כואב אבל פחות: כך נולדה קבוצת הפייסבוק של אשת השבוע שלנו

דקלה גנור שמש, גרושה ואם לילדה בת 7 מרמת גן, מנהלת את קבוצת הפייסבוק “אחרי הרבנות זה יעבור” שהקימה לאחר שעברה בעצמה פרידה שהחלה במאבק, אך שינתה כיוון לדרך נטולת מאבקים.

“זה היה רעיון משותף שלי ושל בן הזוג שלי. אני גרושה וחוגגת שנה להחלטה להתגרש. אני והגרוש שלי “תיקתקנו” את זה בצורה הכי נכונה לדעתי, הכי מהירה. בהתחלה פנינו לעורכי דין אבל אז הבנתי שאני מעדיפה ללכת לצד שלישי שהאינטרס שלו הוא ששנינו נצא מרוצים ולא שאחד מאיתנו ייצא “המנצח הגדול”. בחרנו בגישור ואני חושבת שזאת הסיבה שכיום אנחנו בקשר מעולה. הקבוצה הוקמה לאחר שאני ובן זוגי החדש מצאנו את עצמנו מייעצים ושומעים המון מגרושים, גרושות, פרודים ופרודות על כל הקושי, על השינוי הגדול, הבלבול שמלווה את הסיטואציה הזו. עברנו אינספור שיחות על מה נכון ולא נכון לעשות ועל כמה קל לתת לאמוציות לנהל אותנו, וכשהאמוציות מנהלות אותנו זה אף פעם לא טוב כי אז זה מוביל למלחמות. כשיש ילדים בסיפור, הדבר האחרון שנכון לעשות הוא להיכנס למלחמה עם השותף ההורי שלך”.

“אני חברה במספר קבוצות גרושים גרושות שהמכנה המשותף שלהן הוא בעיקר מציאת זוגיות חדשה, בעצם קבוצות הכרויות. זה נחמד, אבל בסוף אני שואלת את עצמי: מה עם השיח? מה עם התמיכה? במסגרת תהליך הגירושין אנשים אוגרים בתוכם באופן טבעי כעס, בלבול ועוד רגשות מעורבים ולדעתי צריך במה שתוכל לתת להם לשחרר. פשוט לשחרר”.

“הקבוצה לא מהווה תחליף לטיפול. היא מקום שנותן במה לאנשים לפרוק ולשתף. מספר אנשי מקצוע שליוו אותי בתהליך כבר הצטרפו לקבוצה ככה שגם אנשי מקצוע נותנים מענה ולא רק אנחנו ושאר החברים, מניסיוננו. הקבוצה מעניקה לחברים תחושת קהילה, קודם כל. לפעמים כשאתה גרוש אתה מרגיש תחושה של בדידות. רוב החברים שלך נשואים ואתה פתאום צריך לבנות לעצמך חיים חדשים ושגרה חדשה”.

“בסופשבוע הראשון שלי בלי הילדה. בכיתי כל כך הרבה וזה היה מוזר כי ראיתי אותה בסופשבוע, כדי להקל על המעבר הלא פשוט הזה, ועדיין לא הפסקתי לבכות. עם הזמן אתה מבין שיש סופשבוע “רווקות”, ככה אנחנו קוראים לזה, ובסופשבוע הזה אתה צריך ללמוד להנות מהזמן שלך ולמלא אותו”.

דקלה מזהירה כי לעיתים הפרידה עשויה לגרום לתוצאה טרגית. “בתהליך הגרושין או אחריו נורא קל לשקוע באיזשהו דכדוך, להתמרמר על המצב ובפרט על המצב הכלכלי. אחוז המתאבדים בקרב הגרושים הוא הגבוה ביותר, בדגש על גברים. כיום המצב לא לטובתם. דמי המזונות הנקבעים יוצרים מצב לא הוגן שבו הגברים מתקשים לגמור את החודש. לצערי בהרבה מאוד מקרים גברים גרושים חיים את חייהם בעוני, גרים אצל ההורים או בדירת חדר. לא הייתי רוצה שהאבא של ילדי יחיה בדיכאון או לא ייקח את הילדים אליו, כי אין לו איפה לארח אותם. התפיסה חייבת להשתנות וגם את זה אנסה לקדם בקבוצה ובאמצעותה. אני בעד שוויון מוחלט. לכן יש לי משמורת משותפת עם הגרוש שלי. רואה את שנינו כהורים בעלי זכויות שוות”.

“אני בן אדם שתמיד רואה את חצי הכוס המלאה, זה תלוי בשני הצדדים, כמובן, אבל לדעתי ניתן להגיע למערכת יחסים טובה ומכבדת. עשו לעצמכם טובה, לפני שאתם רצים לרבנות ומוציאים הון על עורכי דין, תביעות משפטיות, הרבה זמן וכאב ראש, תזכרו שאפשר לעשות את זה אחרת באמצעות גישור. התהליך שלי היה יחסית קצר וכמעט נטול כאבים בזכות הגישור. שנינו יצאנו מרוצים מהסכם הגירושין והמגשרת שלנו עשתה עבודה נפלאה בהובלת הקשר שלנו למקום של כבוד הדדי”.

“אני חצי שנה גרושה רשמית. חלק מהתגובות של האנשים סביבי: “איזה מהר את מתרגלת לשינויים” או “איך עברת את זה כזה מהר”. אני בוחרת לעשות הכל כדי להביא את עצמי למקום שבו אני היום. אני במקום אחר לגמרי. התחלתי חיים חדשים ויחד עם זאת אני מתחזקת גם את הקשר ההורי. לדוגמא, את סיום שנת הלימודים של הילדה חגגנו יחד הגרוש, הילדה ואני במסעדה. גם יום ההולדת שלי נפתח בחגיגה שיזמו הגרוש והילדה יחד וזה ריגש אותי מאוד. הוא אפילו עזר לה לאפות לי עוגה. צריך לדעת ממי להתגרש, לא? הוא גרוש נהדר ואני מפרגנת לו בכל הזדמנות”.

“לא, אנחנו לא מתכוונים להתחתן שוב ולא להביא ילדים נוספים, שנינו נמצאים במקום אחר בחיים ונהנים מהזוגיות החדשה”.

“אני מאמינה גדולה באהבה. חשוב לבחור בחכמה את מי שאת עומדת להתחתן איתו ולא להפסיק להשקיע בקשר. הרבה זוגות נשואים באיזשהו שלב הופכים להיות שותפים לדירה, אין תשוקה. אני אומרת: מדי פעם תצמיד את אשתך לקיר. ואת, תשלחי מדי פעם תמונה סקסית. צריך לעודד ולעורר את מערכת היחסים, כי אם לא, מערכת היחסים תסבול מגסיסה ולבסוף היא תמות. וכשהיא מתה, אין מה לעשות יותר וחבל”.