התרחשו 151 תאונות דרכים בעשור האחרון בהן היה מעורב נהג צעיר, 17 מתוכן בשנה האחרונה.

רמת גן

2011-2020: 678 תאונות דרכים – 5 קטלניות, 76 קשות ו-597 קלות.

2020: 82 תאונות דרכים – 1 קטלנית, 9 קשות ו-72 קלות.

גבעתיים

2011-2020: 151 תאונות דרכים – 1 קטלנית, 14 קשות ו-136 קלות

2020: 17 תאונות דרכים – 4 קשות ו-13 קלות

עוד עולה מהנתונים, כי סה”כ בשנת 2020 אירעו ברחבי הארץ 102 תאונות דרכים קטלניות, בהן לפחות אדם אחד נהרג, במעורבות של נהג צעיר, שתי תאונות קטלניות בכל שבוע בממוצע. כמחצית מן התאונות הקטלניות, 45 מהן אירעו בתחום העירוני.

בעשר השנים האחרונות (2010-2019) אירעו קרוב ל-30 אלף תאונות דרכים במעורבות נהגים צעירים בתחום העירוני בלבד. .

50% מהנהגים הצעירים נהגו ללא רישיון

הנהגים הצעירים (15-24), הם בין האוכלוסיות הפגיעות ביותר במדינת ישראל מתאונות דרכים, יחד עם קשישים וילדים: אחת הסיבות המרכזיות היא היעדר הניסיון שלהם וחוסר יכולתם להתמודד עם סיטואציות חדשות ומסוכנות בכביש.

לכן, תקופת הליווי הקבועה בחוק היא חשובה וקריטית, כי היא מאפשרת לצעירים ללמוד מנהג ותיק ולצבור מעט ניסיון.

מחקר חדש ורחב היקף של עמותת אור ירוק חושף כי כל צעיר שני (50%) מודה כי נהג לפחות פעם אחת באופנוע או ברכב ללא רישיון.

המחקר כלל כ-50 אלף תלמידי כיתות י”א שהשתתפו בתכנית “סינמה דרייב” שמפעילה עמותת אור ירוק בשיתוף משרד החינוך, בבתי הספר בארץ. 

מנתוני המחקר עולה כי בני נוער רבים לא רואים בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, במהירות מופרזת, ללא חגורת בטיחות או בשליחת הודעות במהלך נהיגה כמעשים מסוכנים. 

ארז קיטה, מנכ”ל עמותת אור ירוק: נהגים צעירים מעורבים באלפי תאונות בכל שנה, ורבים מוצאים בהן את מותם. שנת 2020 הייתה קטלנית במיוחד על אף הפיחות בנסועה בשל הסגרים שהיו במהלכה ולאור זאת חייב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים להתייחס ולטפל בצורה ממוקדת במאפיינים של קבוצת נהגים זאת.

במקביל המשטרה חייבת להגביר את האכיפה על ידי הוספת ניידות ושוטרים בדגש על אזורי הבילוי של האוכלוסייה הצעירה ובאופן ממוקד בסופי השבוע. נהיגת צעירים מאופיינת לרוב בחוסר יכולת התמודדות עם סיטואציות שונות של נהיגה וצפייה מראש של תרחישי הסכנה שעלולים להתרחש ובשל כך הם פגיעים יותר.

רבות מהתאונות שבהן הצעירים מעורבים מתרחשות בשעות הלילה ולאחר הבילויים והטיפול באוכלוסייה זאת צריך להיות בהתאם”.

מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ”ס, עולה כי במהלך כל שנת 2020 נהרגו 83 הולכי רגל בתאונות דרכים ברחבי ישראל, 69 מהם נהרגו במרחב העירוני.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

התחום העירוני ידוע כמועד לפורענות מבחינת הולכי הרגל, וכך מתוך כ- 32,653 הולכי הרגל שנפגעו בתאונות בעשור החולף (2011-2020), כ-31,100 בני אדם נפגעו בזירה העירונית – בתחומי הערים והישובים.

נתונים נוספים מגלים ליקויים רבים במעברי חציה – במעל 50% מהם לא היו פסי האטה לפני מעבר החציה וגם לא הוצב שילוט המתריע על הימצאות הולכי הרגל במקום.

ברמת גן נפגעו בתאונות דרכים 98 הולכי רגל בשנת 2020, מהם אדם אחד נהרג – מדובר בעלייה במספר הנפגעים לעומת שנת 2019 שבמהלכה נפגעו בעיר 82 הולכי רגל. בעשור האחרון (2011-2020) נפגעו בעיר 973 הולכי רגל, מתוכם עשרה נהרגו ו-147 נפצעו באורח קשה.

בגבעתיים נפגעו בתאונות דרכים 29 הולכי רגל ב-2020, אדם אחד נהרג. עלייה במספר הנפגעים בעיר מול 2019, שבה נפגעו 24 הולכי רגל. בעשור האחרון נפגעו בגבעתיים 219 הולכי רגל, מהם 6 הרוגים ו-32 נפצעו קשה.

בתל אביב-יפו נפגעו בשנה החולפת 317 הולכי רגל – הכי הרבה מבין הערים.

ארז קיטה מנכ”ל עמותת אור ירוק: ” מדינות מעודדות אנשים ללכת ברגל. זה בריא, זה חסכוני וזה גם תורם לצמצום תאונות הדרכים. בישראל לא רק שלא מתחשבים בהולכי הרגל אלא מסוכן ללכת ברגל. רוב הולכי הרגל נפגעים בתחום העירוני וזירת ההיפגעות מראה גם כי מעבר החציה הוא המקום שבו נפגעים הכי הרבה הולכי הרגל בזמן חציית הכביש.

במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים ללחוץ על ראשי הערים למפות את הרחובות האדומים והמסוכנים להולכי הרגל ולשפר בהם את התשתית כך שתגן על הולכי הרגל.

במקביל, יש להגביר את האכיפה והנראות המשטרתית באותם רחובות מרובי נפגעים. שיפור תשתיות עירוניות על ידי ריסון ומיתון תנועה, נוכחות משטרתית גבוהה יותר והגברת ההסברה בקרב הולכי הרגל והנהגים יובילו לצמצום היפגעותם של הולכי רגל ולמעשה יכולים הפתרונות הללו לעשות את ההבדל שבין חיים למוות.

הכי קל תמיד להאשים את הגורם האנושי אבל התוצאות מראות שהאסטרטגיה הזאת נכשלה. הגיע הזמן שהמדינה תפסיק להאשים את הולכי הרגל, תתחיל לקחת אחריות ולהתאים את התשתית גם עבורם”.

כרבע ממעברי החציה ללא תאורה

מתצפית שערכה עמותת אור ירוק, עולה כי מעברי חציה רבים סובלים מהזנחה תשתיתית קשה  – דהויים, מחוקים, ללא פסי האטה לפניהם, כאלה שלא מותאמים לחציית כביש של אנשים עם מוגבלויות או צרכים מיוחדים.

למעשה, מהבדיקה עולה כי מאות מעברי חציה בערים חושפים את הולכי הרגל לסכנה גדולה בכל חציית כביש.

• ב-59% ממעברי החציה שנבדקו לא היו פסי האטה לפני המעבר.
• ב-52% ממעברי החציה שנבדקו לא היה שילוט המתריע על הימצאות הולכי רגל.
• 38% ממעברי החציה שנבדקו היו דהויים או מחוקים.
• ב-23% ממעברי החציה שנבדקו לא הייתה תאורה ולא היו קיימים פנסי רחוב.
• ב-18% ממעברי החציה שנבדקו לא הייתה הנמכת מדרכה אשר חיונית לאנשים המתניידים בכיסא גלגלים או מסייעים לעגלות ילידם לחצות את הכביש.

774 תאונות דרכים במעורבות רכבים כבדים (טנדר, טרנזיט ומשאית במשקל 3.5 טון ומעלה) אירעו בשנת 2020 בתחום העירוני – מחצית מכלל תאונות הדרכים עם רכב כבד בשנה זו.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

ברמת גן, בשנת 2020, אירעו 19 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים. בעשור האחרון (2011-2020) אירעו בעיר 240 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן שבע תאונות קטלניות (שבהן לפחות אדם אחד נהרג).

בגבעתיים בשנת 2020, אירעו 3 תאונות דרכים במעורבות רכב כבד. בעשור האחרון התרחשו 60 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן תאונה קטלנית אחת שבה נהרג אדם אחד ב-2011

מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ”ס עולה כי בשנת 2020 התרחשו בכבישי ישראל 1,565 תאונות דרכים במעורבות של רכב כבד מתוכן 70 תאונות דרכים קטלניות (בהן נהרג לפחות אדם אחד) ו-286 תאונות קשות.

על פי הנתונים, בתחום הערים והישובים אירעו, כאמור, בשנת 2020 – 774 תאונות במעורבות רכב כבד, מהן 20 תאונות קטלניות ו- 128 קשות.

ארז קיטה, מנכ”ל עמותת אור ירוק: “במקרה של תאונה עם רכב כבד הסיכון לפגיעה קשה וקטלנית גדול. נהגי המשאיות והרכב הכבד שנדרשים לעבוד על הכביש במשך שעות ארוכות בניגוד לחוק הם כפצצה מתקתקת ובכל רגע עלולים לגרום לתאונה רבת נפגעים.

לאחר מאבק ממושך של עמותת אור ירוק, אושרו התקנות לשימוש בטכוגרף הדיגיטלי שימנע מנהגים מקצועיים לעבוד שעות רבות מעל המותר ולסכן את החיים של כולנו בכביש.

חבל שנאלצנו לחכות כל כך הרבה שנים לאישור של מכשיר, שכבר בשנת 2006 אושר לשימוש באירופה. מדובר באביזר בטיחות מציל חיים מהמעלה הראשונה ולא ברור מדוע עד כה נמנע השימוש בו בישראל.

במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לנצל את התקנות החדשות ולבצע רפורמה שלמה בכל הקשור להסדרת תחום הרכב הכבד בישראל. יש להכשיר ולגייס נהגים חדשים ואיכותיים, לצמצם את שעות הנהיגה הרבות ולהגדיל את מערך האכיפה לתקינות כלי הרכב הכבדים.

אסור להחמיץ את ההזדמנות הזאת, שיכולה להביא להפחתה משמעותית בתאונות הדרכים עם כלי רכב כבדים. חייבים לפעול ליישום תקנת הטכוגרף הדיגיטלי והגברת המודעות והאכיפה. רק כך נוכל למנוע תאונות מיותרות ולהציל חיים”.

הטכנוגרף הדיגיטלי

אחד הכלים האפקטיביים למעקב אחרי שעות עבודה שלא כחוק או נהיגה במהירות גבוהה מהמותר, הוא הטכוגרף הדיגיטלי, שהשימוש בו אושר לאחרונה בכנסת וצפוי להיכנס באופן רשמי לשימוש החל מחודש יוני 2021.

הטכוגרף הדיגיטלי מתעד את פעולות הנהג כגון: מהירות הנסיעה, מרחק נסיעה ונתונים נוספים. הטכוגרף מאחסן תיעוד דיגיטלי של פעילויות הנהג ושל הרכב בזיכרון הפנימי שלו, וגם באופן נפרד על כרטיס חכם שיש ברשות הנהג.