בשבועות האחרונים עבודות הרכבת על ציר ז’בוטינסקי ברמת גן נמשכות אל תוך הלילה עד לפנות בוקר, והתושבים מדווחים על רעש בלתי נסבל, רעידות בקירות הבתים ולילות לבנים, “אנחנו לא עוצמים עין לילות שלמים”, מספרת לילך פאר, בת 21 ששוכרת בשנתיים האחרונות עם בן זוגה דירת שני חדרים ברחוב ז’בוטינסקי 100, “חיינו הפכו לגהנום, כל הדירה רועדת, אחת ממנורות הקיר בבית פשוט נפלה בגלל הקידוחים”.
ציר ז’בוטינסקי הוא אומנם ציר עמוס בתנועה, אוטובוסים ורעש, אך לפחות בשעות הלילה זוכים לקצת הפוגה ושקט. עד היום לטענת התושבים, עבודות הרכבת נפסקו בשעות הערב, והם נהנו מכמה שעות של שקט אחרי שחזרו מהעבודה. אבל בתקופה אחרונה הדברים השתנו ללא התראה, “העבודות בלילה התחילו לפני בערך חצי שנה, בלי שום התראה או הודעה”, אומרת לילך, “יום אחד דפקו לנו בדלת מודדים מטעם חברת נת”ע, ואמרו שהם צריכים למדוד את הדירה כי מתכוונים לחפור תחנה ממש מתחת לבית שלנו. לטענתם נוכל להמשיך לגור בה במהלך העבודות, אבל אף גורם מוסמך לא דיבר איתנו ואנחנו ממש חוששים”.
לא סופרים את התושבים
תושבים נוספים מתלוננים על כך שאיש לא מעדכן אותם, אין להם מושג עד מתי ימשכו העבודות וכמה לילות הם יעברו ללא שינה. כאשר הם פונים למוקד העירוני נמסר להם שעיריית רמת גן לא יכולה לעזור וכי העבודות חייבות להתבצע בלילות. “אפילו שלט בכניסה לבניין או ברחוב לא טרחו לשים, וכך אין לנו אפשרות לדעת איזה לילה מחכה לנו”, אומרת לילך.
לנה, שגרה בז’בוטיסקי פינת ביאליק מספרת כי הקידוחים הליליים התחילות כבר ב- 2016 , “לפעמים הם היו מספיק נחמדים כדי לתלות שלט בכניסה לבניין, ולפעמים גם זה לא. הרעש היה בלתי נסבל וכל הבניין רעד. בהמשך גם סבלנו מהפסקות חשמל ומים, וזיהום כבד בכל האזור”. גם במקרה של לנה הפניות לעירייה לא הועילו, ובחברת נת”ע לא תקשרו עם הדיירים באזור. “מה שהכי מכעיס הוא שהם עובדים בלילה בגלל שהם לא יכולים לעבוד בשבת”, טוענת לילך, “אנחנו רואים שהעבודות מתבצעות בנתיב תחבורה אחד בלבד, כששאר הנתיבים פתוחים. אז למה לעבוד כל הלילה אם העבודות לא חוסמות את כל הציר? בסוף השבוע התנועה פחות עמוסה, ואפשר לבצע את העבודות עם הפרעה מינימלית”.
ואז הגיעו העכברושים
לילות לבנים, הפסקות חשמל ומים וזיהום אוויר כבד הם לא הצרות היחידות של דיירים על תוואי הרכבת. תופעה נוספת שלטענת התושבים מתלווה לחפירות הרכבת הקלה הם המוני עכברושים שצצים בשכונה, “פעם לא היו רואים עכברושים בכלל, אבל היום בכל מקום רואים מלא עכברושים”, אומרת לנה, “העירייה צריכה להיערך לזה ולעשות הדברה. גם אם הם לא אחראים על העבודות של הרכבת, הם כן אחראים לרווחת התושבים בעיר”.
במקרה של לילך ולנה ההחלטה היא לעזוב את הדירות שהן שוכרות, ולעבור לאזור אחר. הלילות הלבנים משבשים את החיים והופכים את המגורים בסמוך לתוואי עבודות הרכבת לבלתי אפשריים ואם זה לא מספיק העובדה שאין תאריך לסיום העבודות לא משאירה תקווה לשינוי ושקט עתידי. “התחושה היא שאין למי לפנות ושלאיש לא אכפת מהתושבים באזור”, אומרת לילך, “ובמצב כזה לא נישאר, אנחנו מעדיפים לחפש דירה במקום אחר וכמונו יש עוד הרבה מאוד תושבים שרוצים לעזוב”.
תגובת חברת נת”ע: אנו מתנצלים על ההפרעות ועושים ככל הניתן כדי לצמצם אותן. מדובר בעבודות חיוניות לחיזוק הקרקע בין המנהרות, והן צפויות להסתיים בשבוע הבא. מידע לגבי עבודות לילה מתפרסם מידי יום באתר נת”ע ומופץ במייל לכל המעוניין.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
אני חיה כך שלוש שנים, בתל אביב ליד קרליבך. לעירייה ולנתע לא אכפת, אין לוח זמנים, אין לדעת אם בלילה אשן או לא. הפסדתי אינספור ימי עבודה, מערכת יחסים שהיתה לי נהרסה והבריאות שלי הידרדרה עקב לחץ וחוסר שינה