המתנדבות חילקו פירות ט”ו בשבט טעימים לכל הדיירים לרגל החג. לאחר מכן, העניקו להם פרח צבעוני לכל אחד ואחת. לאחר המחווה המרגשת, הצטופפו כולם לתמונה משותפת ומלאת חיוכים.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ חדשות רמת גן – להצטרפות כל כותרות השבוע ישירות למייל – הירשמו כאן
הנהלת ‘בית הורים ביחד’ התרגשו מאוד מהמחווה והתפעלו מהיוזמה המבורכת. מנהלי האגודה, תורמיה ומתנדביה, קיבלו שלל מחמאות על הפעילות הנפלאה והמשמחת שנערכה במסגרת פרויקט ‘לתת מהלב’ של העמותה.
אותו פרויקט כולל שלל מיזמים של נתינה חברתית ופעילויות מגוונות לשכבות האוכלוסיה המוחלשות כמו – חולים, קשישים, נזקקים ומעוטי יכולת.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
לדבריה, לאחר שעשתה שימוש בכספומט הנמצא מחוץ לסניף בערב שישי האחרון, היא זיהתה כי נעשו עסקאות חריגות בחשבונה.
” רמתגנים וגבעתיימים יקרים, שימו לב לכספומט של בנק לאומי ברחוב הירדן!!! מהרגע שמשכתי בו בוצעו המון עסקאות הזויות!!”.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ חדשות רמת גן – להצטרפות כל כותרות השבוע ישירות למייל – הירשמו כאן
לטענתה, בוצעו כ-10 עסקאות בחשבונה, כאשר הראשונה עמדה על סך 100 ש”ח, ושאר העסקות עמדו על סכומים נמוכים יותר, כאשר כל חיוב בוצע בממוצע בהפרש של שעתיים.
בנימינוב מספרת – “למזלי הסתכלתי במקרה בראשון בבוקר באפליקציה ושמתי לב לזה. ישר ביטלתי את הכרטיס והתקשרתי ללאומי קארד לטפל בנושא”.
כמו כן, עדי התקשרה לבנק לדווח על המקרה, שם נאמר לה כי הטיפול הועבר לסניף.
מבנק לאומי נמסר בתגובה: “מבדיקה שערכנו, לא זוהו אירועי הונאות במהלך החודשיים האחרונים במכשיר הכספומט של הבנק הממוקם ברחוב הירדן 79 ברמת גן”.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
אפרים חקק, בן 65, תושב רמת גן. נשוי, אב לשלושה וסב לתשעה. נולד לבקן ויש לו מגבלת ראייה. בעל תעודת עיוור. הוא בוגר אוניברסיטת בר אילן במנהל עסקים ומאחוריו רשימה ארוכה של הישגים. כיום, במקצועו, אפרים עוסק בתחום העיסויים והטיפולים בביתו, והעסק שלו נקרא “אפי ידי זהב”.
כיצד המגבלה השפיעה עליך? באילו תחומים זה בא לידי ביטוי?
קודם כל, המראה המראה החיצוני שלי, כבר מסגיר אותי, שאני לבקן. צבע העור וכמובן, כתוצאה מצבע העור, אני רגיש לשמש. אני לא יכול להיות בשפת הים חצי יום. מגבלה נוספת זה הראייה. אם תסתכלי לי לעין תראי שהיא מתרוצצת כל הזמן. כמו שאמרתי, אני בעל תעודת עיוור.
האם אתה לא רואה בכלל?
אני רואה ממרחק קצר מאוד. זאת אומרת, כאשר אנו יושבים עכשיו במרחק של חצי מטר אחד מהשני, אני יכול לראות את הפנים שלך.
האם המגבלה גרמה לך להימנע מדברים מסויימים? יש דברים שלא יכולת לעשות?
ברור שיש דברים שאני לא יכול לעשות. לתקן דברים עדינים, לפתוח דברים קטנים, אני לא מסוגל לעשות. וזה מאוד מפריע לי, בתור גבר. אבל יש דברים שאני יכול לעשות בצורה יותר טובה מאחרים. למשל, המקצוע שאני עוסק בו, מאפשר לי אבחון יותר טוב מבנאדם שרואה. כי, כשאתה לא רואה ויש לך מגבלה, אתה מפתח חושים במקומות שאין לך מגבלה. אצלי זה בא לידי ביטוי במגע – אני יכול לחוש איפה יש לבנאדם כאב כשאני מעביר את היד ואיפה אין לו. זה גם מדהים את המטופלים שלי.
