יום שני , נובמבר 25 2024

רונית דבי-לב חולה בסרטן שד מתקדם: “לא מפחדת כ”כ מהמוות אלא יותר מייסורי גסיסה”

למרות שהמחלה כבר שלחה גרורות לגופה, תושבת ר"ג לא עוצרת לרגע. היא מתנדבת ומרצה באינספור אירועים ופעילה ספורטיבית. היא אינה חוששת מהסוף ויודעת לחלק כוחות כדי לצלוח את היום הבא. דבי-לב: "אני כנראה הבן אדם האחרון שמישהו יאמין עליו שהוא חולה"

רונית בחיוך אופייני (צילום באדיבות רונית דבי-לב)
רונית בחיוך אופייני (צילום באדיבות רונית דבי-לב)

במסגרת חודש המודעות לגילוי סרטן השד, אנחנו מתוודעים לנשים שמתמודדות וגם לאלו המחלימות.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


רונית דבי-לב, בת 56, ילידת גבעתיים, כיום מתגוררת ברמת גן. פרודה אמא ל-שלוש בנות. בעלת תואר שני במנהל עסקים ותואר ראשון ברוקחות. כיום עם סרטן שד גרורתי מפושט לעצמות ולכבד שלב 4.

“זה התחיל לפני 5-6 שנים בסרטן שד עם מעורבות לימפטית. אחרי הגילוי עברתי כשנה של טיפולים כימותרפיים, ניתוח והקרנות. אתה חושב אח”כ שזה מאחוריך. הייתי לפי הסטטיסטיקה עם יותר מ-90% החלמה, ועדיין מצאתי את עצמי בסטטיסטיקה השנייה הפחות נעימה, שבה סרטן השד הופך לגרורתי. אני קוראת לה מחלה חכמה”, כך מתארת בקור רוח דבי-לב.

על רקע הכנרת. רונית דבי-לב (צילום: רונית דבי-לב)
על רקע הכנרת. רונית דבי-לב (צילום: רונית דבי-לב)

“הייתי פעילה ספורטיבית בכדורסל ומאמאנט ר”ג. התחילו לי כאבים בשכמה, שקישרתי לפעילות. שמתי לב שאין התאמה בין הכאב לספורט. עשיתי בדיקה של מיפוי עצמות ואחריה הזעיקו אותי לבית חולים. 3 ימים לפני זה עוד הייתי בטיול סנפלינג עם הבנות שלי בגלישה של 85 מטר. במיון אחרי בדיקה אמרו לי שהמצב יותר גרוע ממה שנראה במיפוי עצמות. נאמר לי, שאני מקרה אורתופדי מאוד קשה עם גרורה שלוחצת לי על חוט השדרה ושאני על סף שיתוק. הייתי צריכה ניתוח מיידי חשבתי עוד ללכת הביתה, עד שהזהירו שבאמפר אחד בכביש יכול לשתק אותי”, הוסיפה.

“דברים רעים קורים לאנשים בחיים”

חרף מצבה של רונית, היא לא נותנת לכך כדי להפיל את רוחה. לראיה, היא מתנדבת בשלל ארגונים ופעילה בתחביביה המגוונים. הפחד ממוות קיים, אבל הוא לא מנהל אותה.

חיוך נצחי. רונית דבי-לב (צילום באדיבות רונית דבי-לב)
חיוך נצחי. רונית דבי-לב (צילום באדיבות רונית דבי-לב)

מה הרגשת למשמע הבשורה?

“הלם. זה לא מתעכל, מה עכשיו חולה משותקת, על מי מדובר בכלל”.

היו לך מחשבות כמו למה דווקא לי זה קרה?

“אתה לא תאמין לי, אבל לא. כי דברים רעים קורים לאנשים בחיים. הייתי שמחה שזה לא היה קורה לי, אבל זה לא פוגש אותי שם. אני אדם שמח גם היום. אני כנראה הבן אדם האחרון שמישהו יאמין עליו שהוא חולה”. 

מאיפה את שואבת כוחות לכל הפעילויות שלך?

“כל חיי עסקתי בניהול, הכישורים האלה עוזרים לי ביום יום. אני מנהלת את הכוחות שלי. יום אחד תמצא אותי בקושי מסוגלת לדבר ויש מצב שאני אוגרת כוחות יום לפני פעילות. מתוך הרצון והחדווה של העשייה מגיעה האנרגיה. אם הייתי בן אדם עם אופי אחר, יש סיכוי גבוה שהמחלה הייתה מתגברת עליי כבר”.

