ביקורת התזמורת: “מצד אחד הרשויות משקיעות בחינוך מוסיקלי, מצד שני מקצצות במשכורות לנגנים”

במוצאי שבת בשעה 21:00 יתקיים בתאטרון רמת גן מופע מחווה מיוחד לגיטריסטים הגדולים של הג’אז בביצוע התזמורת הקאמרית העירונית.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

התזמורת הקאמרית של ר”ג הינה אחד הגופים התרבותיים הוותיקים הפועלים בישראל, היא פועלת תחת השם הזה מזה  63 שנה ושימשה בתחילת דרכה מודל לחיקוי. החל משנת 1996  אימצה עיריית רמת גן את התזמורת והיא פועלת מאז במסגרת  מחלקת התרבות של העיר. באותה שנה התמנה לתפקיד המנצח אביב רון. תחת שרביטו  גדלה פעילות התזמורת באופן ניכר והיא החלה להופיע בכל רחבי הארץ בנוסף לסדרת הקונצרטים בר”ג.

יעניין אותך גם

ארון הכולל: ישי מאיר מסביר איך להיות הומו ולעבוד את השם

זמן זה קסם: הגמלאים תרמו כ-11,000 שעות בבתי הספר בעיר

לדברי רון “אין תכנית אחת דומה לקודמתה, כל תכנית היא עולם אחר. המאזינים המגיעים אלינו מופתעים כל פעם מחדש ולמען האמת גם הנגנים עצמם. הם באים בכל פעם סקרנים לדעת מה ננגן. כי למרות מה שמפורסם, תמיד ישנן הפתעות נוספות”.

“אני חרד לעתיד המוסיקה בארץ”

את התזמורת ייסד המנצח מיכאל טאובה ז”ל שהיה מוסיקאי רב פעלים בעל קריירה בינלאומית שעלה לארץ מגרמניה עם עליית הנאצים לשלטון. במהלך שנותיה הופיעו עם התזמורת  מנצחים וסולנים ידועים שהמפורסם שבהם הינו דניאל ברנבוים שבהיותו  ילד פלא הופיע כפסנתרן סולן עם התזמורת.

זהו מופע אחרון לעונת הקונצרטים ה-63 של התזמורת. איך תסכם את המסע שעברתם השנה?

“את העונה פתחנו בנובמבר בתכנית קלאסית עם נגן הוויולה הישראלי, גלעד קרני, המתגורר בשוויץ. אחר כך ביצענו בכורה ישראלית לאופרה מאת מלחין צ’כי בהשתתפות זמרים מהאופרה הישראלית ובבימוי מלא. המשכנו עם ערב ייחודי שבו שילבנו את המשורר הרמת גני, רוני סומק,  שהקריא משיריו במהלך יצירה תזמורתית מאת היידן. ביצענו שירים מאת שומאן בתרגום לעברית ובהגשה תיאטרלית, ארחנו סולן פסנתרן צעיר ומבטיח בקונצר’טו לפסנתר ותזמורת מאת גריג. אנו מסיימים את העונה בצורה בלתי שגרתית בתכנית “אמנות הגיטרה”, בה אנו מארחים אמן גיטרה ווירטואוז בשם יוסי יפרח. השילוב של תזמורת קלאסית עם סגנונות שונים משך אותי תמיד ואני חושב שגם הפעם התוצאה מרתקת”.

כמה נגנים מונה התזמורת?

“בין 20-35 נגנים, תלוי בתכנית. השוני הרב בין התכניות מכתיב את אופי ההרכב. הבסיס של התזמורת היה ונשאר כלי קשת (כינורות, ויולות , צ’לו ובס) ואליהם מתווספים כלי נשיפה והקשה . ישנם נגנים בתזמורת  המלווים אותה כבר שנים רבות, חלקם מתגורר ברמת גן וחלקם בערים הסמוכות”.

ממה מתפרנסים ביום יום הנגנים?

“מבחינת  פרנסה לנגנים, לצערנו התשובה היא ברורה. מוסיקאי בארץ חייב היום לנגן ולעבוד בכמה מקומות על מנת להתקיים. למרות הפעילות המוסיקלית הרבה בארץ, מעמדה וחשיבותה של המוסיקה הולכים ופוחתים. ישנו איזה  פרדקוס שמצד אחד הרשויות/העיריות משקיעות בשנים האחרונות כספים בחינוך המוסיקלי, מתגאות בהבאת לימודי נגינה לבית ספר ומצד שני, בנקודת הקצה של המורה למוסיקה או הנגן, הן לא משקיעות אלא מקצצות. המשכורות נמוכות ולא אטרקטיביות. האמירה היא כביכול: ‘זה טוב וכדאי ללמוד מוסיקה, אבל עד כאן’. התוצאה שלמרות ההשקעה ההתחלתית פחות סטודנטים ממשיכים באקדמיות והטובים שבהם לא נשארים בארץ”.

לפי התהליך שאתה מתאר, נרגיש את תוצאות הגישה הזו בעתיד?

“אני די חרד לעתיד המוסיקה האומנותית בארץ ואני כולל בזה לא רק מוסיקה “קלאסית”. גם ג’אז ורוק נמצאים בירידה תלולה אלא שהם פחות ממוסדים ופחות מדברים עליהם. התזמורות מתמודדות עם ירידה דרמטית בכמות המבקרים בקונצרטים. הקהל הנאמן מתבגר ומתקשה לבוא ואילו הצעירים יותר לא מגיעים. למרות זאת, אסור לוותר. המוסיקה היא האמנות הנפלאה מכולן והאדם לא יכול בלעדיה. ההיסטוריה הוכיחה  שישנן תקופות של שפל תרבותי שאחריהן מגיעה הגאות. אנחנו מחכים לה וממשיכים לחתור במרץ”.

תגובת העירייה: “עיריית רמת-גן רואה חשיבות עליונה בקיום אירועי תרבות בעיר ובכללם אירועים מוסיקליים לכלל תושבי העיר. העירייה אכן משקיעה משאבים רבים בחינוך מוסיקלי, מקיימת פעילויות בבתי הספר, לרבות, מקהלות ותזמורות במגוון סגנונות ומטפחת את התזמורת הסימפונית והקאמרית.
בימים אלה מבצעת עיריית רמת גן, יחד עם אביב רון והעוסקים בדבר, חשיבה מחודשת לגבי כלל הצרכים התרבותיים בעיר ובוחנת אפשרויות לתוספת תקציב עבורם”.