כמה זמן אתה עוסק בתחום?
15 שנה.
במה עסקת לפני כן?
אני בוגר בר אילן במנהל עסקים.
האם בעקבות המגבלה שלך קיבלת סיוע?
לא לא. לא רוצה כלום. אני מתמודד עם הקושי שיש לי.
עשיתי את התואר כמו כולם. כמו כל אחד.
ובתחומים אחרים, אתה מתנהל לבד?
כן, אני מתנייד ומתנהל לבד, יש דברים יותר מסובכים, יש יותר פשוטים.
במה עסקת לאחר התואר?
לאחר התואר לא מצאתי עבודה ואז הלכתי ללמוד פרסום ויחצי ציבור.
האם זה בגלל התחום או שאתה חושב שיש לזה קשר למגבלה שלך?
אני הגעתי למסקנה שמי שהולך ללמוד מנהל עסקים, צריך שיהיה קודם כל מפעל לאבא שלו כדי שתהיה לו עבודה.
אז הלכת ללמוד פרסום ויחצי ציבור.
כן, עבדתי בתחום הזה קצת והמשרד שעבדתי בו נסגר. חיפשתי עבודה, מצאתי עבודה זמנית בארגון עולי מרכז אירופה. התחלתי שם בתור שליח. בין היתר, יש להם רשת של בתי אבות, לארגון. ועם הזמן, לאט לאט, התקדמתי. כי בכל זאת היה לי תואר ראשון, הייתי צעיר, היו מרוצים ממני. כל פעם קידמו אותי קצת. עד שהגעתי לתפקיד סמנכ”ל רשת בתי האבות.
כמה זמן לקח לך להגיע לתפקיד הזה? אחרי כמה שנים מהרגע שנכנסת לתחום מונית לסמנכ”ל?
עשרים שנה בערך. זה הסתיים בצורה קצת שונה. יום אחד הדירקטוריון זימן אותי לישיבה. הייתי מופתע. לא ידעתי על מה הולכים לדבר איתי. אמרו לי שאני עולה להם יותר מדי כסף.
למה?
כי צברתי ותק של עשרים שנה, צברתי דירוג, עם הזמן התקדמתי.
ניסית לעשות משהו נגד זה?
לא, הרגשתי כבר רוויה קצת. אחרי 28 שנים שעבדתי שם, הרגשתי שאני צריך שינוי.
ואני מבינה שלא היה לזה שום קשר למגבלה שלך, משום שהיא גם ככה לא פגעה בתפקוד שלך ובעבודה.
לא, להיפך. תדעי לך, כשאתה מעסיק בנאדם עם מגבלה, הוא נותן יותר ממה שהוא יכול כי הוא מפחד שיפטרו אותו. כאשר אני העסקתי עובדים, ניסיתי תמיד לבחור מישהו מביטוח לאומי, עם מגבלה.
כדי לתת צ’אנס כמו שנתנו לך.
כן. לאחר מכן הקמתי קליניקה לטיפולים אסתטיים בתל אביב עם בן אחותי. עם הזמן המחירים ירדו, הדברים השתנו, הגענו למצב של הפסדים ואז החלטנו למכור את העסק. לצאת כל עוד נפשנו בנו. הבעיה היא שנפלנו על נוכל. הוא רצה לקנות את הקליניקה, הוא קנה אותה למעשה. עורך הדין שגה והעביר את הבעלות ברשם החברות על שמו עוד לפני שקיבלנו את התמורה, ואז הוא אמר לנו “אתם כבר לא צריכים להיות פה, אתם מיותרים”. לא קיבלנו שום תמורה עבור הקליניקה.
לא יכולתם לעשות שום דבר נגד זה?
לא. יצאנו כל עוד נפשנו באנו. קיבלנו אפילו איומים מהעולם התחתון. ופשוט שכחנו מזה. אני הגעתי לסף פשיטת רגל. מפה הייתי צריך לצמוח מחדש.
בן כמה היית כשזה קרה?
הייתי בן 45.
וכשזה קרה, מה החלטת לעשות?
בשנת 86 החלטתי ללכת וללמוד מקצוע. אבל לא מקצוע שאני צריך לנהל בו אחרים, אלא מקצוע שאני יוכל לעזור לאחרים. וככה הגעתי למקצוע של העיסוי. למדתי בווינגייט, כי יש שם קורסים לכבדי ראייה ולעיוורים. אחרי שנתיים של לימודים המשכתי בכיוון. למדתי דיקור, למדתי פרחי באך ועוד קורסים.
