ליצור זו המהות האמיתית

מוריה אור תמיד כתבה בעברית, ואז הגיעה לרימון במקביל לעבודה על אלבום ראשון בעברית. בשנה הראשונה שלה בשיעור הפקה קיבלה משימה ויצא לה לראשונה שיר באנגלית, שאותו לא לקחה ברצינות. כשמסרה אותו למורה שלה, הוא  אמר שיש כאן משהו טוב ושתכתוב עוד כאלה.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

אחרי שיצא האלבום ב-2016 מוריה הבינה שהאנגלית היא כאן כדי להישאר וחיפשה קורס ללימודי כתיבה באנגלית ועשתה תואר שני בלונדון, דבר שהעלה לה את הרעיון והניצוץ להתחיל לכתוב קורס שידבר על כתיבת שירים באנגלית, לכותבי שירים ומוזיקאים שכותבים באנגלית אבל אנגלית אינה שפת האם שלהם.

מוריה מספרת: “במשך שנה כתבתי וכתבתי, והייתי מתעוררת בלילה עם רעיונות וקמה כדי לכתוב, הייתי מקשיבה להמון מוזיקה ולומדת דרכה, והייתי מאד פורה מבחינה רעיונית. במשך שנה כתבתי ספר המלמד כתיבת שירים בשפה אנגלית כשפה שניה, וכשהגעתי למאה עמודים, פגשתי את יהודה עדר אחד ממקימיו ונשיא בית הספר רימון, מנהל מגמת כתיבת שירים, נפגשנו בתחרות כוכב נולד כלשהי שהזמינו את שנינו לשפוט בה. סיפרתי לו על הספר שלי והוא אמר שהוא לא מאמין שנפגשנו בדיוק עכשיו כי הוא מאד רוצה להכניס את הנושא הזה לרימון”.

הם המשיכו להיפגש וקבעו כבר שתי סדנאות לאותו הקיץ, משם זה התקדם לקורס קבוע ברימון במסגרת מגמת כתיבת השירים, וכיום מוריה מלמדת ברימון את מה שהכי אוהבת לעשות בחיים – לכתוב שירים, ובאנגלית.

את בכלל ילידת רמת גן.

“גדלתי ברמת גן, תמיד יהיה לי מקום חם בלב אליה, היא תמיד תהיה בית. כל נקודה פיזית באזור בו גדלתי היא אוסף של נקודות בזמן, בין אם זה הבית של סבתא שלי והככר שהיינו אוכלים בו פלאפל כשהיינו מבקרים אותה, בין אם זה הבית הקודם של ההורים שלי בו גדלתי שהוא בכלל אוסף של זיכרונות, הבית החדש של ההורים שאני מבקרת הרבה, המסלול של ההליכות שהייתי עושה כל יום ראשון עם חברה, התיכון שלי, חדר הכושר שהייתי מתאמנת בו, הכל”.

ביניים: הכניסה לגלגל”צ

מהאיפי הקודם שלה הצליחה מוריה לשלב סינגל אחד בפלייליסט של גלגלצ ומהאיפי החדש הנוכחי, סינגל שני The Mechanism of All Temporary Things פורסם בעמוד הראשי של ספוטיפיי העולמית והשירים מושמעים בעשרות תחנות רדיו באירופה.

בספוטיפיי מאז יציאת האלבום החדש נרשמו 36,000 האזנות  חודשיות: ” אני לא מגדירה את הסגנון שלי, לא כאמירה מתנשאת חלילה, אלא אני באמת לא יכולה להגדיר את הסגנון שלי כי אני מושפעת מכל כך הרבה אמנים שכל אחד מהם מתיך משהו נוסף למוזיקה שלי ולטעם המוזיקלי שלי ולכן, מאד קשה לשים את האצבע ו”לגדר” את המוזיקה. יש בה הרבה פולק, אינדי, דרים-פופ, גם לייב וגם מחשב פה ושם, ועוד”, היא מסבירה.

תמיד תשירי באנגלית?

“שום דבר באמנות אינו סופי, כרגע אני כותבת באנגלית, ואמשיך כל עוד הביטוי שלי דרך השירים באנגלית ירגיש לי מדויק ונכון, אני גם כותבת קצת בעברית אבל כרגע הפוקוס שלי הוא על MARBL ונעים לי מאד עם מה שקורה בו כרגע”.

למדת בכלל אנגלית?

“לא למדתי אנגלית במיוחד, הכל בא באופן מאד טבעי, אולי כאוסף של צירופי מקרים ואולי דווקא באופן מאד צפוי, לעולם לא אדע”.

אני שואל את מוריה אם לדעתה בכלל שווה כיום לאמנים להוציא אלבומים שלמים היא משיבה: “אין שווה או לא שווה, מה הכוונה בשווי? שווי כלכלי? שווי במובנים של הנאה וסיפוק? יש מיליון דרכים לעשות את זה. הדרך בה אני בוחרת היא להוציא מוזיקה, בין אם זה עטוף בעטיפה של אלבום בסופו של דבר, באי פי, סתם כסינגלים, העיקר כל הזמן להוציא. התחום הוא ריצה כל כך קשה ועשוי לגמור את האוויר מדי פעם, לכן חשוב כל הזמן להיות בעשייה וכל הזמן להוציא מוזיקה, ושוב – לדעתי. כלכלית – ברור שלא משתלם” משיבה מוריה, אך שאלתי מגיעה מתוך חקירה ממושכת בשוק המוסיקה המקומי והעולמי ובעובדה שאמנים מרבים להוציא סינגלים אך פחות נדיבים בלספק לקהל שלהם אלבומים שלמים”.

תוציאי עותק פיזי מאלבומך?

“בחרתי הפעם להוציא רק עותק דיגיטלי. העולם נמצא שם, ב-Spotify, ב-Apple Music, גם אני שומעת את המוזיקה שלי בסטרימינג, יש אלגוריתמים שמאד באים לטובת האמן, מנגישים את הקהל אלינו ואותנו אליו, וזו דרך מעולה לבנות קהל, ולהיות מושמע שזה הכי חשוב בעצם”.

אז לסיום מה המסר שלך?

“הכי חשוב לעשות מוזיקה בכיף, כשבאמת רוצים, כשבאמת חיים אותה, כשאין ברירה אחרת אלא ליצור כי זו המהות האמיתית. לעשות רק מה שמרגיש נכון עם מי שמרגיש נכון ולתת את הכי טוב שאפשר ולעבוד בחריצות”.