עשרות אלפי ילדים ובני נוער בישראל חווים קשיים יומיומיים, הן בהיבט הלימודי והן בהיבט החברתי והרגשי. בתור הורים, אנחנו לא מסוגלים לשבת בצד כשאנו יודעים שהילד שלנו מצוי במצוקה וצריך את עזרתנו, אך מה אם הוא שולח לנו סימנים שאין לנו יכולת מקצועית כדי להבחין בהם?
אנה זימבובסקי, פסיכולוגית חינוכית בעלת ניסיון של יותר מ-20 שנה שהתמחתה במשך 5 שנים באוניברסיטה המובחרת בקייב שבאוקראינה, עבדה 8 שנים בבית חולים פסיכיאטרי ואבחנה מאות ילדים ובני נוער במסגרת עבודתה במכון דרור לפסיכולוגיה וחינוך בגבעתיים, חושפת בראיון בלעדי מהם תמרורי האזהרה שהורים רבים פשוט מפספסים והיו יכולים להציל את חיי הילדים שלהם מעתיד מסוכן עבורם, לימודית ורגשית.
שלום אנה, לפני שנסביר מהו אבחון פסיכודידקטי, איך לדעתך הוא מציל ילדים מעתיד המסוכן להם?
“בפשטות, אבחון פסיכודידקטי מאתר את מפת הדרכים של כל ילד שהלך לאיבוד, בכל שלב של חייו. מפת הדרכים הזו היא התשובה, הפתרון לכל קשייו הלימודיים, הרגשיים והחברתיים. פעמים רבות אני רואה ילדים חכמים ואינטליגנטים שבשל לקות למידה מסוימת, מקבלים יחס מזלזל ועלולים להישלח למסגרות לא מתאימות כל חייהם, במקום לממש את הפוטנציאל הטמון בהם, לגדול בחברה נורמטיבית וליהנות מהשפע שיש לחיים להציע!
דברים כאלה צריכים להיות מאובחנים, ומוטב מוקדם ממאוחר. לצורך הדוגמה, הגיעו אליי הורים צעירים עם בתם בת ה-7 עם חשד לאוטיזם. לי הייתה תחושת בטן אחרת. באבחון הפסיכודידקטי שערכתי לה, התוצאות דיברו בעד עצמן: הילדה מאוד אינטליגנטית ורגילה לחלוטין אך עם אילמות סלקטיבית. תוך שנה של טיפול, היא התחילה לדבר ולשתף, ההורים קיבלו ילדה אחרת והעבירו אותה מבית ספר לחינוך מיוחד לכיתה רגילה!”
וואו, מחשד לאוטיזם לילדות רגילה זה באמת שינוי. איך זה עובד: מה בעצם קורה באבחון פסיכודידקטי?
“ברמה המקצועית, אבחון פסיכודידקטי מורכב ממטלות פסיכולוגיות ולימודיות. נוסף לאבחון קשב וריכוז, בודקים מדדים רגשיים, רמת אינטליגנציה, קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, הבעה בכתב ובע”פ, מתמטיקה, תחומי זיכרון ועוד.
זה אולי נשמע מורכב, אבל חייבים להבין שנדרשת בדיקה מקיפה. ברגע שמשלבים כלים מקצועיים שונים, ניתן לגבש מסקנה מדויקת יותר לגבי לקויות או קשיי למידה אם קיימים, וכך גם לגבי קשיים רגשיים וחברתיים.
על פי רוב, האבחון מבוצע החל מסוף כיתה א’, לאחר שהילד התחיל לרכוש מיומנויות קריאה וכתיבה. עוד צריך לומר, שבהרבה מקרים הבעיות לא צצות כלל עד לחטיבת הביניים והתיכון, שם הרמה הלימודית קופצת משמעותית ולקראת הבגרויות, בני הנוער פתאום מראים סימנים של קושי ותסכול. אבחון פסיכודידקטי נותן מענה בכל גיל.
לאחר שכל המבחנים והמטלות הכלולים באבחון מבוצעים, נבנית ‘מפת הדרכים’ של כל ילד. לאחר שאובחנו הצרכים המדויקים, מגבשים מסקנות ומוצאים ‘נתיבים’, פתרונות שיובילו את הנבדק לעתיד טוב יותר – בו הוא יוכל לממש את היכולות שלו, להרגיש בטוח יותר, להתפתח בצורה בריאה ולגדול להיות מבוגר שטוב לו”.
על אילו “נתיבים” לעתיד טוב יותר את ממליצה בסיום האבחון הפסיכודידקטי שאת מבצעת?
“יש מגוון רב של המלצות וכל אחת מותאמת באופן אישי לילד לפי הצרכים שלו. למשל, ילדים עם בעיות בתחום המוטוריקה העדינה – כמו קושי בהחזקת העיפרון או חולשה בחגורת הכתפיים – מקבלים המלצה לטיפול על ידי פיזיותרפיסט או מרפאה בעיסוק.
