זה שהחינוך לא עמד מעולם בראש סדר העדיפות הלאומי של אף ממשלה, זו עובדה מצערת.
המוטו הקיים-מאז קום המדינה: הביטחון הוא הנושא החשוב ביותר. לא מתווכח עם זה, טענתי היא רק ש-“החינוך של היום הוא הביטחון של מחר”.
קיימות הרבה מאד בעיות במערכת החינוך שלנו, ואי אפשר לטפל בכולן בו-זמנית.
לעניות דעתי-שמתבססת על ניסיוני הרב בחינוך, היא שהבעיה המרכזית היא מספר התלמידים בכיתה-כפועל יוצא מזה גם הפתרון: הקטנת מספר התלמידים בכיתה.
לדעתי זו מסכימים כמובן רוב אנשי החינוך, ראשי הרשויות (חיים ביבס-שכמובן מסכים, ביקש שאביע עמדה זו בוועדת החינוך שמרכז השלטון המקומי קיים לפני כשנתיים), וכמובן שארגוני המורים וההורים.
הטענה הנגדית היא כמובן-זה עולה הרבה מאד כסף, וזה נכון!
ההצעה שלי מתבססת על ההצלחה הגדולה (והיחידה) של המחאה החברתית משנת 2011-החלטה שגני הילדים הציבוריים יהיו מגיל 3.
זו הייתה ממש מהפכה לטובת ההורים. באופן מעשי, היה צריך להקים קודם כל כמה אלפי כיתות גן, וזה בוצע בתהליך של מספר שנים.
באופן דומה-הצעתי היא להחליט על תהליך של מספר שנים להקמת אלפי כיתות לימוד, בשלב ראשון בבתי-הספר היסודיים.
זו תהיה מהפכה ענקית, וכך ירוויחו ילדינו: אפשרות ליותר יחס אישי בכיתה, אפשרות להפעלת שיטות לימוד חדשניות ופרטיות, הקטנת מספר בעיות המשמעת בכיתה, ועוד.
וזה גם יסייע לבעיה גדולה אחרת-חוסר גדול במורים. היום מנסים לערוך הסבה לאנשים מוצלחים ובעלי מוטיבציה ותודעת שליחות למקצוע ההוראה.
אלא מה? תכניס אדם כזה לכיתה שבה 40 ילדים, תוך 10 דקות הוא בורח (אלה דברים שקרו).
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