ספר לי על סוגי הטיפולים שאתה מתחמה בהם
אני עושה בעיקר עיסוי, תוך כדי שאני משלב בתוכו את שאר הדברים שלמדתי. אני משתמש בכל הכלים שלמדתי. אני מתבסס על עיסוי, ובהתאם לצרכי הלקוח אני משלב כוסות רוח, דיקור סיני, שיאצו, רפלקסולוגיה, כל מה שאני חושב שיכול לתרום לטיפול. אני מתעסק גם בפרחי באך.
צלצלתי למועדוני יום לקשישים, אמרתי להם “אני מוכן לתת הרצאה על כל נושא שתבחרו, בעיקר על גוף האדם, בתנאי שבסוף ההרצאה אחלק כרטיסי ביקור”. הם הסכימו, וככה היה. ככה התחלתי לאסוף לקוחות. עבדתי גם בתור שכיר במוסדות של משרד הרווחה בתחום הטיפולים, אני עדיין עושה את זה, אבל השעות הצטמצמו.הבדרך כלל מדובר במוסדות של פגועי גוף ונפש.
“אפי ידי זהב”
אז בעצם אתה עובד גם כשכיר וגם כעצמאי?
נכון. כשכיר אני עובד כרגע יום אחד בשבוע, ואני עובד בבית. אני יכול לומר לך בגילוי לב, כולי תקווה שמתוך הראיון אני אוכל לצבור עוד לקוחות.
והיום, בתור עצמאי, יש לך עבודה?
היום פחות, ניסיתי לפרסם אבל לא היה הד. זה יותר מפה לאוזן. אנשים ממליצים. אף לקוח לא יתן למישהו לטפל בגוף שלו אם הוא לא מכיר אותו או לא שמע המלצות עליו. ואני מבין את זה. בעבר היו זמנים שבהם לא היה לי זמן לטפל בלקוחות. אני עושה את זה פחות בשביל פרנסה, יותר בשביל תעסוקה ובעיקר משום שאני אוהב את העבודה ולעזור לאחרים.
תמיד היית עצמאי? התנהלת לבד, בכוחות עצמך?
כן. גם סירבתי לקבל קצבת נכות.
למה?
זה לא דיבר אלי, שללתי את הרעיון על הסף. לא רציתי להיות תחת הכותרת הזו, “הטייטל”, של אדם עם מוגבלות. עשיתי הכל לבד, עשיתי בהצלחה יותר מאחרים שלא היתה להם מגבלה. ולכן לא מצאתי צורך להיכנס ל”טייטל” הזה של עיוור. וגם השתכרתי טוב, דאגתי לעצמי. עד שהגעתי למשבר, כאשר פשטתי רגל. רק אז הלכתי למרכז לעיוור וביקשתי סיוע.
זו תמיד היתה הגישה שלך? תמיד התנהלת באופן עצמאי ודחפת את עצמך קדימה? או שהיו גם קשיים בדרך?
תמיד היה קושי. בכל דבר שאני עושה יש לי קושי כי יש לי מגבלה. אפילו לחתוך סלט. יש קושי, אבל גם בלחם יש קשה, ואנחנו אוכלים אותו יום יום. אני תמיד אופטימי, תמיד משתדל להיות עצמאי, תמיד משתדל לעבור את האחרים. זה משהו שבא לך עם הזמן.
האם למרות הנחישות שלך ואופן הפעולה שלך, היו מקרים שבהם הסביבה הקשתה עליך?
תמיד מסתכלים עלי באופן יוצא דופן. צבע העור שלי יוצא דופן, המבט שלי והסיפור שלי יוצא דופן. תמיד הסתכלו עלי כיוצא דופן ואני רגיל לזה, הערימו עלי קשיים. אבל אני ממשיך. אבל, אני לא ממורמר, אין לי שום גרגר של “למה זה קרה לי, למה דווקא אני”. להיפך. אני עושה מה שאני יכול.
מה מניע אותך להמשיך לעשות את מה שאתה עושה?
אני חושב שהאופי שלי, הרצון שלי להתקדם כל הזמן. השאיפה שלי להגיע לעוד הישגים. היכולת שלי להיות אופטימי כל הזמן, מרוצה. אף פעם לא תראי אותי עצוב. זה נדיר מאוד שתפגשי אותי בלי מצב רוח.
