ראיון | “מהטובות בעולם בכדורשער”: ליהיא מגבעתיים זכתה במדליית הכסף במשחקים הפראלימפיים

מצפייה במשחק הכדורשער, המשחק בו ליהיא בן דוד (28) מגבעתיים מצטיינת בו, אתה מקבל תחושה חזקה שהתמכרנו קצת מדי לחוש הראייה שלנו ושכחנו את כל השאר. אולי זה עידן המסכים, אולי זה זרימת האינפורמציה הבלתי נגמרת בסרטונים בכף היד, אבל יש משהו במשחק הזה, שמשלב בין אוריינטציה במרחב, שמיעה, ריכוז, עבודת צוות ומגע, שגורם לך לתהות, איך חווים את החיים אם יש לך את היכולות שיש לאתלטים האלה, כאלה המסוגלים לאתר וליירט כדורים מצלצלים במשקל 1.25 ק”ג הנזרקים לעברם במהירות של 90-60 קמ”ש.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

בן דוד היא אחת הטובות בעולם בתחום והכוכבת של הנבחרת הישראלית בתחום. סטטיסטית אין הרבה שחקנים שיכולים להשתוות ליכולות שלה להשחיל את הכדור דרך ההגנה של שחקניות היריבה (“אני כובשת 1 מכל 7 ניסיונות”). תפסנו אותה בליסבון בפורטוגל, בטורניר בו הקבוצה שלה משתתפת. רמז, להתפתחות של הענף הזה בעולם.

ליהיא ואחיה אור (אף הוא שחקן כדורשער) נולדו עם ניוון רשתית מחלת עיניים הגורמת לעיוורון ככל שמתבגרים (“כשהייתי קטנה עוד הייתי יכולה לשחק כדורעף, היום אני רואה בעיקר צללים בחושך”). בגיל 11 ליהיא הצטרפה לנבחרת הלאומית לנשים בכדורשער שבדיוק הוקמה. עד כמה היא טובה בזה? בטורניר הקריטריון למשחקים הפראלימפיים בארה”ב היא קיבלה את תואר “מלכת השערים”.

ליהיא איך היה לזכות במדליית כסף?

“קיבלנו כל כך הרבה הודעות מרגשות. אנשים כתבו לנו שבתוך השנה הנוראית הזו שאנחנו עוברים, הצלחנו לשמח אותם, וזה היה מאוד מרגש”.

ודווקא בגמר קיבלתן את הטורקיות?

“האמת הן היו מאוד מגעילות נגדנו. אחרי המשחק בבתים ובגמר הן אמרו שהם מקדישות את הניצחון לחברים שלהם בעזה. וההתנהגות שלהן לא הייתה יפה. אחרי הגמר הן נכנסו לחדר ההלבשה ופתאום ביקשו להתחבק ולהצטלם איתנו, אני לא מכבדת התנהגות כזו”.

איך בכלל הגעת לספורט הזה?

“בגיל 11, חברה שלי לא הפסיקה לנדנד לי לבוא לנסות, אז אמרתי לה כן, רק שתרד ממני. וטוב, הבנת מה קרה בסוף”.

את לומדת היום תואר שני במדעי האימון בספורט במכללת לוינסקי-וינגייט. זה הכיוון שלך בחיים?

“האמת שאני מעוניינת להמשיך ללימודי פיזיותרפיה. זה מגיע מהמקום הזה שאתלטים תחרותיים לא מפסיקים להיפצע. ספורט תחרותי הוא לא דבר בריא במיוחד, בניגוד לספורט עממי שהוא באמת מעולה. אז אני מוצאת את עצמי בטיפולים כל הזמן”.

ובנוגע לראייה שלך. יש טיפולים למצב הזה?

“כעיקרון יש כבר טיפולים ראשוניים גנטיים בעולם, ההערכה היא שבתוך עשור המחלות הגנטיות האלו יהיו נחלת העבר. אני מכירה אדם שהיה עם כלב נחייה, והיום הוא לא צריך אותו יותר. ברמה הזו”.

את שואלת את עצמך איך זה יהיה לראות ככה שוב?

“כן, אבל זה לא באמת ישנה לי את החיים. אני משערת שהכל יישאר בערך אותו הדבר. תחומי העניין והחיים שלי לא הולכים להשתנות”.

פרופ’ אילת דונסקי, ראש בית ספר למדעי הספורט והתנועה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, הוסיפה לאור הזכייה של בן דוד:

“ברכות לליהיא בן דוד שייצגה את מדינתנו בגאווה. מלבד היותה ספורטאית מצוינת, היא גם סטודנטית רצינית שבחרה לחקור את תהליך ההכנה של קבוצתה לקראת המשחקים הפראלימפיים, ובמיוחד התמקדה בדרכים לשיפור הזריקה לשער במסגרת פרויקט הגמר שלה בלימודיה לתואר שני במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט”.