כשאני שואל את משה להב לשלומו הוא משיב: “שלומי האישי טוב ונעים, את שלומי האזרחי אני חווה באופן מטריד נוכח הטרלול הפוליטי הכללי ותוהה לאן אנו הולכים ופונים”.
בימים אלה רץ הטיש בערבים עם מופעיו השונים ובימים שומר על מה שכבר השיג. הוא שם לב שאנשים בגילו מקדישים לא מעט זמן כדי לשמר בית, ילדים, הורים, חברים, נכסים ועוד ועוד: “הזמן הנותר מוקדש לפיתוח ומנוחה” הוא אומר.
״הטיש הגדול״ הוא מופע של שירים ישראלים – זה בפשטות, אך כל כולו רבדים, סיפורים ועניין.
יש שני נושאים שמשה מבין בהם היטב – שירים ישראלים וחברה. במופע הזה משה משלב בין הדברים ויוצר ערב לפי רוחו הטובה: “אני מתחיל את הערב עם כמה שירים תוך שאני מחפש את כיוונו של הערב לפי האנשים והרוח שנמצאת במקום באותה השעה”.
עד גיל 25 הופיע משה כצמד ומהרגע שהתחיל להופיע לבד ראה שהקהל הולך איתו ביתר קלות ומגיע באופן תדיר: “כשאותם אנשים היו מגיעים למופע כמה פעמים בשבוע וראיתי כי סביב המופע קמה מעין חסידות אז החלטתי לקרוא למופע ״הטיש הגדול״ כמו אצל חצרות החסידים בירושלים.
טיש פירושו ביידיש – שולחן סביבו יושבים, שרים ושמחים הרב וחסידיו בשבתות ובימים טובים. אין לי שום כוונות ורצונות להיות רב ומשיא עצות בקהילת הזמר. טוב לי ככה עם הטיש שלי”, הוא אומר.
הבנתי שאתה גר בגבעתיים
“המעבר לגבעתיים היה קליל מאחר ועברתי פחות מ-500 מטר בקו אווירי מרמת גן לכאן. גבעתיים נתפסת אצלי כרגועה יותר, נעימה ופחות הומה מהערים שמסביב. המעבר הרציני שלי היה לפני שבע שנים מירושלים למרכז זה היה מעבר שביקשתי לעצמי זמן רב ולא הסתייע מסיבות שונות אך היה מוצלח מאד. רחלי אשתי ואני התחברנו מהר בחברה ובחיים התל אביבים תוך שהייתה לנו תשתית רחבה ומוצקה מתוך המופע שאנו מריצים שנים רבות”.
אף ששמו הוא זה שמופיע בפרסומים ובמודעות שותפים למופע זה גם צוות נגנים מיומן מאד שיודע לנחש אות משה להב ולעבור בין שירים וסולמות באופן מעורר השראה. כמו כן, יעלו בדרך כלל חברים ואמנים שונים אשר יוצרים עניין נוסף במופע.
לכשלעצמו משה דרוך יותר אחר כל רחש או כיוון, מתכנן תוך כדי ערב את המהלכים הבאים אשר יביאו את התוצאה הרצויה. ככל ששייף את המופע וניתח אותו הלוך ונתח – הביא אותו לאחוזי הצלחה גבוהים כהוא מוכן כמעט לכל תרחיש.
ספר על המופע הכי הזוי שהיה לך?
“ככל שהדרך הייתה מלאה מהמורות וחתחתים בשנים הראשונות, כך מקומות המופעים והמופעים עצמם היו הזויים יותר. הופענו למשל בהרודיון, הגענו באחר צהרים נעימים, מיקמנו את הכלים ואת ההגברה והמתנו לערב. עם הערב הגיעו רוחות ששום סופה אמריקאית לא הייתה מתביישת בהן. מה לא עף שם? התופים, המיקרופונים, הכיפות והכובעים (ההרודיון מן הסתם מושך אליו קהל דתי) כל מה שמתחת לעשרה קילו היה פיטר פן בפוטנציה.
מופע אחר ששינה אצלי משהו היה בחוף הצוק במסגרת אירועי לילה לבן לפני 13 שנים. הגעתי בצהרים לבדיקת סאונד וחזרתי הביתה כדי לנוח ולהתחדש לערב. כאשר חזרתי למקום ההופעה נתקעתי שעה ארוכה בפקק בכביש שמוביל לחוף – למופע שלי. 12 אלף איש הגיעו באותו ערב ושם התחלתי להבין שכנראה קורה משהו סביב הטיש”.
ומה התכניות לעתיד?
“הצוות ואני מחפשים כל הזמן את הדבר הבא. כרגע החלום שלי הוא למצוא את החלום שאוכל להגשים בקרוב”.
25.6 “טיש בשלושה” בזאפה הרצליה מופע ה-200
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