יש לך טיפ שהיית רוצה לתת לעוד אנשים, לכאלו שהם גם בעלי מוגבליות, איך להצליח, איך להתקדם?
תראי, אני גם מרגיש מוגבל לפעמים כאשר אני עושה פעילויות מסוימות. אז מה? אני עושה אותם בכל מקרה. המגבלה היא לא סוף העולם. אפשר לתפקד עם המגבלה. אפשר לעשות הכל. את רואה, אני עושה הכל.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
הצעדה השנתית לזכרו של דניאל פומרנץ ז”ל נערכה ביום שישי האחרון (14.12.18), במעמד משפחת פומרנץ, ראש עיריית רמת-גן, כרמל שאמה הכהן, מ”מ ראש העיר, ליעד אילני, מח”ט גולני,אל”מ שי קלפר.
ראש עיריית רמת-גן, כרמל שאמה הכהן: “זוכר היטב את הרגע בו אחי הצעיר משה, שהיה בטיול עם חברים באירופה ושרק כמה ימים קודם אירח את דניאל בחצר בית הורי כאן באפעל, שולח אלי וואטסאפ מודאג שיש שמועה שבאסון סג’עייה נפלו רבים מהגדוד של דניאל ואם אני יכול לברר שהכל בסדר איתו. לעולם לא אשכח את הדקות שלאחר מכן בהן הבנתי איזו בשורה מרה אני צריך לשלוח אליו בחזרה”.
הצעדה שאורגנה על ידי מחלקת הספורט בעירייה, הוזנקה מגן הבנים ברמת אפעל, עברה בנופי ילדותו של דניאל, המשיכה בשטחים החקלאיים של אדמות כפר אז”ר והסתיימה בטקס מרגש בחלקת הקבר.
דניאל פומרנץ ז”ל היה תושב העיר רמת-גן, למד בבית ספר התיכון “בליך” והיה חניך שכבת משגב בשבט צופי אפעל. על מנת להנציח את זכרו, החליטה העירייה לקרוא את מבנה שבט צופי אפעל על שמו. את שירותו הצבאי העביר בגדוד 13 של גולני. ביום כ”ב בתמוז תשע”ד, 20.7.2014, נהרג במבצע צוק איתן יחד עם ששה מחבריו בתקרית הנגמ”ש בסג’עייה. בן 21 במותו. הותיר אחריו זוג הורים ושלושה אחים.
ראש עיריית רמת-גן כרמל שאמה הכהן עם ורדה פומרנץ וחיילי חטיבת גולני צילום: אילן ספירא
“אם אתם קוראים את זה, סימן שאני סיימתי את הקריירה שלי, אבל לפחות נלחמתי בכבוד ואני שמח. תהיו בטוחים שאני שמח. חשוב שתדעו את זה”. אלו היו מילות הפרידה שכתב פומרנץ לבני משפחתו זמן קצר לפני מותו. “אני רוצה שתעשו בכל שנה מסיבה בחוף הצוק הדרומי, שכולם יבואו ויחגגו. תהיה מסיבה, וכולם יחגגו. גם אתם”, עוד ביקש פומרנץ במכתב, שהפך לימים לצוואה.
ואכן, מידי שנה מקפידים בני המשפחה לקיים ביום ההולדת שלו מסיבת חוף לזכרו, כשבנוסף אליה מתקיימות גם יוזמות הנצחה אחרות, בהן הצעדה לזכרו.
הצעדה צילום :אילן ספירא
ראש עיריית רמת-גן, כרמל שאמה הכהן: “נרו של דניאל כבה אבל מעשיו ומורשתו נשארים. היוזמה המרגשת של הצעדה להנצחתו מהווה מסר חשוב לבני הדור הצעיר, כדי שיגדלו על סיפור הגבורה של דניאל. אנחנו נמשיך לתמוך ולסייע ביוזמות הנצחה לזכרו של דניאל ונמשיך לאמץ את בני המשפחה אל ליבנו, ללוות ולתמוך בכל עת שנדרש. יהי זכרו ברוך”.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
עישנתי במשך 11 שנים קופסה ביום על אף שידעתי שזה לא בריא ולא כלכלי בכלל. התחלתי לעשן בגיל 14 ובשלב כלשהו החלטתי שאני רוצה להפסיק לעשן, ניסיתי תקופה לא לעשן בעזרת כוח הרצון בלבד, זו הייתה תקופה קשה שהייתי בלתי נסבל בפני עצמי והסביבה ואחרי מספר חודשים קשים חזרתי לעשן ואז הגעתי לסדנה של רשת אלן קאר עם חבר, הייתי כל כך סקפטי וחשבתי שאני הולך לשכנע את המנחה לחזור לעשן – ובסוף, הפסקתי לעשן עוד באותו היום בסיום הסדנה.
