רמ”ד רס״ן עדי צ׳רניצקי מר”ג – טור אישי לכבוד יום האישה

ביד רועדת, לפני קצת יותר מעשר שנים, חתמתי על התחייבות לשירות של שש שנים בצבא, בלי לדעת באמת לאן אני נכנסת. בשנת 2011 התחלתי קורס תכנות, קורס קדם צבאי של חצי שנה בבסמ”ח (בית הספר למקצועות המחשב וההגנה בסייבר של אגף התקשוב). הגעתי לקורס אחרי שסיימתי בהצטיינות 5 יחידות מחשבים בתיכון, כשכל דבר שעשיתי ולמדתי בא לי בקלות. תמיד הייתי מאוד ריאלית ולוגית.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

בקורס היה לי לא קל, הגעתי לסביבה אינטנסיבית ביותר והייתי מוקפת באנשים שרובם ככולם – מצוינים. לראשונה בחיי הייתי צריכה להתמודד עם התסכול מול העובדה שלא הכול בא לי בקלות, שאני לא מבינה הכול במהירות כפי שהייתי רגילה. חוויתי לא מעט רגעי משבר שבהם רציתי לוותר.

הדמות המרכזית שהייתה שם בשבילי זו המפקדת האישית שלי – נועה. היא תמיד ידעה להראות לי דברים בפרספקטיבה חדשה, לנרמל את התחושות שלי, להרים ולעודד אותי במקומות שבהם לא הצלחתי לעשות זאת עבור עצמי. היא הייתה המודל הראשון שלי למפקדת נחושה, שלא מוותרת על האנשים שלה. בשיחת הסיכום של הקורס היא נתנה לי פתק קטן, שעד היום, עשר שנים אחרי, נמצא אצלי בארנק והולך איתי לכל מקום, מזכיר לי את המקום ממנו באתי, את כברת הדרך המשמעותית שעברתי, ואיזו מפקדת אני רוצה להיות עבור החיילים שלי.

לאורך הדרך בשירותי הצבאי, כחיילת ולאחר מכן גם כקצינה, מצאתי את עצמי פעמים רבות בסביבה מקצועית טכנולוגית שיש בה רוב גברי מובהק. הייתי צריכה למצוא את המקום שלי ובעיקר למצוא את הקול שלי שם, דבר שלא תמיד היה פשוט. לאורך הדרך, פגשתי נשים רבות שניהלו פרויקטים מבצעיים טכנולוגיים מורכבים, פיקדו ומפקדות על יחידות טכנולוגיות ועושות זאת בדרך הכי נשית שיש – בעוצמה, בחוכמה, ברגישות ועם הרבה לב. הדוגמה שקיבלתי מהמפקדות שלי לאורך השנים והגיבוי שקיבלתי ממפקדיי הגברים להתקדם, להתפתח ולהביא את עצמי לקדמת הבמה, אפשרו לי שירות צבאי מאתגר, מעצים ושוויוני. כיום, אני גאה להעביר הלאה את כל מה שצברתי לאורך הדרך הנפלאה הזו ולהוות דוגמה והשראה לאחרות ואחרים.

לאורך הדרך ביצעתי שורת תפקידים ביחידות שונות באגף התקשוב, ביניהם ראש צוות וירטואליזציה ותשתיות ענן בממר”ם, מפקדת צוות בהשלמה הטכנולוגית בבה”ד 7, ומנהלת פרויקט תוכנה מבצעי לעולם הל”א (לוחמה אלקטרונית) ביחידת מצפ”ן. כיום אני משרתת כראש מדור מאיה בבסמ”ח. אני אחראית על קורסים והכשרות מתקדמות בעולמות המחשוב והטכנולוגיה ועל הכשרות יסוד בעולם ה-DATA’ תפקיד המשלב חדשנות וקדמה טכנולוגית יחד עם חינוך, פדגוגיה, פיקוד וחניכה – שילוב עולמות אליהם אני מתחברת במיוחד.

המרחב שאני משתדלת לייצר עבור החיילות והחיילים שלי הוא מרחב בטוח שבו אפשר ואפילו רצוי לטעות – ואז לתקן’ ללמוד ולהשתפר. המסגרת הצבאית מאפשרת לי להשביח ולהעצים את החומר האנושי שעובד איתי ולצידי. אם הם יהיו הטובים ביותר, כך גם אני והיחידה כולה. הגיל והמקום שבו נמצאים החיילות והחיילים הם נקודות קריטיות בעיצוב זהותם המקצועית והאישית. יש לי את היכולת והזכות להעניק להם ארגז כלים אמיתי שיפתח אותם וילך איתם הלאה.

פעמים רבות אני מזהה בחיילות שלי את עצמי מן העבר. כשהן נתקלות בקשיים או בחוסר ביטחון אני משתדלת לתת להן את התחושה שיש להן גב, שאני מאמינה בהן. לפני עשר שנים קיבלתי מהמפקדת נועה פתק אחד קטן שעשה לי הבדל ענק. אני מראה אותו בשיחת הפתיחה לכל חייל וחיילת חדשים שמגיעים אליי. נועה כתבה לי: “עדי – אני מאמינה בך, הגיע הרגע שבו את צריכה להתחיל להאמין בעצמך!” את המסר הזה אני רוצה להעביר הלאה לכל חיילת צעירה שמרגישה עכשיו שהיא צריכה דחיפה קטנה שתעזור לה להמשיך. אני מאמינה בך, הגיע הרגע שבו את צריכה להתחיל להאמין בעצמך!!

*ההשתלמויות פתוחות לכולם החל מחיילים בסדיר ואנשי קבע