בייבי איינשטיין: חדר החתלה נפתח בפקולטה להנדסה בבר אילן

בתחילת שנת הלימודים הנוכחית חנכה הפקולטה להנדסה בבר אילן פינת החתלה וחדר הנקה, לרווחת הסטודנטים. “הרעיון להקים את פינת ההחתלה עלה בשיחה דווקא עם סטודנט שלנו, שהיה מסתובב במסדרונות עם הבת שלו בעגלה. אשתו הייתה סטודנטית לרפואה, הם התחלקו בטיפול בתינוקת, ואז התברר לנו שאין בשטח הפקולטה פינת החתלה ראויה, ושהוא נאלץ בכל פעם מחדש לאלתר. החלטנו לטפל בזה באופן מידי”, מספרת דינה ימיני, ראש מנהל הפקולטה להנדסה.

יעניין אותך גם

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

שני אנשים מתפשרים: נפתח מרכז הגישור החדש של עיריית גבעתיים

אירוע חריג ברחוב הרא”ה: נפל עם ספה מהמרפסת על חברו

ציידתם אותו בכל מה שנדרש?

“בחדר הוצבה שידת החתלה, והיא משמשת את ההורים בפקולטה. חדר אחר באותו המסדרון, הצמוד למטבחון, הוסב לחדר הנקה, והוא כולל כורסת הנקה נוחה, ארון בו ניתן לאחסן ציוד, אפשרות לנעילה פנימית של החדר, ובמטבחון הסמוך כיור ומקרר, בו ניתן לאחסן חלב שאוב”.

איזו חשיבות יש למהלך מבחינתך?

“הפרויקט הזה היה בתיעדוף גבוה מאוד מבחינתנו, כי מספר הנשים בפקולטה להנדסה גדל – הוא עומד כיום על בין 25 אחוז ל-30, כשאחוז הנשים גבוה קצת יותר דווקא בתארים המתקדמים – ואנחנו שואפים להגדיל אותו בהתמדה. מדע ומשפחה הולכים אצלנו יד ביד. המרצים עושים כמיטב יכולתם כדי ללכת לקראת הסטודנטיות, תוך שמירה על רמת לימודים גבוהה. כמו כן, הפקולטה מספקת כל תמיכה שהסטודנטית צריכה, כולל חונכות להשלמת חומר, סיוע בשיעורים ללא עלות וייעוץ אקדמי מותאם לאחר הלידה. אני אישית מתקשרת ליולדות, לאחל מזל טוב ולראות מה הצרכים שלהן. אנחנו מגדלים פה את הדור הבא”.

“התפיסה בחוץ נשארה מעט פרימיטיבית”

ענבר יריב היא אחת מהסטודנטיות הנהנות באופן ישיר מהמדיניות הידידותית-להורות של הפקולטה. בחודש אוקטובר 2017 היא ילדה במזל טוב את יאיר, אח לאיתן בן השנתיים. רצה הגורל ובדיוק אז הייתה בשלבי הגשה של מאמר, שנכתב במהלך הדוקטורט שלה. “חופשת לידה כשאת בדוקטורט זה לא כמו בעבודה, את לא יכולה להתנתק ולשכוח מהכל”, אומרת יריב, בת 30. “לשמחתי קיבלתי תמיכה מלאה מצוות הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן ובפרט מהמנחה שלי, פרופ’ דרור פיקסלר, ולא הטרידו אותי ברוב מה שקשור לעבודה המתקדמת על המאמר, לרבות שינוי גרסאות למשל. ובכל זאת, לקראת סוף חופשת הלידה, נוכחותי נדרשה – אז הגעתי לפה לשבוע עם יאיר ועבדנו ביחד. כתבנו מאמר. בכלל, הילדים שלי מגיל אפס נמצאים פה בפקולטה. לזה קוראים הרשמה מוקדמת,” היא צוחקת.

יריב השלימה את התואר הראשון שלה בהנדסת חשמל בפקולטה להנדסה, ובחרה להמשיך בה גם לתואר שני ושלישי. במהלך המחקר שלה פיתחה, במעבדתו של פרופסור פיקסלר, מערכת אופטית חדשנית לזיהוי ננו חלקיקים. “לכל חומר בעולם יש תכונות אופטיות שמאפיינות אותו – כמו יכולת פיזור של האור ויכולת בליעה,” היא מסבירה. “השיטה שפיתחנו מאפיינת ומחלקת את התכונות האופטיות של החומרים השונים – מה שמספק לנו יכולות ניתוח גבוהות במצבים שונים. במחקר שלנו התמקדנו בעיקר בתחום הביו רפואי, למשל: מעקב אחר חלקיקים קטנים בתוך רקמות. התכונות האופטיות של רקמה, כמו של כל חומר אחר, משתנות בהתאם לפרמטרים שונים: אם היא חולה או בריאה, אם יש בה חלקיקים של חומר תרופתי או קוסמטי, והסיגנלים שאני מקבלת אצלי במערכת משתנים בהתאם. כך, אני יכולה בעזרת המערכת הזו לראות מה קורה ברקמה, מה שמאפשר לי מחד לנסות לאפיין רקמות חולות, ומאידך להעריך את הטיפול שניתן לרקמה”.