איך ממעשן הפכת לגומל אחרים מסיגריות?
מרוב שהלך לי כל כך בקלות להפסיק לעשן הרגשתי אסיר תודה לאלן קאר ותוך כדי בירור פרטים לגביי החברה, הבנתי שכל מי שמדריך שם זה רק אנשים שעברו בעצמם גמילה מעישון, אז התחלתי להתעניין בכך, להדריך בעצמי סדנאות כאלה. רציתי לסייע להפיץ את הבשורה, שלהיגמל מסיגריות זה אפשרי, זה לא כזה קשה והחיים ממשיכים להיות כיפיים גם בלי הסיגריה, שזהו פחד מאוד גדול של מעשנים. שנתיים אחרי שנגמלתי נכנסתי לתפקיד מנחה סדנאות ואני כבר שם 3.5 שנים והעברתי מאות סדנאות בפורמטים שונים וזה פשוט כיף כל פעם מחדש לקבל את כל הפידבקים והתחושות של המעשנים שהצליחו להיגמל.
איך אפשר לשכנע אנשים שאנו אוהבים שיפסיקו לעשן?
אז זהו שאי אפשר, אל תראו להם את המחקרים על הקשר בין עישון למחלות, הם יודעים את זה. אל תספרו להם על הבזבוז הכספי שהם מוציאים מידי יום על סיגריות, גם לגביי זה הם מודעים. להיפך, כל זה רק מלחיץ אותם והם רוצים עוד יותר את הסיגריה כאן ועכשיו.
טיפים איך כן לסייע?
מה כן צריך לעשות ? לראות אותם באמת. לראות את הקושי האמיתי שלהם. קשה להם, הם מכורים, הם תלויים בניקוטין והם צריכים אותו איתם בכל מקום. זה לא מצב נעים להיות בו. ברגע שנקבל אותם, נכיל אותם, אז נוכל באמת לגשת אליהם. מניסיון עם אלפי מעשנים למדתי שאין דבר כזה מעשן שלא רוצה להפסיק לעשן, למעט נערים שזה עתה התחילו, כולם רוצים להפסיק. ישנם מעשנים שאומרים שנם לא רוצים להפסיק כי הם מפחדים. לעיתים הם אפילו לא יודעים לשים את האצבע על כך שהסיבה היחידה לכך שהם לא ניגשים לגמילה זה רק בגלל שהם מפחדים. הפחד שהם לא יוכלו ליהנות מהקפה או מהאלכוהול בלי הסיגריה. הפחד שלא יצליחו להתרכז או לא יצליחו ליהנות מאירועים חברתיים. הסוד הוא להכיל אותם.
יש מטופל ספציפי שריגש אותך במיוחד?
יש המון, אך אחת שזכורה לי במיוחד, אישה מבוגרת שחולה במחלת ריאות COPD והיא התחננה ליושבים בחדר בקול רועד שיפסיקו לעשן לפני שיהיה מאוחר מדי, היא אמרה להם גם אני חשבתי שאני חכמה יותר מכולם והיום אני משלמת את המחירים. מה שהכי משמח זה שאחרי הסדנה איתי, היא הפסיקה לעשן, זו תחושת סיפוק אדירה, זה נותן כח אדיר להמשיך.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
בשעות הלילה התקבלה הודעה כי על בחור נעדר בבני ברק. מאותו רגע פעלו מתנדבי עמותת ידידים על מנת לאתר את אותו נער. לפני זמן קצר נמסר כי הנעדר אותר בבני ברק ע״י מתנדבי ידידים כשהוא בריא ושלם.
עמותת ידידים מודה למתנדבים יונתן לוי, איתי מדיוני ודוד שם טוב שמצאו את הנעדר. ולעשרות המתנדבים שהתגייסו למשימה.
מתנדבי עמותת ידידים במקום האירוע
מאז התקבלה ההודעה בשעות הלילה ועד לשעה זו ברציפות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
התלבטתי. הייתי קצת בחו”ל, חזרתי, עוד פעם נסעתי וחזרתי, ובסוף אמרתי ננסה משהו – והענף הזה היה מאוד פופולארי.
