דוד בן חיים הוא הלום קרב ממלחמת יום כיפור שמצא מזור בציורים ובשירים. כשהציורים הלכו והתרבו הוא הפך את המחסן שלו לגלריה ובו הוא עומד להציג את התערוכה הראשונה שלו ביום שישי הקרוב.
הציורים של בן חיים מעוררים רגשות מכל הסוגים. הם נראים שלווים אבל מהר מאוד מבינים שלא מדובר בעוד ציור טבע תמים, אלא בהתפרצות רגשות שבאה לידי ביטוי בכל צבעי הקשת.
“כשאני רוצה לצייר אני מקבל ברגע אחד דחף שאני חייב לשפוך על הדף”, הוא אומר וממחיש. “זה קורה ברגע אחד. בלי שליטה”.
למדת לצייר?
“לא. הכל בא בפרץ של רגשות בגלל מה שקרה לי”.
בוא נחזור ברשותך למלחמת יום כיפור, שבגללה למעשה הוכרת כהלום קרב. מה בדיוק היה שם?
“מה שקרה זה שהיינו בשדה התעופה הצבאי ולפתע הגיעו מיגים והפגיזו את השטח. ברגע האחרון קפצתי יחד עם שני חיילים לתעלה. כשעלינו לקרקע אחרי שהמטוסים עזבו גילינו שאנחנו היחידים שנשארו בחיים”.
איך זה השפיע עליך?
“שני החבר’ה שהיו איתי בתעלה איבדו את זה לגמרי ואושפזו בבית חולים לחולי נפש. אני המשכתי בצבא אבל סחבתי איתי את הפצע עד היום”.
איך הגעת לצייר?
“זה קרה אחרי רצח רבין. משהו שם השתחרר והתחלתי להביע את עצמי בשירה ובציור”.
וזה עוזר לך?
“מאוד. קשה להסביר עד כמה הציור משמעותי עבורי. רק מי שעבר טראומה כמוני יכול להבין את ההתפרצות של הרגשות על הדף”.
במקום יש שיעורי אמנות וציור לילדים בגיל הרך ולמבוגרים.
אנחנו נפרדים מדוד בידיעה שהתערוכה שלו היא לא רק אירוע אמנותי, היא בעיקר סגירת מעגל מרגשת של האמן הסובל ויצירתו. אם תרצו – המקום שבו הרגש נשפך אל הדף בעוצמה הכי גדולה. וזה לא מקרי. לדבריו, אין דרך להבין את האמנות שלו בלי להגיע למקום ולהתרשם ממכלול הדברים.
כשאני שואל אותו האם חשב שיהיה צייר הוא עונה בצנעה ומבקש להעביר מסר חברתי חשוב: “אתה יכול להגיד שאתה מתכנן את החיים, אבל במדינה הזו זה לא בדיוק כך. רוב הסיכויים שבמדינה הזו יתכננו את החיים בשבילך וזה לא תמיד יעמוד בציפיות שלך”.
התערוכה תיפתח ביום שישי הקרוב בשעה 11 ברחוב דוד 7 רמת גן.
אוצרת: רחל זיו.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