בשלב הראשוני, אומרת יריב, משמשת המערכת לבחינת אפליקציות שנמצאות על פני השטח של העור שלנו. המחקר שלה רלוונטי כבר היום לחומרים מהעולם הדרמטולוגי והקוסמטי דוגמת משחות לאקזמה, אסטמה של העור, אקנה, הזרקה של בוטוקס וכדומה. “השיטה שלנו מאפשרת להמיר זריקות של בוטוקס או חומצה הילרונית במשחות וקרמים, שייתנו פתרון טוב יותר, פחות פולשני ומכאיב, שניתן לתפעול פשוט בבית. לא מזמן יצא קרם חדשני של חוה זינגבוים לטיפול בקמטים, שאנחנו היינו שותפים בפיתוח הטכנולוגיה שבבסיסו”, היא מספרת, “אבל השיטה הזו טובה להרבה יותר מקוסמטיקה. למשל, במחקר שעשינו במשותף עם חברת SCR, שעוסקת בניטור פרות, הצלחנו לזהות חתימה אופטית של מרכיבי החלב השונים ובכך לעזור באיתור חלב נגוע בדלקת. חלב כזה, אם הוא מגיע למיכל איסוף – מזהם את המיכל כולו, ואלפי ליטרים של חלב ילכו לפח, כך שיש לפיתוח הזה משמעות כלכלית רבה למשק החלב. עוד כיוון שאליו ניתן לקחת את המערכת הזו הוא זיהוי ומעקב אחר זרימת דם בגוף, מה שבעתיד יוכל לסייע מאוד בניתוחים, למשל”.

עבודתה של יריב זיכתה אותה לאחרונה במלגת BSF, מלגת נסיעה על שם פרופ’ רחמינוף לחוקרים צעירים, שמטרתה מימון נסיעת מחקר של דוקטורנטים ישראלים למעבדות בארה”ב, ולהיפך. בחודש אפריל היא המריאה אל המעבדה של פרופ’ סטיבן ז’אק באוניברסיטת טאפטס בבוסטון. “המטרה היא לבצע אצלם מדידות על דוגמאות מיוחדות שאנו מכינים בארץ לצורך השוואה בין ביצועי המערכת שלנו לשלהם, ולמידה של המערכות אצלם במעבדה המתעסקות בחילוץ תכונות אופטיות של חומרים,” היא מסבירה. אל הנסיעה הצטרף יאיר בן החצי שנה, שכבר הפך לשותף המעבדה הקבוע של אמו. ובכלל, אין לה שום כוונה להאט את קצב התקדמות הקריירה בשל חיי המשפחה שלה. והיא מקבלת על כך תמיכה וגיבוי מלאים מהמשפחה והפקולטה.

מה באשר למקרים בהם ההתקדמות בקריירה מתנגשת עם חיי המשפחה?

“הקריירה, הלימודים והמשפחה ממש מגיעים ביחד, היייתי אומרת שאפילו אם הקריירה שלי תבוא על חשבון המשפחה, זה לא יקרה, המשפחה מבחינתי (גידול ילדים, לתת את כל מה שהם צריכים זה הכי חשוב)אני פשוט מאמינה שהילדים צריכים לראות את ההורים שלהם מאושרים ובתור דוגמא אישית לילדים להראות להם איך אנחנו גם מתפתחים, לומדים ומצליחים”.

קיבלת את הגישה הזו מהבית?

“האמת שלא, אמא שלי הייתה חצי משרה חוזרת הביתה ונמצאת אתנו, אבא שלי היה עובד תמיד מסביב לשעון, אבל זה לא שראיתי אמא קרייריסטית בבית.
את יודעת זה קצת שונה פעם היה פחות עזרה ועוד מגוון של נסיבות. כן אמא שלי דחפה אותנו כל החיים ללמוד ולבחור מקצוע ולהתקדם, את הנסיעה שלי לבוסטון לא הייתי יכולה לבצע לולא אמא שלי שהצטרפה אליי ובכל פעם שהייתי במעבדה היא שמרה על הילד”.

איך אישה דתיה מוצאת את עצמה בלימודי הנדסה? זה לא תחום גברי בכלל?

“אם תבואו ותסתובבו פה בבר אילן אתם תראו שהמון נשים שעושות תארים מתקדמים הן דתיות, שמנהלות אורח חיים דתי. כמובן שתחום ההנדסה הוא קצת יותר נשלט על ידי הגברים, עם השנים ממש יש שיפור וכל מחזור יש יותר ויותר נשים ואפילו נשים שבולטות בהישגים שלהם. התפיסה בחוץ נשארה מעט פרימיטיבית, ‘מהנדס זה לגבר לא לאישה’, אבל בהחלט אפשר לראות שנשים צוברות תאוצה. עוד לא הגענו למצב שבכיתה יש חצי חצי משני המינים אבל בהחלט יש שיפור”.

מה המסר שהיית רוצה להעביר לאמהות צעירות שמתמודדות עם קשיים בפיתוח הקריירה

“כל אישה צריכה לחשוב מה היא רוצה לעשות, מה מעניין אותה ופשוט לממש את עצמה. גם לילדים מאוד חשוב לראות את זה. לא אמא שמבטלת את עצמה לגמרי בשביל הילדים וגם לא ההפך. צריך להיות איזון. אישה שלא מרגישה שהיא ממצה את עצמה, זה מתבטא אחר כך בבית”.