סטורי קורונה: זמן הבוידעם

אתמול שיחקתי עם הבן שלי ארץ עיר וכשהגענו למקצוע באות ח’ הוא רשם “חל”ת”.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

כן, אין ספק שהחל”ת נכנס לחיינו בכל הכוח ודחק מראש הרשימה את המילה שהכי מתחברת לתקופה של אחרי פסח: הבוידעם.

בשנה רגילה – נטולת קורונה – זו התקופה שבית יעקב מעם לועז מחליף את ארון החורף בארון הקיץ, או כפי שאשתי אוהבת לקרוא לזה “לרענן את המלתחה”. אחרי שפיצחה את הריבוזום, האתגר הבא של פרופ’ עדה יונת הוא  לבדוק מה הקשר בין רענון מלתחה לגיהוץ הויזה (אני שומע כבר את ועדת נובל מתכנסת בסטוקהולם).

חילופי הארונות, כמו חילופי השומרים בארמון בקינגהאם, הוא טקס עתיק יומין שהתחיל בימי האדם הקדמון.

בתקופת האבן, כשהקיץ היה ממשמש ובא, הייתה מנהלת המערה שולחת את הציידים לפשוט את עורם של צ’ינצ’ילות כדי להכין מהם טריקו (מהאוזניים היא הכינה את התווית “תוצרת סין”), ואם על הדרך היו מגרדים חמוס שובב היה גם עם מה ללכת לים.

כיום, העסק לא שונה בהרבה. מנהלת הבית שולחת את מיופה הכוח להאנגר הקרוב, שם במחי ויזה פושטים את עורו, ואם על הדרך יש גם סייל במחלקת בגדי ים, סיכוי סביר שהוא כבר יחזור הביתה באוטובוס. לא סתם קוראים לזה מכירת חיסול…

השנה החלטתי למרוד במלכות, ולהכין אליבי ליום חילופי הארונות. התקשרתי לקצינת הקישור שלי והתעניינתי אם יש לה משהו בשבילי – נהג סיור בכרכור, תצפיתן בנחל זויתן, שוטף צלחות בכלא קציעות. כל דבר, רק לא לעבור שוב את טקס רענון המלתחה, ששמו האמיתי היה צריך להיות “שרשרת חיול”. לרוע מזלי, בגלל הקורונה לא מגייסים כוחות מילואים מיותרים. “אם אתה רוצה אתה יכול להתנדב”, אמרה ומייד הוסיפה, “אתה צריך רק להביא אתך מהבית אוכל, בגדים, נשק, אוהל סיירים וטנק מרכבה עם הוראות הרכבה”.

אני לא מבין לאן הולכים כל המסים שלי, אם ברגע האמת, כשאני צריך אליבי מצה”ל, כל הימח”ים ריקים. האם יכול להיות שכל המודעות בעיתון על “סקודה למכירה + בעלי במילואים” הן בסך הכל דרך יצירתית למכור סקודה?

אם לא יקרה נס, גם השנה אני אוותר על משחק של מכבי בשביל להוריד חולצות צווארון שאף אחד לא לבש ואחליף אותן בנייר אריזה שהתחפש לחולצות טריקו. רק תקווה אחת נותרה לי: שבהאנגר הקרוב אמצא מדים של צה”ל וטנק מרכבה עם הוראות הרכבה.