ילדים שאובחנו כסובלים מקשיים רגשיים מקבלים המלצה לפסיכותרפיסט או פסיכולוג. אם יש חשד להפרעת קשב, בהתאם לעוצמת הקשיים, יופנו לנוירולוג או להערכה פסיכיאטרית.
יש גם אבחונים מהם עולות לקויות למידה, כמו דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה ואז ניתן להפנות להוראה מתקנת, לשינוי שיטת הלימוד ו/או להתאמות בדרכי הלמידה וההיבחנות, בעיקר בתיכון – כמו הקראת שאלון הבחינה או בגרות בעל פה.
כך או אחרת, האבחון הפסיכודידקטי הוא התחנה הראשונה שממנה מגיעים בצורה מדויקת לאיש המקצוע שהילד צריך.
אגב, פעמים רבות כשאני מבצעת אבחון פסיכודידקטי בגבעתיים, אני מאתרת בעיות שכלל לא חשדו בקיומן. למשל, ילד שמציג קשיים בקריאה או בהיגוי המילים, אין זה אומר שיש לו בעיית תקשורת או בעיה שפתית. לפעמים, יש בעיית אוזניים הפוגעת בשמיעה ובטיפול חד פעמי של רופא – בעיות אלה נעלמות כבמטה קסם והילד פתאום יכול לקרוא כי הוא שומע את עצמו היטב ויודע לחזור על הגיית המילים שהוא שומע סביבו.
גם לקות ראייה מייצרת בעיות שאינן קשורות לאינטליגנציה או ליכולת לימודית, וחשוב מאוד לאתר את הקשיים הללו ולמצוא להם פתרונות כבר בשלבים ההתחלתיים של הלימודים בבית הספר היסודי. הורים חייבים להבין כי פגיעה כזו בחיי הילד ובהתפתחותו המוקדמת עלולה להיות בעלת השלכות לטווח רחוק!”
ואיך אני בתור אמא יודעת לזהות שמשהו אצל הילד שלי לא בסדר ועלול לפגוע בו ובהתפתחות שלו?
“שאלה מצוינת! אני חושבת שאם כל הורה יסתכל קצת יותר מקרוב על ילדיו וידע לזהות את תמרורי האזהרה הנכונים, הרבה עוול יכול להיחסך לילדים וגם לנו – בתור הורים שמוכנים לעשות הכל כדי שיהיה להם טוב.
אחד מהדברים החשובים ביותר עבור ילד הוא הפן החברתי. ילדים נבונים רבים ‘מפתחים’ קשיי למידה מתוך קושי רגשי וחברתי. הבסיס ללמידה הוא מצב שבו הילד מרגיש ביטחון, נינוח ורגוע. בכל מצב אחר, הוא לא יצליח ללמוד. ילדה חסרת ביטחון שלא מרגישה שייכת, שחשה שמזלזלים בה או לא אוהבים אותה – לא תהיה פנויה רגשית ללמידה ולכן גם תפגין חוסר מסוגלות לימודית.
אינני יכולה לספור את מספר המקרים בהם אבחנתי פער משמעותי מאוד בין היכולת הלימודית של הילד או הנער ובין ההישגים שלו. לפעמים כלל לא מדובר בלקויות למידה, אלא בקושי רגשי בלבד: ילד שלא סומך על עצמו, מוותר בלי לנסות בכלל.
כשאני מזהה חוסר ביטחון אצל הילד, האבחון הופך לדבר אחר לגמרי: אני מייצרת לו הצלחות, מחזקת את הביטחון, גורמת לו להרגיש שייך ומסוגל. פתאום ההישגים אחרים לגמרי, זה פשוט מדהים לראות. הורים חוזרים אליי ומספרים איך רק בזכות האבחון, הילד פתאום מדבר יותר, מראה ביטחון. לא פעם ולא פעמיים ילדים מבקשים ממני חיבוק בסוף האבחון, אני לא יכולה לתאר לך אפילו כמה זה מרגש ועוצמתי לדעת שהצלחתי להגיע לילד עד כדי כך.
בהתאם לכך, קושי חברתי הוא בהחלט תמרור אזהרה. אם את רואה שהילד שלך לא נפגש עם חברים, מתבודד בבית הספר, לא רוצה ללכת לחוגים או סובל מהצקות ובריונות שהיום מתרחשת פעמים רבות במסגרת הרשתות החברתיות – יש מקום לבוא ולבחון אם זה המקור לקושי הלימודי, ולאו דווקא מדובר בלקות כזו או אחרת.
תמרור אזהרה נוסף הוא המשפט ‘משעמם לי בכיתה’. מפתיע, נכון? הורים רבים יוכלו לחשוב: נו, אם משעמם לו זה אומר שהוא מתקדם ביחס לשאר הילדים. אז ממש לא, בדיוק להיפך. אצל 90% מהילדים שערכתי להם אבחון פסיכודידקטי בגבעתיים, המילה ‘משעמם’ הייתה סוג של צעקת “תעזרו לי”, מנגנון הגנה.
