ערבות הדדית – תושבים למען תושבים בגבעתיים

מזה מספר חודשים מתגייסים תושבים בגבעתיים למען אלה שידם אינה משגת מצרכים ומוצרי מזון בסיסיים. סמדי וייס, תושבת גבעתיים, לא ישבה בחיבוק ידיים, והיא אחראית כיום  על הפרויקט.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

וייס, בת 48, נשואה+4, עובדת הייטק ותושבת העיר כבר 14 שנה ומובילה את מיזם “תושבים למען תושבים – גבעתיים” יחד עם עוד עשרות מתנדבים תושבי העיר.

היא מספרת, כי המחסור קיים בכל שכבות האוכלוסייה ללא יוצא מן הכלל – “הקמתי את מיזם “תושבים למען תושבים” לפני מספר חודשים, אחרי שהבנתי שיש אצלנו בעיר לא מעט תושבים, שידם אינה משגת. קשישים שצריכים לבחור בין אוכל לתרופות, אנשים שבעקבות הקורונה איבדו את מקום עבודתם או נסגר להם העסק, חיילים בודדים שחסר להם אוכל, אבות ואימהות חד הוריות שמתקשים לקנות אוכל לילדיהם, עובדים זרים, ועוד רבים אחרים שאין להם בטחון תזונתי.

מגיעים אלינו אנשים שצריכים אוכל. הם מגיעים כי ראו אותנו, שמעו עלינו, הופנו על ידי שכנים, עובדים סוציאליים וכיו”ב. רוב המשפחות שמגיעות אלינו הן מגבעתיים, אך יש גם מי שמגיע מהערים הסמוכות (רמת גן, תל אביב). אנחנו נותנים באהבה סל מזון לכל מי שמגיע אלינו, ולא שואלים שאלות. מי שמגיע, מקבל. נכון להיום אנחנו מחלקים סלי מזון מידי שבוע למעל 130 משפחות, והמספר גדל מידי שבוע”.

באופן טבעי, המפגשים מול אותם נזקקים לא משאירים עין יבשה, כפי שמתארת וייס: “המיזם מזמן לנו חוויות לא קלות. אחת המתנדבות כתבה – “העיניים של הילדה הזאת לא יוצאות לי מהראש. בת 16-17 לא יותר, יש לה חמישה אחים קטנים. היא הגיעה אלינו לדוכן במיוחד, מאמינה שיהיה שבוע רגוע, שיהיה מספיק אוכל לכולם. אבל השבוע היו קצת פחות תרומות, והמבקשים אותם מבקשים. וכמו שהיו הרבה לפניה היו עוד הרבה שחיכו אחריה.

מילאנו לה שקית מכל מה שאפשר, אבל זה לא היה מספיק, היא הסתכלה עלי עם דמעות בעיניים. “זה לא יספיק”, היא אמרה, “אנחנו שמונה נפשות, זה לא יספיק”. ניסינו להוסיף, עוד שקית פסטה, רסק עגבניות, אבל פירות כבר לא היו, גם לא טונה שתאפשר עוד מנת חלבון לאחים הקטנים”.

יחד עם זאת, מודה סמדי, כי ישנן גם לא מעט תגובות מפרגנות ומשמחות כאחד: “אנו זוכים לקבל תגובות מרגשות, כגון: “קמתי הבוקר עם תחושה של שפע בבית. שלא חסר לי דבר. כמות המצרכים שקיבלתי היא ענקית. אין כמו להרגיש שפע כשיש ילדות קטנות שפותחות את הארון עם חיוך והתרגשות, כי יש להן מבחר גדול של מוצרים טעימים”.

או – “אתמול קיבלתי סל מלא באהבה וחמלה, מודה לכם מעומק הלב על הטוב, שיהיה לכם חג שמח מלא בריאות, ותודה רבה אין לי מילים להודות לכם.”

יחד עם עוד עשרות מתנדבים מגבעתיים, אוספים המתנדבים מידי שבוע מוצרי מזון מתושבי העיר. “אנחנו פותחים “נקודות איסוף” ליד רשתות המזון, אוספים ארגזים מבניינים שלמים שנרתמים לתרום לנו מוצרים, מקבלים ארגזים מלאי כל טוב שאוספים בגני הילדים ובבתי הספר, שיחד עם ועד הגנים העירוני נרתמו אף הם, נעזרים בחניכי הצופים, ומקבלים תרומות יפות מבתי עסק בעיר”, ציינה וייס.