האם את מפחדת מהמוות?

“אין לי כ”כ פחד מהמוות, יש לי פחד מייסורי גסיסה. אני גם לא הייתי רוצה שאלו יהיו הזכרונות לבנות שלי. אני רוצה להשאיר מורשת של מחויבות לחיים, נתינה, של אדם טוב עד כמה שניתן”.

איזה מסר היית רוצה להעביר לנשים אחרות מניסיונך?

שני דברים. אחד, להישמע לגוף, התבוננות, מימוש. אם יש ספק אז אין ספק. ללכת לבדוק. שנית, לגבי חולים בסרטן גרורתי, יש קושי למכרים לשמור על מערכת היחסים כפי שהייתה לפני גילוי המחלה. על פניו, לפי כמות הפעילויות שלי אפשר לקנא בי. יוצאת, מנגנת, חוגים, מתנדבת. ואין קרחת כבר, יש שיער. אבל זה לא ככה, זה קשה. יש חשיבות גדולה לשמר מערכות יחסים שהיו כפי שהן היו”.

תמיד בתנועה. רונית דבי-לב (צילום באדיבות רונית דבי-לב)
תמיד בתנועה. רונית דבי-לב (צילום באדיבות רונית דבי-לב)

“נגיעה אחת רכה” – הרצאה שהיא שליחות

רונית מדגישה, כי מבין שלל הפעילויות בהן היא לוקחת חלק, יש אחת שהיא חשובה לה במיוחד. “הפעילות ההתנדבותית הכי משמעותית שלי שבה אני רואה שליחות היא ההרצאה שאני מעבירה (כיום גם בזום) – ״נגיעה אחת רכה – תקשורת בינאישית בצל משבר רפואי קשה״.

ההרצאה שמועברת בקלילות יחסית מעניקה כלים שימושיים בתקשורת עם מכר חולה, כלים שמאפשרים קשר הדדי וטבעי ככל הניתן. ההרצאה נולדה עקב כך שהבחנתי שהמכרים והחברים הטובים שתמכו בי באופן מלא

מדויק, אנושי, אמפתי ומעצים, התקשו להמשיך בכך ברגע שהסרטן שלי הפך גרורתי. כשדובבתי את ה״חריקות״, זה עשה שינוי, והבנתי שיש סיכוי גדול שהתכנים יכולים לסייע לעוד אנשים שיש להם מכרים חולים. מהתגובות והשיתופים האישיים הרבים שאני מקבלת אחרי האזנה להרצאה שלי אני מאמינה שהתכנים שלה עושים את העבודה”.

מרצה במשרד ראש הממשלה (צילום: רונית דבי-לב)
מרצה במשרד ראש הממשלה (צילום: רונית דבי-לב)

לפני אובדן כושר העבודה עקב המחלה, רונית דבי-לב שימשה בתפקיד מנהלת מערך שירותי רוקחות של בית חולים איכילוב, כך שהיא מציינת, כי היא מכירה את הצד של נותן השרותים לחולה אונקולוגי וגם את צד החולה.

בכנס בינ"ל מטעם האגודה למלחמה בסרטן (צילום באדיבות רונית דבי-לב)
בכנס בינ”ל מטעם האגודה למלחמה בסרטן (צילום באדיבות רונית דבי-לב)

כאמור, דבי-לב פעילה מאוד בנושא סרטן השד, עוד היא מוסיפה: “במסגרת הדיאלוג הצפוף שאני מנהלת עם עצמי, מאז שחליתי, בעניין משמעות החיים וכיצד לנהוג במציאות המשתנה והמאיימת, מצאתי מענה חלקי בתרומה לקהילה באמצעות התנדבויות במספר גופים, מקומות. אחת מההתנדבויות שלי היא בתמיכה בנשים חולות ומחלימות במסגרת “יד להחלמה” של האגודה למלחמה בסרטן.

ואקום מאוד גדול נוצר כשלא הייתה לי את שגרת העבודה. זה אילץ אותי למצוא פתרונות.  כפי שאמרתי, אני מנהלת דיאלוג פנימי. יש נשים במצבי שממצות ומשתדלות ליהנות מכל רגע, אבל עבורי רק הנאה אינה חזות הכל. אני כיוונתי ליצירת משמעות. יש לי הרבה מאוד תחביבים – אני שטה, מטיילת, ועוד, אבל צריך משמעות.

