יום שישי , אפריל 18 2025

להיות איתה: קבוצת הוואטסאפ מישהי ערה לא מפקירה נשים בשטח

מאות קבוצות עירוניות מלוות מאז אוגוסט עשרות אלפי משתתפות שהולכות לבדן בשעת לילה מאוחרת. המיזם יוצא הדופן בפועלו ובהיקפו מתנהל תחת מעטה חשאיות וכמעט ללא פרסום כלל. מנהלות הקבוצה: "כאשר יש ליווי הסיכוי לתקיפה נמוך משמעותית"

צילום: באדיבות עידית פלד
צילום: באדיבות עידית פלד

.בשקט בשקט ומתחת לרדאר נפתחו מאז חודש אוגוסט האחרון עשרות קבוצות וואטסאפ תחת הכותרת ”מישהי ערה”, מטרת הקבוצות – לווי נשים שהולכות לבדן בשעת לילה מאוחרת

“מישהי ערה” נועדה כדי לסייע לנשים אשר חוששות ללכת לבדן בשעות לילה מאוחרות. בעיקר אין להן עם מי לדבר באותו רגע. . הקבוצה הוקמה בעיקרה כתגובה למקרה האונס המזעזע שאירע באילת בקיץ האחרון.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


הנשים שהולכות לבדן, מוזמנות לשלוח הודעה בקבוצה בכדי לשאול מי ערה, זו שתענה במידת הצורך תתקשר לאותה בחורה ותלווה אותה טלפונית כל הדרך הביתה.

בקבוצה נמצאות אלפי משתתפות תחת ניהולן של הנשים שעומדות מאחורי המיזם המיוחד.

קרן שניידר מרמת גן, היא אחת המנהלות בקבוצת ‘מישהי ערה’ באיזור רמת גן. שניידר, בת 47, נשואה + 3, היא עורכת דין במקצועה.

קרן שניידר (צילום פרטי)
קרן שניידר (צילום פרטי)

“ברמת גן פועלות כרגע 3 קבוצות. לאחרונה הקמתי גם קבוצת “מישהו ער”, נוכח העובדה שתופעת ההטרדות איננה רק מנת חלקן של נערות, גם נערים מוטרדים ומפחדים על בסיס יומי”, סיפרה קרן. “יש כרגע 437 משתתפות בכל הקבוצות בעיר, נערות בוגרות, נשים ואמהות”, הוסיפה.

כאמור, החלק המרכזי בהקמת המיזם הינו הצורה שבה הוא תפס תאוצה, בשקט וללא פרסום “הרעיון הוא שזו קבוצה שקטה, אשר ההודעות בה עולות רק במקרה שנדרשת עזרה או התערבות. כל משתתפת שמבקשת להצטרף, אחת מהמנהלות בודקות מי היא ומה היא, כדי לוודא שלא מנסים להיכנס לקבוצה גורמים עוינים”, ציינה אחת ממנהלות הקבוצה.

“ההצטרפות נעשית מפה לאוזן. הגרעין הראשון נשלח לחברות קרובות “שגייסו” חברות קרובות וכן הלאה. כמובן שנשים שהצטרפו רובן צירפו גם את הבנות שלהן”, הוסיפה שניידר.

קרן שניידר משמשת כמנהלת גם בקבוצת המנהלות הארציות, קבוצה שמרכזת את כל מנהלות הערים בכל הקבוצות.

“במקרה של הטרדה מאיימת אנחנו מערבים משטרה בהחלט. למזלנו, טרם נתקלנו בכזה. אני כן יכולה לספר על לא מעט פניות של בנות, שפשוט פחדו ללכת לבד בחושך ולכן יצרו קשר עם הקבוצה כדי לקבל ליווי קולי בחזרתם הביתה”.תיארה קרן.

לדעתה של קרן, לנוכחות של הקבוצה יש כוח רב. “לדעתי עצם קיום הקבוצה והגיבוי בתודעה מאוד עוזרת ומרגיעה”.