מה מייחד את העסק שלך? מה מבדיל אותו מאחרים?
קודם כל- יחס אישי. אני מנסה להתאים לכל לקוח את המוצרים בצורה הטובה ביותר. לא אמכור ללקוח מוצר שהוא לא צריך סתם כך. אם יש משהו שלא מתאים, אומר לו ביושר שלא יקח.
לצורך העניין, להבדיל את עצמי מסטוקים למיניהם, שם אין יחס אישי. באים, לוקחים עגלה, מוצרים, והולכים לקופה. פה זה שונה. היו כמוני הרבה, וזה עבד. התקדמתי, צברתי לקוחות.
עכשיו היוצרות התהפכו. העסק בקשיים גדולים מאוד.
מה גרם לקשיים?
עידן האינטרנט, ההזמנות, הסטוקים, הרשתות הגדולות. יש להם מגוון, שטחים גדולים ומרחב, ואני לא יכול להתמודד עם זה.
התחרות גרמה לך לעשות שינויים בעסק?
לא. אני מתמחר את המחיר שיהיה שווה לכל כיס. עושה מבצעים.
איך זה מרגיש להגיע לעבודה היום לעומת פעם?
אני לא נהנה, אני כבוי. אין לי שמחת חיים בעסק ואין הרבה חשק לעבוד. בשנים קודמות הייתי שמח וחייתי טוב יותר.
איפה אתה רואה את עצמך/ את העסק בעוד 5 שנים?
שאלה קשה מאוד שצריך לחשוב עליה. בגיל שלי כבר לא יקחו אותי למקום אחר, למרות שאני מאוד משופשף בענף שלי. אבל הייתי רוצה להמשיך בעסק. לראות תפנית לטובה.
אני עובד 12 שעות בכל יום. זה לא פשוט. לפעמים אני גם עושה דברים לא רווחיים, אבל אני מסתכל על זה כעל שירות. אני מנסה להיות טוב עם הלקוחות, ושיהיו טובים איתי. כל כלכלת הבית שלי, עליי.
מה תרצה לומר לתושבים, ללקוחות?
אני רוצה שיבואו ויפרגנו לעסקים קטנים, זה חשוב. לא קיימים הרבה עסקים קטנים, הרבה סגרו.
חשוב שיתנו כתף. נתנו שלושים שנה שירות טוב ואדיב, עם מחירים הוגנים.
אז שישמרו עלינו ואנחנו נשמור עליהם.
בחנות של רפי תוכלו למצוא מוצרים מגוונים ורבים- מכשירי כתיבה, ציוד משרדי, ציוד היקפי למחשבים וגם חומרי ניקיון.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
”אני חיה פה, אני מגדלת את הילדים שלי פה כך שברור שפוליטיקה מעסיקה אותי, ברור שמעניין אותי מי מנהיג אותנו”, אומרת הכוריאוגרפית והיוצרת שלומית פונדמינסקי (44) תושבת רמת גן, נשואה ואם לשניים. לאחרונה יצרה פונדמינסקי מופע מחול אשר נוצר בהשראת דמות המנהיג , איש בעל כח ושליטה. כיצד הוא נראה כשהוא לבד? ברגעים מכריעים של לקיחת החלטות שישפיעו על מיליוני אנשים? נושא שלא ספק, מסקרן את כולנו.
“היה עבורי טבעי והגיוני לעסוק בנושא ולפגוש באותו מנהיג גם את הצד הפוליטי. העבודות שלי מדברות על הבית שלי. לעבודה הקודמת קראתי ‘אופרה טריטוריאלית’. היא עסקה בקולות הבלתי פוסקים שקיימים בארץ לגבי שטח, למי הוא שייך, מי קובע, מי מחליט ולמה. אני מתבוננת על המנהיגים שלנו היום ומחפשת מה מסתתר מאחורי המילים שנאמרות.
המילים נשמעות סתומות, חסרות. הפגיעה בציבור, היכולת להשתיק. אם זה את האיש הפשוט שמנסה למחות לשאול, אם זה ציבור שלם. החוויה שלי כשאני צופה במנהיגים שלנו היא שהם איבדו את היכולת לדבר, להתנהג, להתנהל ומצאו את הדרך לפגוע ולהחליש כמנגנון לחוזקה. בעבודה שלי חיפשתי כיצד להיכנס לתוך הפרטיות של אותו אדם חזק ששולט ולשאול לגבי חמלה ומוסר”.
