במשרדנו (וינד מושקוביץ ושות’), נתקלנו במספר תיקים מקוממים שנעשה בהם שימוש בתלונות שווא כטקטיקה. עניין זה מקומם ומטריד ביותר שכן, כאשר מוגשת תלונה במשטרה- אין לחוקר על פי רוב, מידע על ההתרחשות האמיתית שאירעה, כאשר לרוב מדובר בפרשנות שנובעת מהאמוציות, התוצאה היא, שלאדם נגדו הוגשה התלונה יש קושי רב להוכיח את חפותו ולהזים את התלונה שכן מדובר ב”מילה” מול “מילה”. ובכך, יתכן ועל אף כי התלונה היא שקרית לחלוטין ותלושה מהמציאות, ימצא עצמו הנילון, במעצר. בנוסף על הבושה והדעה הרעה שנוצרת סביב המואשם במעשה שלא נעשה.
תלונות שווא מקוממות לא רק כי הן סוג של בריונות, אלא אף פוגעות בסופו של דבר בכל הנוגעים בדבר. ובעיקר פוגעות באלו שבאמת זקוקים/ות להגנה מפני אלימות. שכן המציאות מוכיחה, שככל שתלונות השווא מתרבות, המערכת האמונה על בדיקת התלונות עלולה להיות קהת חושים ול”פספס” את אותם/ן אלו השרויים במצוקה אמיתית.
המקרים הקשים ביותר בהן טיפל משרדנו הוא בתלונות שווא בשל פגיעה בילדי הצדדים.
לדאבון הלב, שימוש בתלונת שווא בשל פגיעה מינית בקטין, גוררת אחריה צווי הרחקה בין ה”פוגע” לכאורה לבין הילד, פוגע בקשר התקין בין הילד להורה על לא עוול בכפו. אשמה חמורה שכזו, נעשית בהרבה מקרים ע”י הורה המנסה בדרך זו ליצור ניכור הורי או להשיג יתרון לעניין מזונות ילדים ואשר ללא טיפול נכון או עד שהמערכת האמונה בטיפול במקרים אלו, מוצאת כי מדובר בתלונת שווא, נוצר כבר נזק קשה ביותר בקשר של הילד וההורה.
באחד המקרים הקשים שטיפל משרדנו, היה מדובר באב שהניע את ילדיו ליצור פרובוקציות בזמן שהותם אצל האם והגיש תלונות שווא כנגד האם בשל התנהגות אלימה כנגדם. רק לאחר חודשים, כאשר נבדק העניין, חזרו הילדים לאם. אך האב לא וויתר והאשים את האם בפגיעה מינית באחד הילדים המשותפים, תוך שהוא משכנע את הילד באמיתות הדברים. מצב זה מחריד שכן האב חדור המטרה, לא מבין עד כמה הוא פוגע בילד ופוצע את נפשו, במלחמתו באם.
במקרה כואב אחר, דובר על אם שהגישה תלונה כנגד האב על שפגע מינית בבתם המשותפת. קשה היה שלא לזהות את רגשי הקנאה של האם במקרה זה, על כי בין האב לילדיו לאחר הפירוד, נוצרו קשרים חזקים וטובים. הילדים, אהבו להגיע לבית האב והיו בקשר תמידי עמו ושיתפו את האב בכל העובר עליהם. קשה לתאר במילים את מצבו של האב לאחר שנודע לו על כי הוא מואשם בדבר שקרי שכזה. כל עולמו של האב חרב עליו.
שכן תוצאת הגשת תלונה כזו, היא הרחקה מידית של הפוגע לכאורה ומניעת כל קשר של האב או האם עם ילדיהם, כולל חקירות גם של הילד שבו בוצעה הפגיעה.
אין ספק כי על מערכת האכיפה יש להתייחס בכל הרצינות לכל תלונה והיא נדרשת להיזהר שבעתיים כאשר מעורבים בתלונה ילדים. אך בכך היא גם “מגבירה” למעשה את המוטיבציה לשימוש בתלונת שווא בדרך זו.
לתופעת תלונות שווא מצערות ומקוממות אלו, למעשה כמעט ואין דרך לעצור אותן. וזאת למרות כי ב- 21/3/2016 עודכנה ההנחיה העוסקת בהעמדה לדין בגין חשד למסירת עדות כוזבת, מתוך הפסיקה נלמד כי קשה לקבל פיצוי על נזק שנגרם בגין תלונות שווא כגון אלו אף אם הוכח כי המואשם/ת זכאי/ת.
על כן כאשר מוגשת תלונת שווא, רצוי לפנות לעו”ד מנוסה בתחום, כדי לקבל יעוץ כיצד ניתן להתגונן בפני תלונות שווא ובאלו אמצעים ניתן לנקוט.
נכתב על ידי עו”ד וטו”ר יצחק וינד ועו”ד וטו”ר צביה מושקוביץ.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