“עיריית גבעתיים ועמותת “קהילתיים” נותנות לנו רוח גבית ומפרסמות את המיזם בערוצים שלהם, אוספות תרומות מזון עבור המיזם במרכזים הקהילתיים, ו-“בית ראשונים” בנדיבותו הקצה לנו חדר בו אנו מבצעים את איסוף ומיון המזון במהלך השבוע, ואת הכנת וחלוקת סלי המזון מידי יום שישי לכל מי שמגיע אלינו”, היא מוסיפה.

למקימת המיזם חשוב להבהיר, כי הכל מתקיים מתרומות פרטיות, והיא מזמינה עוד מתנדבים לפעילות המבורכת: “המיזם מבוסס על מתנדבים ותרומות מזון. אנחנו לא עמותה ולא מקבלים תרומות כספיות, אך ורק תרומות מזון. אנחנו ממשיכים לחפש מתנדבים, ומזמינים תושבים נוספים להצטרף אלינו ולסייע באיסוף ו/או שינוע של תרומות מזון מנקודות איסוף או מבתי עסק ל”בית ראשונים”. ניתן גם להגיע לסייע במיון וחלוקת המזון ב”בית ראשונים” מידי יום שישי החל מ-9 בבוקר.

כמו כן, נשמח כמובן לתרומות מזון מכל מי שיכול לסייע – תושבים ובתי עסק. ניתן לתרום מוצרי מזון קנויים, סגורים, ארוזים, יבשים שלא פג תוקפם (לא בישול ביתי ולא מוצרים שדורשים קירור).

נשמח לכל תרומה של אורז, קוסקוס, פתיתים, קמח, סוכר, שמן, טונה, קופסאות שימורים, “מנה חמה”, “נמס בכוס”, קטניות, ממרח שוקולד, טחינה גולמית, פסטה, עוגות הבית, דגני בוקר, ריבות, קורנפלקס, פתי-בר, חטיפים, פריכיות, קרקרים, עוגיות וופלים. בימי חמישי אפשר גם לאסוף מוצרים מתכלים (פירות, ירקות, לחמים, לחמניות, מאפים).

אנחנו מזמינים את כל מי שמעוניין להצטרף לקבוצת וואטסאפ שבה אנו משתפים את הפעילות:
ניתן גם לבקר/לעקוב אחרינו בדף הפייסבוק של המיזם:
כמו כן ניתן לפנות אליי בטלפון וגם וואטסאפ  

סיגל שפיץ טולדנו, יו”ר ועד ההורים בגנים ובביה”ס ‘שמעוני’ בגבעתיים, המשמשת גם כראש צוות מוגנות בהנהגת ההורים הארצית, בחרה להפנות את הזרקור לכיוון הממשלה, לא לפני שפרגנה להורים בעיר: “משבר הקורונה לא פסח על אף עיר. גם בעיר כמו גבעתיים שלא ידעה עוני, נקלעו עשרות רבות של משפחות למצוקה כלכלית קשה שהביאה אותם לפת לחם. אני גאה בהורי גבעתיים שתמיד מתגייסים מידית לכל משימת תמיכה בקהילה, כך גם מנהלות בתי הספר.

ברמה הארצית, מחסור משמעותי זה מציג את חיוורונה של ממשלת ישראל בכלל ומשרד החינוך בפרט, אשר אינם מסוגלים לנהל את פרויקט ההזנה, כאשר ישנם מיליוני שקלים ששוכבים בקופתה ולא נעשה בהם שימוש לטובת הנזקקים למזון. עצוב בעיניי, שאין ניהול של הנתונים וכפי שעלה בוועדות הכנסת בנושא, לא יודעים בכלל מי זקוק וכמה.

בימים אלו אנו עמלים בהנהגת ההורים הארצית יחד עם האוניברסיטה העברית ומשרד הבריאות על יצירת מאגר נתונים של ילדים ומשפחות שנזקקות למזון. בינתיים, לפחות בגבעתיים, אך בכלל ברחבי הארץ, ימשיכו ההורים לאסוף ולתרום מזון לכל הורה נזקק. לא נשאיר ילדים רעבים, זה בטוח”.