יהודה דודוביץ, מנהל מרכז הרכיבה על סוסים ברמת גן, התרגש מאוד כשקרא את הכתבה שפרסמנו אתמול על הכוונה לסגור את החווה שנותנת למאות אנשים שירות חשוב של רכיבה טיפולית. הוא בעיקר התרגש לראות את התמיכה שלה זכה מצד סגן ראש העירייה לשעבר אבי ליליאן.
ההתרגשות הזו גרמה לו לשבור שתיקה, ולעמוד בגלוי מול המצלמה שלנו. “אני מבין שאין לי כבר מה להפסיד“, הוא אמר רגע לפני שלחצתי על כפתור ההקלטה.
כזכור, ראש העירייה, כרמל שאמה הכהן, פרסם סקר בפייסבוק שבו קרא לגולשים להצביע מה הם מעדיפים בפארק הלאומי: חוות סוסים או מתחם מגרשי ומתקני ספורט ובילוי. “תקופת ההקצאה בחינם למפעיל הקיים מסתיימת השנה, ואנחנו לפני החלטה מה נכון לעשות בשטח, בארבעת הדונמים נדירים בפינת הפארק? אפשרות אחת היא להמשיך את השימוש כחוות סוסים, אבל הפעם במכרז ותמורת תשלום לקופה העירונית. אפשרות שניה היא להפוך את המתחם למתחם ספורט ובילוי לפי שימושים (קט רגל, טניס, ספורט אתגרי, סקייט פארק, קיר טיפוס וכיו”ב), שיקבעו לבחירתכם בשיתוף ציבור מלא ושקוף”.
דודוביץ כבר מבין שגם אם החווה תישאר, הוא ככל הנראה יאבד את המקום שהיה לו כבית 30 שנה. “זה מפעל החיים שלי”, הוא אומר בהתרגשות. “המקום בקושי שורד כלכלית, אבל הוא נותן אושר לאלף ילדים בשבוע. גם הבימה בקושי שורד אז בוא נסגור גם אותו. אנחנו עושים כל כך הרבה טוב לילדים האלה שזה יהיה נורא אם יסגרו אותנו“.
למה אתם לא משלמים כסף לעירייה?
“במקור העירייה דרשה שנפתח את החווה ממצב הפח שהייתה למצב של מרכז בסטנדרט אירופאי בלי שנשלם שכר דירה. אחרי ארבע שנים העירייה התחרטה ולא היה לי חשק להילחם. עד 2017 גם שילמנו שכר דירה וגם פיתחנו את החווה. זה כמו שמישהו ישכיר לך וילה. תגיע לשטח ותראה שטח ריק. הוא ידרוש ממך להקים וילה מכספך וגם לשלם דמי שכירות. חוצפנים. בימים אלה נפרשת רשת צל בעלות 450 אלף שקל כדי לשדרג לתלמידים ולמטופלים את חווית הרכיבה, כך שתרומתנו לעיר גדולה מגובה השכירות”.
זה לגטימי לשאול למה שלא תשלמו כסף לעירייה.
“לגטימי גם לשאול מדוע להקצות שטח איצטדיון (רמת השקמה) להפועל רמת גן ללא הכנסות משכר דירה וללא גביית ארנונה. בנוסף, העירייה משפצת על חשבונה את האיצטדיון בימים אלה במיליוני שקלים כאשר מספר הנהנים נמוך משמעותית ממספר הנהנים מחוות הסוסים וסוג האוכלוסיה אצלנו גם הוא ייחודי ברובו? כמעט כל מוסד ציבורי משרת פלח קטן של האוכלוסיה. בית האופרה למשל נותן מענה לאוכלוסיה קטנה שצורכת את הסגנון הזה. באותה מידה כל מוזיאון (טבע, היסטוריה, אמנות) משמש אחוזים בודדים מקרב תושבי העיר. עושרה של עיר נמדד ביכולתה לתת מענה לכל אחד מפלחי האוכלוסיה. להעמיד מוסד ציבורי שמשמש כמה אלפים מתושבי העיר מול חלופה עממית חינמית, ברור שיהיה רוב לחלופה השניה כי 95% מתושבי העיר לא נהנים מהמוסד הזה. אבל אז נשאר ללא מוזיאונים, ללא תיאטראות, ללא ספריות, ללא בתי אופרה. ישארו רק מוסדות שמכוונים למכנה המשותף הנמוך ביותר. מישהו רוצה לגור בעיר כזו?”
מה לגבי צער בעלי חיים?
“הטיעון היחיד הרציני שהם יכולים להעלות הוא שזכותן של חיות לחופש מוחלט. שהרי אין טיעון שאיכות חייהן נפגע. סוס בטבע חי בממוצע 7 שנים בעוד שבחווה רובם מגיעים לגיל 30. עם טיעון של זכות לחופש קשה לי להתווכח, למרות שזו התנשאות להניח שסולם הערכים של כל החיות זהה לזה של האדם. אני מניח למשל שאצל סוס, הזכות לחיות ללא מורא טורף עולה לאין שיעור על ערך החופש. אבל אם זה הטיעון אז בבקשה להסיר קולרים ורצועות מכל הכלבים. מה שבאמת חסר לנו הוא שטח מרעה שהיה שייך לחווה ונלקח על ידי העירייה בתירוץ שהם צריכים זמנית מקום להניח בו את הציוד של בית המטבחיים שפונה מצומת מסובים. מאז השטח לא חזר אלינו. לבריאות הנפשית של סוסים חשוב מאוד לשהות מספר שעות ביום כעדר. הגיע הזמן להחזיר את השטח שנגזל”.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
מקווה שימצא פתרון שישאיר את חוות הסוסים
יהודה תמיד דאג לאינטרסים שלו ולא של הילדים שכביכול אמר שאכפת לו מהם.
ומה עם האושר של הסוסים האומללים?
אתה חושב שאם הייתה להם את האופציה לבחור הם היו רוצים שאלפי ילדים קטנים ירכבו על גבם וימשכו ברסן בחוזקה שבתוך פיהם? ובשאר היום להיות סגורים בכלובים?
רחמים על הסוסים חסרי היישע.