כל שנה מדברים על הנזק הסביבתי של המדורות וכל שנה לא עושים עם זה הרבה והנה הגיעה הקורונה ושמה סוף למנהג הקלוקל הזה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית
רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
אז השנה ילדי ישראל לא יעשו מדורות (להדליק אש וירטואלית בזום עדיין מותר), אבל מה יהיה בשנה הבאה? אני מאוד מקווה שנלמד לקח מהסיפור הזה ונפסיק לשרוף את כדור הארץ. תראו כמה האוויר נקי מאז שאין פקקים באיילון.
אפרופו פקקים ושריפות, קראתי באינטרנט על סקר מדהים שבדק את הקשר בין תאונות ונהיגה נגד כיוון התנועה, ומה מצאו? שיש קשר. לכו תבינו. ולמה אני מספר לכם על זה? כי גם ל”ג בעומר בעיניי זה סוג של תאונה. ולא סתם תאונה, אלא תאונת שרשרת עם הרבה עשן, ילדים חבולים והורים דומעים.
עכשיו, אם אתם לא רוצים למצוא את עצמכם בתאונה הזו, הכיוון הנכון של התנועה הוא לא מהבית למדורה, אלא מהבית לממ”ד (זה כנראה המקום היחיד שהעשן לא מגיע אליו).
כל זה בהנחה שאתם לא “הורים תורנים” במדורה הכיתתית. למי שלא היה בשיעורים הקודמים נגיד שהורה תורן הוא כמו חניך תורן בטירונות, רק בלי אפטר ובלי גימלים.
אחרי ששרפו את כל הספרים בהיסטוריה (כי מה שהיה – היה) מתפנים החבר’ה “המחוננים”, שלפי הסטטיסטיקה אחד מהם אמור להיות הרמטכ”ל הבא, להשליך בטטות לאש. השאלה “רגע, איך נוציא אותן מהאש”, מגיעה תמיד שנייה וחצי אחרי שהבטטות הושלכו, ורגע לפני שהן הופכות לגחלים.
בשלב הזה אנחנו, ההורים האחראים, מלעיטים את הילדים בנקניקיות הכי זולות שמצאנו ובחרדל כל כך דליל שהוא נראה בכלל כמו משהו שמשאירים על הדלפק בקופת חולים. ואז מגיע הרגע שאף פעם לא ירדתי לסוף דעתו. הרגע שבו החבר’ה מחליטים לעשות מעשה דגניה ולהתפצל למדורה א’ ומדורה ב’.
זה כמו שאני אקבל דו”ח חניה ואחליט לשלם אותו גם בדואר וגם בבנק.
אנחנו מסיימים את המאורע המדליק בכיבוי המסורתי (לצער האבות, לא מדובר בכיבוי צופים), ובפיזור החוליגנים הצעירים לבתים ולמקלחות.
כשהבן שלי יוצא מהמקלחת הוא משאיר אחריו רצפה שחורה ובגדים קרועים. כל העסק נראה כאילו פיקוד העורף דימו אצלי במקלחת התקפת טילים על גוש דן, אבל למי יש זמן לנקות? הרי התורנות לא מסתיימת עד שלא אקריא לו סיפור. אז אני מקריא לו בפעם האלף את הארי פוטר, תוך קיצורים נרחבים, נושק ללחיו ומתכוון לכבות את האור. ואז זה מכה בי – ריח חזק של מדורה אופף את שערו. “תגיד, לא שטפת את השיער?”, אני שואל והוא מביט בי בתמיהה. “מה פתאום, רציתי שתישאר לי מזכרת מהמדורה”.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il