 קרן ענבי (צילום פרטי)
קרן ענבי (צילום פרטי)

קרן ענבי ראתה את הפרסום הראשוני של גל פרבמן, שהובילה את המיזם ופתחה את הקבוצה הראשונה: “הרעיון במקור היה של חניכות גבעת שמואל, הן היו הראשונות לפתוח קבוצה. אני לקחתי את זה לרמה העירונית כולל שיתופי פעולה עם העיריות השונות, מוקדים עירוניים וכדומה. אני מנהלת את המיזם שלי שהתרחב להרבה מאוד ערים ויישובים. יש המון קבוצות מהצפון ועד הדרום, לדעתי כבר יש מעל 100 קבוצות עם מאות אלפי משתתפות. יש ערים שיש כמה קבוצות עקב ההיענות הגדולה ויש ערים שיש קבוצות נערות ונשים בלבד ונערים וגברים בלבד”, סיפרה ענבי.

“בהרצליה אירע מקרה של ניסיון תקיפה של אישה שרצה לבדה. “במהלך החופש הגדול ראיתי המון נערות חוזרות לבדן בשעות מאוחרות ואפשר לראות את החשש על הפנים שלהן”, הוסיפה ענבי. “התחושה של חוסר הביטחון והחשש ללכת לבד קיים אצל נערות ונשים בכל הגילאים. כאשר יש לווי טלפוני הסיכוי לתקיפה נמוך משמעותית”, ציינה.

מה הקריטריון להצלחה בעינייך?

“המדד הוא כמות החברות וחברים בקבוצות, ככל שיש יותר, כך גדל הסיכוי לעזור ולסייע, החשיפה והשילוב עם תנועות הנוער, עובדי הוראה והעיריות השונות מאפשר החל מחשיפה וידוע אוכלוסיית היעד, דרך מתן סיוע מליווי טלפוני ועד חלילה טיפול באירוע חריג”.

ענבי מתארת מרקם מיוחד בקבוצה. “אני נפעמת מכמות הנשים והגברים שנרתמים ורוצים לעזור האחת לשנייה, חשוב שנערות ונשים ידעו על קיומן של הקבוצות האלו, יש כמעט בכל עיר וישוב בארץ, יצטרפו בין אם לסייע למישהי ובין אם להיעזר. נשים הן אוכלוסיית יעד, לצערי הרב, שחשופות יותר להטרדות מיניות, אונס ותקיפה”.

“הקבוצות נועדו על מנת להגביר את תחושת הביטחון האישית כשאת הולכת לבד בשעות חשכה, מישהי שאיתך על הקו כדי לוודא שתגיעי בשלום ליעדך בלי שאלות ושיפוטיות, נטו מתוך הבנת המצב ורצון לסייע בלבד. וכאן המקום להודות לכל מנהלות הקבוצות השונות בכל הארץ שפועלות, מפרסמות, בעלות לב ענק ונכונות להיות עבור האחרים”.

יש לציין, כי הקבוצות הן  קבוצות שקטות, אין הודעות בכלל אלא רק  לבקשת ליווי ומענה ספציפי. “מי שצריכה שולחת הודעה “מי ערה?” ומי שיכולה עונה לה ואם המבקשת מעוניינת – עולה מולה טלפונית ומלווה אותה. המבקשת בשום שלב לא מספקת פרטים על מקומה הנוכחי או לאן הולכת, רק במקרה חירום המלווה תעלה מול מוקד עירוני או משטרה. למזלנו ליווינו עד היום המון נשים בשלום למחוז חפציהם ללא אירועים חריגים”, כך לדברי מייסדת הקבוצה.

מישהי ערה – גבעתיים

 נעמי גטניו, אמא ל-3, תושבת גבעתיים היא מנהלת הקבוצה מישהי ערה  – גבעתיים. “מאז ומתמיד אני עובדת בהתנדבות כדי לעזור לנשים ולמשפחות, אז ברגע שראיתי את המיזם “מישהי ערה” בפייסבוק, התעניינתי, שאלתי שאלות, בדקתי את הנושא לעומק מול מנהלות של הקבוצות הספורות שכבר היו קיימות, וידאתי שהמיזם טרם הגיע לגבעתיים. היה לי ברור שחייבים פרויקט כזה גם אצלנו, וכרגיל, אני לא מחכה שמישהו אחר יעשה את העבודה”, סיפרה מקימת הקבוצה. 

