הערב בשעה 20:45 יתקיים בבוגרט בר ברחוב כצנלסון 50 מרתון סטנד אפ בכיכובן של כמה מהסטנדאפיסטיות המצחיקות ביותר בישראל בשם “נשי ותהני”. המופע, המועלה ברחבי הארץ בשנים האחרונות מבוסס על סטנדאפיסטיות בלבד, המתחלפות מעת לעת.
ישתתפו הערב: חגית גינזבורג (“הבוקר” עם טל ברמן ואביעד קיסוס, “שי בשידור”), נגה ד’אנג’לי (“הצחוקיה”, “עד כאן”, “מתגלגלות”), נועה מנור (“נוסבאום וגולדשטיין”, “עד כאן”), לאה לב (“מועדון לילה”, “הישראליות”), מיטל אבני (“הישראליות”, תכנית הלילה עם גורי אלפי). מופע חימום: יונה קפח.
יעניין אותך גם
מסע הגניבות בקניונים: כך פעלה תושבת רמת גן המורשעת
“רוצים שהיהדות תהיה משהו חי”: רחל דרוק, אוטוטו רבה רפורמית
“אני מעדיפה להתמקד דווקא במה שדומה”
מי שעומדת מאחורי היוזמה המצליחה היא חגית גינזבורג, עיתונאית וסטנדאפיסטית. “לעשות סטנדאפ היה חלום חיי, מאז ומתמיד בערך. הפכתי לעיתונאית בגיל 14 וזה היה המקצוע שלי (עד היום למעשה), אבל סטנדאפ היה החלום האמיתי. תמיד הערצתי סטנדאפיסטיות אחרות, כמו עדי אשכנזי ואיימי שומר, אבל אף פעם לא האמנתי שיהיה לי אומץ”.
את צעדיה הראשונים על במות הסטנד אפ עשתה גינזבורג מתוך תחושת מצוקה. “לפני שלוש וחצי שנים, הייתי בדיכאון נוראי. חזרתי בדיוק מטיול בניו יורק, הסתכלתי על כל הבגדים החדשים שרכשתי שם והבנתי שאין לי בכלל לאן ללבוש אותם. הרגשתי שאין לחיים שלי משמעות והחלטתי שאני חייבת לעשות משהו קיצוני כדי לשנות את זה. ראיתי בפייסבוק פוסט על ערב בשם ‘תעשה לי לייב’ שארגן בזמנו הסטנדאפיסט עידן ניידיץ. מעין במה פתוחה כזו שבה אנשים שהיו יחסית פופולריים ברשת, יכולים היו לעלות על במה ולהקים את הפוסטים שלהם לתחייה. אספתי כמה סטטוסים מצחיקים שלי ועליתי איתם על הבמה. זה היה מרגש בטירוף, רעדתי נורא, אבל בשנייה שזה נגמר הבנתי שאני רוצה מזה עוד ועוד. מאז לא הפסקתי”.
לא נתקלת בתגובות קשות מהקהל, כמו שרואים לפעמים בסטנד אפ? והאם זה לא גרם לך לשקול לעזוב את המקצוע הזה?
“כל שנייה בערך בסטנדאפ יכולה לערער אותך. מפגש עם קהל מנומנם שלא צוחק, הערה מגעילה שנזרקת לעברך ממישהו שמנסה להתחכם. את יכולה לארגן ערב שלהם, להיות אחראית על הכל, לירוק דם, ואז בסוף הערב ייגשו לסטנדאפיסטית אחרת שיושבת לידך ויגידו לה שהיא הייתה מעולה, וממך יתעלמו. אבל היופי בסטנדאפ הוא שאת רק הולכת ומתחשלת, את לומדת לא לתת לזה לערער אותך, ואת גם לומדת שמתאוששים מהר מאוד מהופעות מבאסות ומתקריות לא נעימות, וממשיכים הלאה, להופעה הבאה”.
מה מצפה לנו הערב?
“מדובר במרתון סטנדאפיסטיות, ערב שמורכב מסטנדאפיסטיות בלבד. וכן, גם גברים מוזמנים לבוא. תמיד שואלים אותי אם זה מיועד רק לנשים, אז התשובה היא לא. אנחנו מדברות על הכל – רווקות, זוגיות, אמהות, סקס, דימוי גוף והחיים בכלל. בעיקר יהיה לכם מאוד מצחיק”.
מה ההבדלים בין גברים לנשים בעולם הסטנד אפ?
“יש הרבה הבדלים, אבל אני מעדיפה להתמקד דווקא במה שדומה, ולא במה ששונה. בסופו של דבר, אנחנו אנשים שעושים סטנדאפ, וכל אחד מביא איתו את הייחודיות שלו לבמה. המגדר שלנו פשוט לא משנה”.
האם יש לך דוגמאות בהם סטנדאפיסט וסטנדאפיסטית מדברים על אותו נושא רק בזוויות שונות?
“בטח. אני רווקה בת 36, וכשאני מדברת על זה, אני מדברת על הבדידות, על היחס השיפוטי של החברה, על רופאים שמפצירים בי להקפיא ביציות לפני שיהיה מאוחר מדי ואהפוך לאישה זקנה מוקפת בחתולים. כשרווק בן 36 מדבר על הרווקות שלו בסטנדאפ, הוא מדבר בעיקר על סקס ודייטים”.
סטנדאפיסטים היום מדברים בשפה די בוטה, גסויות, סמים וכדומה. האם גם הסטנדאפ הנשי הולך לשם?
“זה ממש לא היום. סטנדאפיסטים תמיד היו בוטים, גסים וישירים. זו המהות של סטנדאפ. אם תסתכלי על סטנדאפ של ריצ’רד פריור בשנות ה-60 וה-70, או אפילו על הסטנדאפ של ג’ורג’ קרלין ואדי מרפי – וכמובן ג’ואן ריברס עליה השלום – כולם תמיד ניבלו את הפה, אמרו דברים שלאחרים אין אומץ לומר. העניין הוא לדעת איך לדבר על זה, לבוא עם ביטחון מלא ולא להתנצל לשנייה על הדברים שאתה אומר, גם אם אתה רואה כמה אנשים שמתכווצים בקהל. וכן, גם נשים מנבלות את הפה, מדברות על סקס וסמים ומשחררות גסויות. וזה בסדר גמור. מי שרגיש מדי בשביל זה, שלא יבוא”.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il