את דרכה בעולם המחול החלה פונדמינסקי בגיל 5. “אמא שלי לקחה אותי לשיעור ניסיון במחול מודרני ואהבתי את זה, והמשכתי. בגיל 12 כבר ידעתי שזה המקום הטוב לי להיות בו, הבנתי שהדמיון שלי פועל עם תנועה”.
ולמרות זאת לאחר שירותה הצבאי החליטה לפנות אל לימודי קולנוע מתוך מחשבה שעליה לרכוש “מקצוע לחיים”, לאחר שנה של לימודים – פרשה.
“כל הסביבה שלי נורא תמכה בזה שאלך ללמוד משהו נוסף, חוץ ממחול, ובגיל 21 חשבתי שאולי יש בזה משהו, אולם די מהר הבנתי שאין לי מקום מאחורי המצלמה ומישהי שלמדה איתי קולנוע הלכה ללמוד מחול, זה העיר אותי, הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות ונרשמתי ללימודי מחול בסמינר הקיבוצים”.
שלומית פונדימסקי
לאחר לימודיה רקדה בקבוצת המחול של נועה דר ובשל נמרוד פריד. בהמשך ביקשה להיות עצמאית ויצרה עבודות בהרכבים קאמרים למחול. כיום היא מנהלת את בית הספר למחול “שלומבל”, מנחה סדנאות מחול ומופיעה עם עבודותיה בישראל ובחו”ל ובנוסף, מנהלת אמנותית שותפה בפסטיבל “גוונים במחול” בסוזן דלל.
לקראת גיל 36 כשהיא מופיעה בפסטיבל ותחרויות בארץ ובעולם החליטה שזה הרגע להרחיב את המשפחה והביאה לעולם את בנה הראשון. “השיקול של מתי להביא ילד בהחלט נבע ממחשבה על יצירה, העבודה שלי והתפתחות. הגוף זה הכלי שלי לכל דבר, אני הופעתי בעולם, זכיתי בתחרויות, וזה היה רצף שהיה קשה לי להפסיק ולהגיד עכשיו זה קורה. ובכל זאת עשיתי את זה והייתי עם כל ילד כמעט שנתיים בבית, מתוך החלטה מודעת שככה נכון לי להיות שם ולגדל אותם מקרוב”.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ חדשות רמת גן – להצטרפות כל כותרות השבוע ישירות למייל – הירשמו כאן
עם הילדים כמובן נדרשה הסתגלות חדשה לאורך החיים גם בעבודה. “אם לפני הילדים בעלי, שהוא מוזיקאי, ליווה אותי למופעים, נסע איתי לחו”ל וכו’, זה כבר לא יכול היה לקרות, מיעטתי לטוס והנסיעה הראשונה הייתה מאוד קשה, הבן שלי היה בן חמישה חודשים והגעגועים הרגו אותי. מאז נדרשתי להכניס רקדנים להפקות שלי שיתפסו את מקומי ובנוסף, ההפקות גדלו, הייתי צריכה להגדיל את משמעות הפעילות שלי”.
שלומית ויורם צילום: אפרת מזור
למה את מתכוונת?
“אני כוריאוגרפית עצמאית, איני חלק מלהקה. אני צריכה לגייס רקדנים, צוותי הפקה, הלבשה, תאורה וכמובן לשלם לכולם. לקח לי הרבה שנים לוותר על המחשבה המפחידה הזאת של להרים הפקה בעצמי, כי אם אני לא אעשה את זה אני בבעיה, הרבה שנים התפתלתי רק מהמחשבה על זה.
חרדה כללית קיומית כל הזמן קיימת כשאתה בעולם המחול ועצמאי, זה עולם לא פשוט, אבל בכל יום כמעט אני עושה משהו אחר, מלמדת, יוצרת סדנה, נמצאת בחזרות והעיקר הוא לעסוק במחול, בדבר שאני הכי אוהבת לעשות”.
