“גיימסטופ” המשחק שנגמר

טור דעה – חן שרייבר, רו’ח

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

ל”ישראל ישראלי” יש מספיק דברים על הראש גם בלי הסיפור של מניית “גיימסטופ”, אך בחודשים האחרונים קשה היה שלא לשמוע על רשת חנויות משחקי הווידאו מטקסס. עוד קודם להתפרצות הסיפור הזה, המלווה במונחים מקצועיים של שוק ההון כמו “שורט סקוויז” והרצת מניות, מר ישראלי שלנו לא רווה נחת, בלשון המעטה, מהחדשות של השנה אחרונה. לכן, יש בי את מלוא האמפטיה לכל מי שאוזנו שמעה שקורה משהו מוזר בשוק המניות האמריקאי, אך ליבו ומוחו אמרו לו – ‘עזוב את זה, זה לא בשבילך, תשאיר את זה לאנשים שמבינים’.

אך כאן חשוב לי לגייס את מלוא סמכותי המקצועית, כרואה חשבון שראה דבר או שניים בחייו, ולגלות לכם שגם האנשים שמבינים בשוק ההון לא מבינים בכלל את הסיפור הזה, וזו בדיוק חשיבותו. זו הסיבה שכדאי לשים לב למגמות העומק המבוטאות בהתנהלות הכאוטית בוול סטריט בחודשים האחרונים. כפי שקובעת אימרה אמריקאית ידועה, מה שקרה הוא ש”הממזרים שינו את חוקי המשחק”. או בלשונו של ויקטור חסון בגבעת חלפון, השינוי התחיל בלי להודיע והוא גם ממשיך בלי להודיע.

מה שקרה באמריקה הוא שהממזרים שינו את חוקי המשחק, או בלשונו של מר חסון מגבעת חלפון, השינוי התחיל בלי להודיע והוא גם ממשיך בלי להודיע

שוק המניות בארה”ב התנתק מזמן מהכלכלה הריאלית, ושנת 2020 היא ההמחשה המובהקת לכך. בזמן שלמעלה מ-340,000 אמריקאים מתו ממגפה, ומיליונים מצאו עצמם מובטלים ומתדרדרים לחרפת רעב ועוני, שוק המניות גאה. מדד הדאו-ג’ונס ומדד 500 החברות הגדולות של S&P עלו בעשרות אחוזים, ורשמו שיאים היסטוריים. הרווחים העצומים שנקטפו בבורסות של ארה”ב לא חלחלו מטה להמונים, ובניגוד לאגדות גם לא דישנו את ערוגות החיסכון של הציבור. הכסף זרם לשחקנים הגדולים, לבעלי קרנות השקעה וקרנות גידור, שהמשיכו לצחוק כל הדרך אל הבנק בזמן שהפערים ביניהם ובין רוב האמריקאים התרחבו.

מבין הפרקטיקות הנהוגות בבורסות העולם, אולי המגונה והמושמצת מכולן, היא זו של קרנות הגידור. מבלי להיכנס בדיוק לטכניקה שבה הדבר מבוצע ולמה קוראים לזה “שורט”, קרנות גידור מרוויחות חלק ניכר מכספן מכך שמחיר מניה יורד. הן מהמרות על ירידת ערכה של חברה שמניותיה נסחרות, ואם ההימור מצליח הן גורפות קופה, גם אם (ולפעמים בגלל) שאותה חברה התדרדרה לעבר חדלות פרעון ועובדיה נשלחו הביתה.

אך מציאות זו, בה מיעוט של זאבים מוול-סטריט משיאים רווחים על חשבון הרבים, אינה בת-קיימא לאורך זמן. הזאבים מוול-סטריט לא נערכו לאפשרות שעדרים של “כבשים” יתאגדו יחד כנגדם. במקרה של גיימסטופ, קבוצה משקיעים קטנים, אנשים פרטיים ללא מקורות הון, זיהתה כי קרן גידור מהמרת בענק על נפילתה של הרשת, שאכן הראתה את כל הסימנים לקריסה. קבוצת המשקיעים הקטנים הצליחה באמצעות פלטפורומות שונות – פורום ברשת החברתית רדיט, ערוץ יוטיוב ופלטפורמת השקעות אינטרנטית בשם רובין-הוד – לשכנע מיליוני משקיעים קטנים נוספים לקנות מניות של גיימסטופ ובכך העלתה את מחיר המניה. מחיר המניה עלה בצורה כה חדה, עד כי קרן הגידור, מלווין קפיטל, שניהלה מיליארדי דולרים, מצאה את עצמה על סף חדלות פרעון.

התפקיד של מחוקקים ומנהיגים מקומיים הוא להבטיח ש”ישראל ישראלי” יהיה מוגן מקרנות גידור ומשחקני שוק ההון שמחפשים רווחים מהירים על חשבונו

ההמונים העניים ניצחו במקרה זה את הגדולים והעשירים במגרש שלהם. הסיפור הזה הגיע כבר לשימוע בסנאט האמריקאי, ויתכן שיוביל לשינויי חקיקה. אך גם אם סופו של הסיפור טרם התברר, באמריקה כמו באמריקה אפשר להיות בטוחים שעוד יעשו על זה סרט.

עם זאת, הלקח החשוב הוא דווקא בשבילנו, כל מי שמבקש “לא לחיות בסרט”. שוק ההון הבינלאומי, שמניע כספים ויכול למוטט כלכלות לאומיות ולזעזע את חייהם של מיליונים, מתקיים במודל שמנותק מהחיים עצמם. התפקיד של מחוקקים ומנהיגים מקומיים הוא להבטיח ש”ישראל ישראלי” שלנו יהיה מוגן מהספקולנטים שמחפשים רווחים מהירים על חשבונו ומשתמשים בכלים שאין לו יכולת להתמודד עמם. אם הדבר הזה לא יקרה, הספקולנטים עלולים לגלות שגם ל”ישראל ישראלי” נמאס מתישהו, וממש כמו במקרה של גיימסטופ, המשחק ייגמר לרעתם.