תחשבי על ילד שיושב בכיתה, לא מצליח להבין את החומר, מוותר ומרים ידיים, אומר שמשעמם לו. הוא יטען שהוא מסוגל ללמוד, אבל לא רוצה. זה בדיוק הפוך, הוא רוצה, אבל לא מסוגל.
אינספור ילדים ונוער שאבחנתי הציגו חזות אדישה, צינית, אמרו שהכל משעמם אותם, אך זה היה מתוך קושי להודות שהם לא מצליחים. במהלך האבחון, הצלחתי להגיע אליהם, לשבור את החומות ולראות שיש להם הרבה מוטיבציה כשהם חווים הצלחה. פתאום כשהילד חש מסוגלות, הוא כבר לא משתעמם.
עוד דבר שיפתיע הרבה הורים, זה עניין העצלנות. את רואה את הילד שלך משחק במחשב, רואה טלוויזיה, כשאת שואלת אותו אם הוא עשה שיעורי בית, הוא ישיב לך ‘אין לי כוח’. מה תחשבי? שהוא עצלן, שהוא מזלזל, שהוא רק חושב על משחקים, אבל שימי לב, לפעמים זה סימן למשהו אחר לגמרי – בעיקר אצל ילדים שבעבר היו בעלי מוטיבציה ופתאום מציגים תסכול, התפרצויות וחוסר רצון להשקיע בלמידה.
מה שאת אולי מגדירה כ-‘עצלנות’ הוא למעשה מנגנון הגנה נוסף. זה אומר שתוך כדי רכישת מיומנויות הבסיס בבית הספר, פתאום משהו נתקע אצלו, לא הצליח להיקלט עד הסוף. במקום להתמודד עם הבעיה, הילד מוותר ונכנע. לא כי הוא עצלן, אלא כי הוא לא מצליח ומתבייש להודות בכך שהוא צריך עזרה, זה גם תמרור אזהרה לבעיה”.
תמרורי אזהרה חשובים ביותר! אז מה השלב הבא, עושים אבחון פסיכודידקטי ואז מה קורה?
“לאחר שהאבחון הפסיכודידקטי בוצע, (דבר שיכול לקחת שעות בודדות אך גם להתפרס על פני מספר פגישות, בהתאם ליכולת הלימודית, הקשבית והרגשית של הילד), מגיע שלב גיבוש ההמלצות. מתוך כל המדדים שנאספו, אני מגדירה את הקשיים והחוזקות שאותרו ובונה את ‘מפת הדרכים’ הרלוונטית לכל ילד.
אני בודקת: מה חזק אצל הילד יותר, הערוץ החזותי או השמיעתי? למשל, ילד שכל הלמידה שלו נעשית דרך השמיעה, צריך שינון, חזרות על החומר, לעתים קריאה בקול. לעומת זאת, ילד שהערוץ החזותי שלו חזק יותר, צריך למידה באמצעות סרטונים, גרפים, תמונות.
לפעמים שינוי שיטת הלימוד עושה פלאים לתפקודו של הילד, וזה קריטי עבורו לא רק בבית הספר ובבגרויות, אלא גם בצבא, באקדמיה ובקריירה – הוא יידע מה דרך הלימוד המיטבית עבורו ולא יצטרך לספוג תסכול, תבוסתנות ואז לוותר או לבחור יעדים נמוכים, רק כי הוא לא יודע לממש את הפוטנציאל שלו דרך הכלים הנכונים.
לאחר האבחון הפסיכודידקטי בגבעתיים, במכון דרור לפסיכולוגיה וחינוך, אנחנו שולחים לך חוות דעת כתובה, לא מלחיצה ודי מובנת, ואז מזמינים לשיחת משוב שתיתן מענה מקיף לכל השאלות והדילמות.
במשוב הזה איש המקצוע, במקרה הזה אני, יושבת איתך, מסבירה כל משפט ומשפט, עונה על כל השאלות ומפיגה את כל החששות.
בסופו של יום, הורים שחווים מצוקה מסוימת בנוגע לילד שלהם, צריכים את ההרגעה, את המילה המנחמת ולפעמים אפילו את הנזיפה המקצועית. אין בית ספר שמלמד איך להיות הורים, ולכן כל כך חשוב לפנות לאנשי מקצוע שיאתרו את הנתיב הטוב ביותר לילד, כדי שנוכל להעניק לו את העתיד המוצלח והבטוח ביותר האפשרי”.
מכון דרור – פסיכולוגיה וחינוך, מרכז מומחים לאבחון פסיכודידקטי בגבעתיים, והפסיכולוגית החינוכית אנה זימבובסקי, מחכים גם לך.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