המופע הקרוב שלה, MENTAL EXAMINATION STATUS SCAN-M.E.S.S ,(19-20/12/18) הנו מופע סולו בו ירקוד הכוריאוגרף יורם כרמי שהיה שותף ליצירה. מדובר במופע ייחודי המשלב תנועה וטקסט. המופע יערך במועדים הבאים: בימים רביעי, 19/12 ויום חמישי, 20/12 בשעה 21:00, בנוסף, יום שישי, 11.01.19 בשעה 14:00 בתיאטרון ענבל, במרכז סוזן דלל. מחיר כרטיס: 100 ₪ הזמנת כרטיסים בטלפון: 03-5173711
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
המרוץ, שנערך זו השנה ה-27 ברציפות, הוזנק והסתיים בפארק הלאומי, ובו לקחו חלק טובי הרצים בארץ, שעברו בשכונות רמת-חן, רמת השקמה ובספארי, לצד ג’ירפות, פילים, קופים ובעלי חיים נוספים שגוונו את מסלול הריצה הייחודי בישראל.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ חדשות רמת גן – להצטרפות כל כותרות השבוע ישירות למייל – הירשמו כאן
מירוץ הספארי 2018 .צילום: אילן ספירא
כמדי שנה, כלל המרוץ המסורתי מספר מקצים: מרוץ תחרותי למרחקים 10 ק”מ ו-5 ק”מ, מרוץ עממי למרחק של 2 ק”מ ו-200 מ’ לילדים וזאטוטים. בנוסף, גם השנה נערך מקצה לילדים ובוגרים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, תחת הכותרת “שווה לרוץ ביחד”.במקצה, שנערך במסגרת שבוע המודעות העירוני לאנשים עם מוגבלות, השתתפו גם בעלי תפקידים בעיר, מתנדבים ובתי ספר מהחינוך הרגיל.
בתום המרוץ הוענקו פרסים כספיים לזוכים בשלושת המקומות הראשונים בקטגוריות גברים ונשים במקצה 10 ק”מ. במקום הראשון בקטגוריית הגברים, זכה רמזי עבדלג’בר עם תוצאה של 30.45 דקות, ובקטגוריית הנשים זכתה במקום הראשון מינטאמר ביקאיה בתוצאה 37.57 דקות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
מדובר בשני זוגות צעירים ששדרגו מדירת 4 חדרים לדירת 5 חדרים וכן שני זוגות שגרים בשכונה בשכירות ורכשו דירות 5 חדרים בפרויקט.
לאחרונה נפתח בשכונה פארק רחב ידיים בשטח של כ-40 דונם, המשתרע בין המגדלים לכיוון כפר אזר, הכולל מתקני שעשועים, פינות משחק, שבילי הליכה ואופניים, מתקני ספורט, בריכות נוי ועוד. בימים אלו משווק בפרויקט המגדל החמישי והאחרון, הכולל 120 יח”ד בתמהיל דירות של 4, 5 חדרים, דירות גן, פנטהאוזים ומיני פנטהאוזים.
דירות 4 חדרים נמכרות במחיר של החל מ-2.81 מיליון שקל ודירות 5 חדרים החל מ-2.99 מיליון שקל.
לדברי רחלי בריזל, סמנכ”לית השיווק בחברת אשדר “מדובר בשכונה איכותית ומבוקשת שאך טבעי שתושביה, בבואם לשדרג את דירתם, יעדיפו לעשות זאת בשכונה עצמה. מתחילת השיווק נמכרו לא מעט דירות להורים תושבי השכונה שרכשו דירות בפרויקט לילדיהם, ולאחרונה מתגברת התופעה של משדרגים, צעירים לצד ותיקים, מהשכונה עצמה. אין ספק שהפארק שנפתח בקיץ האחרון הפך לאבן שואבת והגביר את הביקושים והרכישות בפרויקט.”
שכונת קריניצי החדשה, משתרעת על שטח של כ-235 דונם ועתידה לכלול כ-1,000 יחידות דיור ב-5 מגדלי יוקרה, בבניה נמוכה של יחידות גן-גג ובצמודי קרקע. החברות אשדר, צמח המרמן ואזורים התקשרו עם בעלי קרקע להם הוקצו כ-680 יחידות דיור בשכונה.
עוד מוקמים בשכונה מרכז מסחרי חדש, פארק רחב ידיים בן כ-40 דונם, שטחים למבני ציבור, לגני ילדים ולמוזיאון. השכונה עצמה ומבניה נבנים כ”מרחב ירוק” הכולל פתרונות אקולוגיים וסביבתיים, לשם צמצום הפגיעה בסביבה, בהתאם לתקן הישראלי 5281 לבניה ירוקה.
בסמוך לשכונה מתוכננות 2 תחנות בקו הסגול של הרכבת הקלה העתידית בגוש דן, שתיתן מענה תחבורתי נוסף לתושבים ותקשר את השכונה לערים השכנות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