נעמי גטניו (צילום: אילן גטניו)
נעמי גטניו (צילום: אילן גטניו)

כמו בקבוצות עירוניות אחרות, גם בגבעתיים החשאיות היא חלק בלתי נפרד מהפרויקט, כפי שסיפרה נעמי.”כמי שחיה שנים רבות את עולם האינטרנט והרשתות החברתיות, היה לי ברור מראש שלא אפרסם את הקישור לקבוצת וואטסאפ במקום פומבי, כיוון שהקבוצה מיועדת לנשים בלבד. ככזו חשוב לי מאוד לשמור על הנשים והנערות בקבוצה – חלק טבעי מהייעוד של הפרויקט. תוך כדי ראיונות עם עשרות מתוך המאות שביקשו להצטרף באותו לילה, היה לי ברור שלא אוכל להתמודד בעצמי עם כל בקשות ההצטרפות. וכך התחלתי במקביל, במלאכת גיוס חברות, ידידות ומכרות לתפקיד “שגרירות מישהי ערה – גבעתיים” כדי שיעזרו לי לראיין ולצרף עוד נשים לקבוצות. חשוב לי לציין, שההצטרפות מיועדת לנשים ונערות רק מעל גיל 16″.

ניתן ליצור קשר עם השגרירות כאן

הקבוצה הראשונה התמלאה מאוד מהר, ופתחתי קבוצה שנייה. בגלל החגים והסגר, לא הספקנו עדיין לסיים את הראיונות עם כל הנשים והנערות שהציפו אותנו בבקשות הצטרפות. משמח לראות שיש כל כך הרבה נשים שמעוניינות לקחת חלק בפרויקט, הן כ”חברה מטיילת” (מקבלת התמיכה) והן כ”חברה טלפונית” (זו שמעניקה תמיכה). מצד שני, עצוב לגלות כמה נשים חוששות ללכת לבד בלילה ומשתוקקות למישהי לשוחח איתה בזמן שהן חוצות בחשכה את רחובות העיר, זאת למרות שאנחנו גרות בעיר שהיא הרבה יותר בטוחה מהרבה ערים אחרות במדינה”.

בקבוצת מישהי ערה – גבעתיים יש אלמנט מיוחד רק לה. “אחד הדברים הייחודיים שה”מישהי ערה – גבעתיים” תציע לחברות הפרויקט הוא סדנת הגנה והעצמה אישית עם מדריך בכיר לאמנויות לחימה במחיר מיוחד. אשמח להרחיב על הסדנה ברגע שהסגר יוסר ונפרסם מועדים של הקבוצות הראשונות”, כך לדברי נעמי.

בד בבד, גטניו מברכת על שיתוף פעולה עם הרשויות: “היו פגישות ושיחות עם עיריית גבעתיים, ועם משטרת ישראל. משמח לדעת שהם מברכים על קיום הפרויקט ומוכנים לסייע”.

נדמה שלנעמי גטניו חזון רב עבור הקבוצה בגבעתיים: “לאט לאט, נמשיך לראיין את הנשים שביקשו וממשיכות לבקש להצטרף לפרויקט, וכמובן אמשיך לפתוח קבוצות וואטסאפ נוספות לפי הצורך. לאחר החגים, אני מקווה שאוכל כבר לפרסם את התקנון שאני שוקדת עליו בימים אלה ושגם הוא ייחודי ל”מישהי ערה – גבעתיים”. תקנון מאוד מפורט וברור שמבהיר היטב את מהות הפרויקט ואת פעילותו כדי שכל הצדדים המעורבים יידעו בדיוק כיצד לפעול בכל מצב”. 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות
לקריאת כל התגובות

תגובה אחת

  1. מעוניינת להקים קבוצת “מי ערה ?” בקרית אונו !
    אשמח להיוועץ עם בעלות ניסיון …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם:

צילום: דוברות המשטרה

רמת גן: נתפסו סמים, סכין וכסף במחסום; חשוד תקף שוטרים ונעצר

תפריט נגישות