בישראל חיים כיום כ- 150,000 חולי אלצהיימר, והמספר רק גדל מדי שנה, עם העלייה בתוחלת החיים. המחלה הקשה הזו פוגעת לא רק בחולים, הדועכים בתהליך איטי ומכאיב אלא גם בבני המשפחה שצופים חסרי אונים בסבל יקיריהם. המרכז הרפואי לאלצהיימר ברמת גן חנך לאחרונה מוקד טלפוני למשפחות, אשר נותן מענה 24 שעות ביממה, פתוח לכולם ללא עלות, בטלפון שמספרו: 03-5599333. המוקד מאויש באנשי מקצוע בלבד, אחיות או עובדות סוציאלית וניתן לפנות אליו בכל שאלה. “ההתמודדות עם המחלה ועם הטיפול בחולים בבית לא קל למשפחות, ופעמים רבות הם מרגישים מאוד לבד”, אומר ניתאי אליאש, מנכ”ל המרכז הרפואי לאלצהיימר, “זיהינו את הצורך הזה, ולכן היה חשוב לנו לפתוח את המוקד”.
אליאש מסביר את חשיבותו של המוקד הטלפוני, אשר הוקם בשיתוף המוסד לביטוח לאומי, באפשרות לקבל מענה בהתמודדות עם מצבים חדשים במחלה כמו סירוב של החולה ליטול תרופות, התנהגות אלימה או סימני דיכאון. “הקמנו את המוקד כיוון שלא תמיד יש לחולים ולבני המשפחה לאן לפנות, לשאול שאלות ולהתייעץ לגבי הטיפול. גם אם זה רק להתקשר ולשתף זה בסדר, המוקד שלנו פתוח לכל”.
לדברי אליאש, למרות שאלצהיימר נתפסת כמחלה של קשישים, כיום חולים בה גם אנשים צעירים רבים. 20 אחוז מהמטופלים במרכז הם בגילאי 56-62 , והחולה הצעירה ביותר היא בת 37.
“לפעמים דווקא לבני המשפחה קשה יותר”
אלצהיימר היא מחלה סופנית. עד היום לא נמצאה תרופה. במהלך הליך המחלה החולים באלצהיימר הולכים ומאבדים יכולות וכישורים קוגניטיביים, בין השאר: זיכרון לטווח קצר, יכולות מילוליות, התמצאות בזמן ובמקום וכושר שיפוט. ככל שהמחלה מתקדמת, החולים הופכים להיות יותר חסרי אונים ותלויים בבני משפחתם כדי לבצע מטלות יומיומיות, אך מה קורה כאשר בני המשפחה לא יכולים לטפל בחולה אם זה בגלל שהם עדיין עובדים או שהם בעצמם לא בריאים? במקרים כאלה בני המשפחה עומדים בפני דילמה קשה ומייסרת. מצד אחד הטיפול בבית מורכב מאוד וקשה ומנגד מוסדות אשפוז בישראל לא מתאימים לטיפול ממושך בחולים סיעודיים, והמקרים הרבים של התעללות בחולים חסרי אונים במוסדות סיעודיים שונים מרתיעים את המשפחות מלאשפז את יקיריהם במוסדות האלה.
כדי לתת מענה למצבים המורכבים האלה, בשנת 2001 הוקם בעיר רמת גן המרכז הרפואי לאלצהיימר, המתמחה בטיפול במחלות דמנטיות בלבד. המרכז הוקם על ידי עמותה ללא כוונות רווח, ומתקיים מתרומות של אנשים פרטיים בלבד, ברוב המקרים ללא תמיכה של מוסדות המדינה. כיום מאושפזים במקום 170 חולי אלצהיימר, נעזרים בשרותיו השונים מאות בני משפחות החולים ומתבצעים בו מחקרים על המחלה בשיתוף אוניברסיטאות בארץ ובעולם. למרכז הרפואי יש רישיון בית חולים, וכיום הוא מונה חמש מחלקות אשפוז ומעניק שרותים נוספים כמו בקורי בית, מלונית לאשפוז קצר טווח ועוד. המרכז ממוקם בצמוד לבית חולים תל השומר, ולאחרונה הוקם בניין חדש בעלות של 60 מיליון ש”ח שגויסו כמעט כולם מתרומות של אנשים וגופים פרטיים. “העובדים נקשרים לבני המשפחה ולחולה, וזה לא קל”, מסביר אליאש, “לכן אנחנו משקיעים הרבה בעובדים כי הם צריכים להכיל הרבה. אנחנו מקפידים שכולם יועסקו ישירות ולא דרך קבלן וגם על משכורות ראויות , יעברו סדנאות והכשרות. בסופו של דבר המהות של המרכז ושל העבודה של כולנו היא שליחות למען הקהילה”.
הקושי של המשפחה המתמודדת עם המחלה הוא עצום. לעתים יש לחולים אפילו ילדים בגיל ההתבגרות שעדיין מאוד זקוקים להוריהם או בני זוג צעירים המנהלים קריירה ולפתע צריכים לעצור הכל ולהתגייס לטיפול יומיומי בבני זוגם. קושי נוסף של המשפחות הוא הבושה, לא קל לצאת מהבית עם חולי אלצהיימר שחזותם של אנשים מבוגרים אך יכולים להתנהג כמו תינוקות בני יומם. זו הסיבה שבמרכז הרפואי מקיימים פעילויות תרבותיות במחיר סימלי לחולים ולמשפחותיהם, “חולי אלצהיימר יכולים להינות בשלבים מסוימים במחלה מארוחה טובה, הרצאה, הופעה”, אומר אליאש, “לפעמים דווקא לבני המשפחה קשה יותר כי הם זוכרים את יקיריהם כאנשים בריאים, והיום הם הופכים למשהו אחר לגמרי”.
למרות הקושי הגדול, אליאש מציע לנסות ולמצוא את הרגעים היפים גם בצל המחלה, “ביתה של אחת המאושפזות אצלנו סיפרה שאימה סבלה מדיכאון כל חייה, וגידלה את ילדיה בריחוק, בלי מגע, בלי חיבוקים. ודווקא עכשיו כשהיא חולה, היא נוגעת יותר ומחבקת אותה כפי שלא חיבקה כל חייה”.
עוד מקרה מרגש אותו זוכר אליאש התרחש כשבנו של אחד המאושפזים שהחליט להתחתן במרכז כדי שאביו ניצול השואה יהיה נוכח בחתונת בנו, לה חיכה לה כל חייו. “זה היה מאוד מרגש, האיש כאילו חזר אלינו בזמן החתונה, היה נוכח והתרגש ביחד עם בנו”.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
