תקופת החגים עוד רגע מאחורינו. עוד יומיים המבוגרים יחזרו לעבודה והילדים לבית הספר וזה אומר שצריך להגיע לחנויות הספרים ולהשלים את מה שחסר – מעיפרון ומחברת ועד קלסר ומד זווית. בילדותי הייתה ברחוב עוזיאל חנות הספרים המיתולוגית “דעת”, בבעלות אסתר. זוכרים אותה? כאן רכשנו מחברות, ספרים וגם עיתונים.
השבוע, כשהלכתי לבקר במקום עלה בי ריח המחק שאפיין את אותה תקופה, למרות שהחנות מזמן כבר לא שם ואת מקומה החליפה “לוינסקי הקטנה”. גם המכולת של אשר בצד השני של הרחוב כבר לא כאן אבל הזיכרון מהאיש הנחמד עדיין איתי. אני תמיד קיבלתי את תפקיד הקניות בשמחה כי את כל העודף בכיסי הייתי משאירה.
במורד הרחוב הייתה חנות הפיצוחים והתבלינים של “צורי” – אחת הדמויות הצבעוניות באזור – שלאחרונה גם הוא סגר את העסק ונכנס למגירת הזיכרונות של ילדי שנות השבעים.
בזמן שהמסחר ברחוב השתנה בלי הכר, גינת בר-אילן לא השתנתה בכלל. אני זוכרת איך הייתי רצה לקרוסלה ומתמכרת לסיבובים המהירים שהעלו את מפלס האדרנלין.
בסמוך לאותה גינה היה הסביח הראשון שממנו צמחה תעשייה שלמה. הילדים של היום יתקשו להבין את המהומה סביב פיתה עם ביצה קשה וחציל, אבל אז לא היינו צריכים יותר מדי בשביל שבלוטות הטעם ייפתחו לרווחה – רק ריח של טיגון ועמבה דומיננטית. יותר מזה – כמו ששר שלמה ארצי – אנחנו לא צריכים.
אם הגענו עד לכאן היינו פוסעים עוד צעד לשדרות ירושלים, היכן שהיה ממוקם קולנוע לילי (לו נקדיש טור נפרד) ופונים ימינה במעלה הרחוב. היכן ששוכנת היום שכונת מרום נווה היוקרתית היה בילדותי פרדס גדול. בשבתות ובחגים היינו מטיילים בפרדס, קוטפים תפוזים ומדמיינים שאנחנו גרים בכפר, קרובים לאדמה ולחלוצים של פעם. ואם חלוצים אז אי אפשר שלא להיזכר בתנועות הנוער שלקחו אותנו להכיר את ארץ ישראל דרך הרגליים.
בני הנוער הדתיים כמוני הלכו לתנועת בני עקיבא ברחוב הרא”ה ואילו החילוניים הלכו לנוער העובד והלומד – בהמשך הרחוב. אני זוכרת באהבה את כל הפעולות, המדריכים והחניכים וקצת עצוב לי שהמקומות האלה כבר לא בלב הקונצנזוס, וילדים היום מעדיפים בילוי בקניון או משחק מחשב על פני אש לילה ומחנה אוהלים.
זהו חברים. עד כאן הפרק השלישי במסע שלנו לעבר שנות ה-70, שהחל במסחר ברחוב עוזיאל והסתיים בתנועות הנוער. בפרקים הבאים נחזור לראשי העיר המיתולוגיים, למלחמות ולאירוע אחד שכל רמת גני ותיק לעולם לא ישכח.
אם נזכרתם בפרטים או סיפורים שהציפו אתכם במהלך הכתבות אתם מוזמנים לשתף אותנו בתגובות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
מרחיב את הדעת ומעניין, יפעת מעבירה את התוכן הנוסטלגי בדרך
נעימה כל כך ומרתקת.
תודה רבה אריאלה יקרה
כייף לקרוא שאכן הכתבה גורמת לעניין ומעלה בך תחושות שאליהן כיוונתי.
מודה על הפירגון שאינו בגדר ברור מאליו.
אשמח תמיד לתגובות רעיונות וכל שנושאים הכתבה מעלים בך.
המשיכי לעקוב לקרוא ולהינות
למרות שלא גדלתי ברמת גן – הכל מאוד מוחשי. ומייד מזכיר לי את הילדות שלי בגבעתיים. כולנו גדלנו באותו סוג של תמימות ופשטות. ויפעת מצליחה לאתר את האספקטים האלה בכתבות שלה. טוב שיש לכל אחד את הזכרונות הללו וחשוב – כמו שיפעת עושה – להחזיר אותם לתודעה שלנו כדי להיזכר במה שעיצב אותנו.
תודה רבה מירונה יקרה …כייף לקרוא את תגובתך הכוללת פירגון ושיתוף בכך שהזכרונות שלי מעלים בך זכרונות זהים לתקופה שמשמעותה בסיס חשוב ואבן יסוד בחיינו.
אשמח לכך שתמשיכי תעקבי ,תהני ,תשתפי,תגיבי ובעיקר תספרי לנו על התחושות העולות מהכתבה ומתחברות לתחושותייך שלך
מהממת ואהובה כמה נכון