היחידים שיכריעו במיני סאגה שלהלן, הם כנראה הגשמים. במאמר שכותרתו “מיהי העיר הכי מועדת להצפה בגוש דן”, שאותו הוציא לפני כשבוע משרד החקלאות עולה תמונה עגומה במיוחד בקשר לגבעתיים.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית
לפי המאמר: “על פי מחקר שערך משרד החקלאות, גבעתיים נמצאת במקום הראשון ובה 99.7% של שטח מבונה, שלא מחלחלים בו מי הגשמים”.
רק לשם השוואה, כדי להבין עד כמה קיצונית הקביעה הזו של המשרד, להלן היישובים והמקומות הבאים בתור לאחר גבעתיים: 2. תל השומר 92.3%, 3. בני ברק 91.4% 4.. קריית עקרון 89.6%, 5. קריית אונו 86.6%.
מנגד, עיריית גבעתיים (תגובה מלאה למטה), מציינת שהעירייה משקיעה מאמצים רבים כדי לייצר שטחים המאפשרים חלחול מים, ובכל מקרה “כ-20% משטחי העיר הינם פארקים, גינות וטבע עירוני. יתרה מכך, מגרשי הציבור בנויים בתכסית (כיסוי שטח של מבנים) נמוכה, מה שמאפשר קרקע מרובה לחילול”, כך שלא ברור כיצד הגיע משרד החקלאות לטענה הזו.
מחקר בעזרת AI ונאס”א שחוזה שטחים אטומים
במסגרת המחקר מצויין כי “מדי שנה, חל גידול בהיקף הנזקים לרכוש ולנפש בישראל, כתוצאה מאירועי הצפות ושיטפונות, הנובעים משינויי האקלים והפיתוח העירוני המואץ. במהלך השנים, חלה עלייה ניכרת בהיקף השטחים האטימים, נוכח גידול אוכלוסייה ותהליכי עיור מואצים.
“העלייה בהיקף שטחים אלו, לצד העלייה בעוצמות הגשמים ושינוי בתפרוסת המשקעים העונתית, מעצימות את היקף התופעה ואת העומס על אפיקי הניקוז הטבעיים (נחלים) והמערכות האקולוגיות שהתפתחו לאורכן. בעקבות זאת, סופות גשם, שנחשבו בעבר “רגילות”, גורמות לנזקים חריגים כתוצאה מגלישת נגר מנחלים והצפות באזורים מועדים”.
המחקר גם מציין כי חלה ירידה של כ-36% בכלל היקף השטחים המחלחלים ברחבי גוש דן. כך למשל בפרדסיה עלה היקף השטח המבונה ב-53%, באלעד ב-49.3%, בכפר קאסם 48.7% ובגבעת שמואל 44.6%.
לדברי המשרד, המחקר החדש פותח בשילוב AI כדי לזהות באופן אוטומטי שטחים אטימים.
לפי המשרד: “במחקר חדשני, שמוביל ד”ר אלי ארגמן ממשרד החקלאות, עידית טיקוצקי ממנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), פרופ’ אילן סתווי ממו”פ מדבר, ופרופ’ איתמר גלעדי מאוניברסיטת בן גוריון, פותח מודל שמזהה אזורים אטימים בהם יש סיכון להצפות ולפגיעה במערכות אקולוגיות לאורך נחלים בגוש דן.
המודל מבוסס על טכנולוגיות של למידת מכונה מתחום הבינה המלאכותית (AI), המשלבות הדמיות לוויין מאז שנת 1990 ועד היום (מתוך מאגרי מידע של סוכנות החלל האמריקאית). המודל מזהה באופן אוטומטי שטחים אטימים ומחלחלים, ומאפשר הערכה כמותית ומרחבית מדויקת של שטחים שעברו שינוי בעקבות תהליכי פיתוח לאורך השנים.
“הטכנולוגיות החדישות בהן המודל משתמש מספקות מידע עדכני שלא היה זמין עד כה. במסגרת זו, מאומן המודל לאסוף מידע מהעבר, לצד המידע הנוכחי, בבניית תכניות פעולה עתידיות. המחקר החדשני, שבמימון משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מאמץ שיטה חדשה – לראשונה בישראל, שעתידה לסייע למקבלי ההחלטות בהיערכות להתמודדות עם נזקי הצפות ושיטפונות.
כמו כן הוסיפו ממשרד החקלאות כי “על מנת לבחון ולאמת את המודל, צוות החוקרים החל בפיילוט במרחב גוש דן. במסגרת הפיילוט, החוקרים בוחנים את השפעת השינויים באופי השטחים, ואת יחסי הגומלין שבין שטחים מחלחלים לאטימים לאורך יובליו של נחל הירקון. מטרת הפיילוט היא להחיל את המודל ולהתאימו לאזורים נוספים בארץ, ובכך לסייע בוויסות הנזקים הפוטנציאליים לשטחים מבונים, לתשתיות ולמערכות אקולוגיות”.
מעיריית גבעתיים נמסר בתגובה:
“הנתונים המוצגים אינם ברורים ואינם מייצגים את החוויה ברחובות גבעתיים. על אף צפיפותה הרבה של העיר, אנו דואגים לשמר גינות ירוקות ורחבות ידיים. למעשה, כ- 20% משטחי העיר הינם פארקים, גינות וטבע עירוני. יתרה מכך, מגרשי הציבור בנויים בתכסית נמוכה, מה שמאפשר קרקע מרובה לחילול.
“בנוסף לכך ובמסגרת תכניות התחדשות עירונית, עיריית גבעתיים הורתה להשאיר בכל מגרש שטח חלחול לצד חלק ניכר מהקרקע שיוחזר לציבור לטובת פארקים וגינות נוספות. מדיניות זו הופכת את ההתחדשות העירונית למנוף להגדלת השטחים הציבוריים, שטחי החלחול והשימוש במי הנגר”.
אולי יעניין אותך גם:
4 פלשתינים נעצרו באתר בנייה ברחוב יבניאלי גבעתיים
בכתבה זו נעשה שימוש בתמונה מתוך אתר פיקיוויקי. להלן הרשיון לתמונה מתוך האתר בהתאם לתנאי השימוש.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
