צפו: סטנדאפיסט אחד נכנס לבר והרים שם ערב תמיר

“החלום שלי זה לזכות באוסקר. אני מדמיין את זה…

אני עולה לבמה ומתחיל לנאום: “לפני הכל אני רוצה להודות לבורא עולם”,

ואשתי בקהל מתעצבנת: “הוא לפניי? סבבה. אז שבורא עולם יעשה לך כביסה”.

תמיר בוסקילה הוא שם מוכר בתעשיית הבידור המקומית. במשך שנים היה חלק בלתי נפרד מתוכנית הרדיו של דידי הררי, “דידי לוקאלי”, עם הדמות נושי שזכתה לפופולריות גדולה, דמותו הגיחה מן המסך בתוכניות כמו “האלופה” וקריירת הסטנד אפ שלו רק הולכת ומתפתחת עם הופעות מוצלחות ברחבי הארץ. ועכשיו, הגיע מבחינתו הזמן לצמוח ולשמחתנו, זה קורה כאן אצלנו ברמת גן.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

לאחרונה פתח בוסקילה ערב סטנד אפ שבועי, מדי יום שני בשעה 22:00, בו הוא מארח סטנדאפיסטים מובילים בשלדון הממוקם ברחוב אבא הלל 14. לדבריו השילוב של אוכל טעים וכשר עם כניסה חינם מאוד אהוב על הישראלים. בעיקר הכניסה חינם. “המטרה ליצור ערב שיהפוך למסורת, שבו אנחנו נותנים בראש. בערב הקרוב למשל יופיעו יוסי גבני, עומר בורשטיין ואורן יאדגר, אנשים מצחיקים מאוד”.

מה גרם לך לפתוח מסגרת סטנד אפ עצמאית?

“שנים הציעו לי לפתוח ערב משלי ולא רציתי להתעסק עם אחורי הקלעים. אבל במקום הזה, כשאני מופיע מתי שבא לי, ויש במה מדהימה לעשות מה שאני רוצה ואפשרות לארח חברים, דרינקים, צחוקים אווירה אחרת. הרגשתי שזה הזמן והמקום”.

למה קשה כל כך לדעתך להצליח להפוך להיות מוכר ברמה הארצית בתחום הסטנד אפ?

“התשובה בגוף השאלה. כי אנחנו בארץ. אמן כמוני בחו”ל היה כבר ממזמן עם וילות, בריכות, ומכוניות שוות. לא שאני אומר שזה העיקר, ממש לא. אבל לא משנה כמה תרוויח בארץ, המדינה לוקחת המון וכמעט ולא נשאר כלום. אמנים עובדים 24 שעות ביממה. בלילה אתה הכותב, ביום אתה אוסף חומרים, אין רגע מנוחה בכל שניה הראש חושב”.

על מה אתה כותב היום ?

“על החיים כסטנדאפיסט. על זוגיות, על משפחה. יש לי ילדה בת שתיים וחצי אז כרגע אני כותב לרוב על זה”.

לאן אתה רוצה להגיע בקריירה?

“אני לא חושב שיש נקודה כזאת, לאף אמן. זאת אומרת, אם עכשיו את שואלת אותי, אז ברור שאני רוצה להיות אדיר מילר ואסי כהן. כאילו, לא הם, אלא בתור תמיר בוסקילה. וכשנגיע לשם, אז פתאום ידגדג לי משהו אחר, ברמה אחרת. יש סטנדאפיסטים בחו”ל שמופיעים בפני 18,000 אנשים, אז מצד אחד אני מבין שבמצב הנתון בארץ אי אפשר להופיע בפני 18,000 איש. אבל תמיד יש לאן לשאוף”.