בהתנדבות שזירת פרחים (צילום רונית דבי-לב)
בהתנדבות שזירת פרחים (צילום רונית דבי-לב)

הפעילויות ההתנדבותיות שאני עושה הן שגורמות לי להרגיש מספיק בסדר עם המציאות היומיומית שלי. ההתנדבויות הקבועות שלי כוללות התנדבות בין היתר גם בחפ״ק של זק״א צלילה והתנדבות בנגינה ושירה במסגרת פרויקט חיבוק – הקראת ספרים וסיפורים לקשישים בזום וגם שיתוף פעולה התנדבותי עם חברת תרופות מובילה, בסיעור מוחות והתווית דרך לסיוע במתן מעטפת של איכות חיים למטופל האונקולוגי.

להזמנת הרצאות של רונית דבי-לב ניתן ליצור קשר באמצעות המייל  

dl.ronit@gmail.com

האגודה למלחמה בסרטן – סרטן השד המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים

מנתוני רישום הלאומי לסרטן של משרד הבריאות עולה כי, כיום חיות בישראל 23,583 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2013-2017 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה, מהן 20,825 שאובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,758 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת. בשנת 2017 נפטרו מסרטן חודרני של השד 1,078 נשים בישראל. זהו הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים, האחראי לכחמישית מכלל התמותה מסרטן בנשים יהודיות ואחרות ובנשים ערביות. עיקר התמותה הוא בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות. כ-13% מהנפטרות (142 נשים) היו צעירות מגיל 50 בעת פטירתן.

עוד עולה מהנתונים, כי סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה בכלל הנשים. זוהי המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. עיקר התחלואה – הן בסרטן חודרני והן בסרטן ממוקד של השד – היא בנשים מעל גיל 50. ממשיכה מגמת העלייה בתחום האבחון המוקדם – 66% מהנשים אובחנו בשלב מוקדם. סרטן השד הוא הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים, האחראי לכחמישית מכלל התמותה מסרטן בנשים. מגמת הירידה המשמעותית בתמותה נמשכת בשיעור של כ- 2% לשנה מאז 1996.

גילוי מוקדם מציל חיים

כבכל שנה, וגם השנה – על אף הקורונה, עמותת אחת מתשע מציינת באוקטובר את חודש המודעות לסרטן השד.

חודש המודעות ידגיש את המהלך אל מול סל הבריאות להורדת גיל בדיקות הממוגרפיה, מהלך שהחל לפני כשנתיים והוא בעל חשיבות עליונה להצלת חייהן של נשים צעירות.

השנה בשל הקורונה עיקר הפעילות עוברת למרחב הדיגטלי. העמותה תקיים עשרות הרצאות וסדנאות באמצעות הזום לקידום החשיבות לגילוי מוקדם של סרטן השד. בנוסף העמותה תקדם את המסר דרך קמפיין דיגיטלי נרחב. היכנסו לאתר ולמדו עוד על הנושא שיכול להציל את חיי הקרובות אליכן >>

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות
לקריאת כל התגובות

2 comments

  1. יהודית מוסקל

    כתבה מעניינת וחשובה. רונית מהווה דוגמא אישית לכך שגם עם מחלה גרורתית ניתן לשמור על אופטימיות וחיוניות ולהמשיך לתרום לחברה ובכך גם להועיל וגם למלא את החיים במשמעות. יישר כח לבחורה אמיצה זו!!

  2. אסתי אבני כהן

    מדהימה, מחייכת תמיד וחושבת על הזולת.
    בכל מצב מצליחה לשמור על קור הרוח,
    להוציא את המיטב, ולמנף אותו לטובת החברה.
    למצוא את המשמעות בכל יום מחדש.

    אהבת האדם נר לרגליה.
    יישר כוח, אהובה!
    המשיכי במלוא המרץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם:

תיעוד האופניים והקורקינטים החשודים כגנובים. צילום: דוברות המשטרה

תושב תל אביב נעצר בחשד לגניבת אופניים וקורקינטים באיזור גבעתיים

תפריט נגישות