רמת גן: מהבמה אל מאחורי הקלעים וחזרה

בהצגה “קרום” של חנוך לוין שתעלה השבוע במסגרת הפקות הגמר של מחזור נ”ט בבית צבי משחק חן תמיר (30) מרמת גן את דמותו של תוגתי – חברו של קרום.
“תוגתי הוא היפוכונדר שמפחד מהצל של עצמו, חכם ורגיש אבל פחדן”. מספר חן “באופן אישי אני לא מזהה את עצמי כמישהו שמנוהל מפחדים, אבל אני יכול מאוד להזדהות עם המקור של הפחד – החרדה על איך מסתכלים עליך חברתית מוכרת לי.” מסביר מייד חן. 

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

חן נולד וגדל בשוהם. מילדות הוא זוכר חיבור עמוק לעולם התיאטרון כשהיה עושה הצגות בבית להוריו עד שהם החליטו לשלוח אותו לחוג תיאטרון. מחוג התיאטרון העירוני הוא הגיע לאודישנים ל-“אופרה הישראלית” והתקבל להצגה “חליל הקסם”.“הייתי רק בן 7, זו הייתה ממש הרפתקה, להופיע בערבים, לנסוע עם הקאסט בוואן להצגות מחוץ לתל אביב”. כשההפקה הזו נגמרה ונפתחו אודישנים להצגה הבאה, הוריו החליטו שלא לאפשר לו להתמיין אליה, ע”מ שיוכל להתמקד בלימודים.על אף שהפסיק את השתתפותו באופרה, חן המשיך לשחק ולעסוק בתיאטרון גם בשנות התבגרותו במסגרת מגמת תיאטרון בבית הספר ובמסגרת להקות עירוניות.

אחרי שסיים את שירותו הצבאי פנה חן שוב לעולם התיאטרון המקצועי וניסה להתקבל לבית הספר “ניסן נתיב”.“עד לאותו רגע, חוויתי רק הצלחות במשחק, זו הייתה פעם ראשונה שדלתות נסגרו בפני.”
אחרי שנכשל בבחינות לבית הספר חן נכנס לסחרור של שנתיים, בו איבד מעט ביטחון בנוגע לכישורי המשחק שלו, אך גם גילה את מאחורי הקלעים של התיאטרון. הוא החל לעבוד בתיאטרון הקאמרי ובבית לסין בתחום המכירות, מוקדים, אירועים, גיוס כספים ועוד.לאט לאט מקומו בבק סטייג’ התבסס והוא הרגיש שוב הנאה וסיפוק מעולם התיאטרון, במקביל הוא נרשם ללימודי סאונד כדי לפתח את כישוריו המוסיקליים, אך החלום לשחק לא הרפה ממנו. בגיל 27 הוא החליט לשנות כיוון ולנסות את מזלו הפעם מול הבוחנים של “בית צבי”. הוא עבר את הבחינה ומאז הוא משחק בבית הספר עד היום.

ממבחני הקבלה הוא זוכר רגע מול מנהל בית הספר – ארתור, שדיבר על פזילה שיש לחן בעינו. לחן פזילה שהחלה כשעוד היה ילד והלכה והתגברה ככל שהתבגר. הפזילה לדבריו היא לא משהו שהשפיע עליו וערער את בטחונו, אך כפי שארתור אמר לו באודישנים – “אנחנו מקבלים אותך אבל תדע שזה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו ויכול להיות שלפעמים יקשה עליך.”
“בעולם התיאטרון והפרסום צריך להיות נורא מושלם ודווקא אצלי יש את העניין הזה, אני אוהב ומקבל את זה שיש לי פגם פיזי, זה אף פעם לא עצר אותי מלעשות דברים.”

אם כבר מדברים על עולם הפרסום – נראה שהתיאטרון עבר איזה מהפך בשנים האחרונות, המון פליטי ריאליטי תופסים את מקום השחקנים שלמדו במשך שנים, מה דעתו על זה?

“יצא לי לא מעט לשבת בישיבות מכירות ואני מכיר את העניין הזה, בשביל למכור נותנים את התפקיד הראשי למי שסיים עכשיו איזה סדרה/ ריאליטי וכו’. אני נגד הדבר הזה. אני חושב שמי שמשחק על בימת התיאטרון חייב להתייחס לזה כמו מקצוע, כמו שרופא חייב ללמוד, גם שחקן חייב ללמוד. קיצורי הדרך פוגעים גם ביצירתיות וגם באומנות ובסוף גם בתוצאות.”

איך הייתה העבודה על ההצגה הנוכחית? 

“התחלנו לעבוד על ההצגה בסוף 2020 בשיא תקופת הקורונה ועשינו חזרות בזום, זו הייתה דרך ארוכה, שכללה העמקה אל תוך המהות של הדמויות המורכבות והמטורפות של חנוך לוין.”

מה לדעתך התכונה הכי חשובהשתהיה לשחקן על הבמה?

“הדבר הכי חשוב זה פרופורציה וסנטר נפשי ואישי. ברגע שאתה מרגיש בנח על במה ומרגיש בנח במה שאתה עושה בחיים השמיים הם הגבול.גם צריך עולם פנימי ודמיון בשביל להתחבר דמויות של אנשים שלא הכרת בחיים שלך. ברגע שיש לך דמיון וחופש לעוף עם הסיפור ולקרב אותו לחיים שלך אתה מביא משהו מאוד אותנטי לבמה. הדמות של תוגתי בסופו של דבר מתה ממחלת הסרטן, זה התחבר לי עם חוויה אישית –  ליוויתי את סבתא שלי שחלתה בסרטן מהטיפול הראשון עד שהיא עצמה עיניים זה באמת משהו בהצגה הזו שהולך איתי מהרגעים הראשונים של החזרות ב2020 עד היום. זה סוג של קלוז’ר בשבילי.”

ההצגה קרום תעלה מהתאריך ה-4.6.21 עד ל-17.6 בכל ערב אולם גרי בילו בבית צבי. ימי חול – 20:30 סופ”ש – 21:00.כרטיסים: 55-70 שקל באתר בית צבי