הכל התחיל בפוסט בפייסבוק. דפני ליף כתבה פוסט על כך שהיא מחפשת אנשים טובים שבא להם לתרום ולהירתם. לירן שיק, אבא לשניים וילד בעצמו, בן 44 מגבעתיים, כתב לה מייד שהוא בעניין. היא התקשרה.
ומאז חלפו כבר חודשיים, בהם לירן לוקח חלק פעיל, בהתנדבות מלאה, בהקמה ובניהול של הפרויקטים והמיזמים החברתיים.
נדמה לפעמים שכל המחאות וההפגנות מתקיימות ב”מדינת” תל אביב ושמי שלא חי שם לא לוקח חלק פעיל. אז נכון שלירן גר בגבעתיים השכנה, שחולקת אותו גבול, אבל המדינה היא גם כל מה שמסביב. בייחוד במציאות החדשה שנוצרה. וזו הסיבה שזה חשוב לו מספיק בשביל להיות אחת מהדמויות היותר פעילות במיזמים החברתיים. אם לפני תשע שנים העם דרש ודרש, הרי שהיום יותר ויותר מובן שאין מה לדרוש. אין ממי. ושצריך לשנות בעצמנו, לפעול ולהפעיל, אחרת דברים פשוט לא יזוזו.
אחד המיזמים החברתיים שפועלים בהתנדבות מלאה ולירן לוקח בו חלק הוא ה‘לאבטזאכן- משאית של אהבה ותרומה’: משאית שעוברת ברחובות תל אביב כל יום שלישי אחר הצהריים, עם מוסיקה, רקדניות והרבה שמח בכדי לרומם לתושבים את מצב הרוח ובמקביל לאסוף תרומות ולהעביר למשפחות נזקקות ולאנשים שזקוקים לכך. המיזם מתבסס כולו על רוחב ליבם של אנשים טובים שנותנים מזמנם ויכולתם בכדי שהוא ימשיך לפעול, ולירן הוא אחד מהם. בקנה יש עוד כמה מיזמים שגם בהם הוא לוקח חלק גדול.
הרבה אנשים מתלוננים, טוענים שאפשר אחרת, דורשים שינוי. מעטים כמו לירן פועלים כדי שיקרה. כששואלים אותו למה הצטרף לתנועה החברתית של דפני והחל להיות פעיל יותר התשובה שלו מסכמת את המציאות בה כולנו חיים:
“האנוי נסגרה וגם ”מבסוטה” בפלורנטין. לפני שבועיים תוך כדי ריצה על אבן גבירול ראיתי את ארומה בבית וואלה מרוקנת מציוד. לאורך הרחוב היו עוד מקומות קטנים שפעם המו אדם, עומדים ריקים עם פסי חשמל חשופים, כיסא מיותם שנותר בפינה ליד הבר המפורק, אבק”.
החומוסייה ליד הבית של חבר טוב שלי, גם נסגרה. עברתי שם ביום שישי האחרון. החנות היתה ריקה מציוד, שלט קטן של “סגור” תלוי באלכסון על הדלת, לצד שלט של מישהי שמחפשת עבודה. זה עוד הולך להתעצם, ויקרה לצערי בעוד ועוד מקומות. קראתי איפשהו ששליש מענף המסעדנות ובתי הקפה יתקשה להשתקם, וזה עוד לפני הגל השני שצפוי שכבר מדברים עליו. יש פה אשליה שחזרנו לשגרה אבל אנחנו לא. יש פה עדיין 25% אבטלה וכמעט מיליון מובטלים. וזה לא הולך להיעלם בזמן הקרוב. יש הרבה מה לעשות ולכן הפסקתי לשבת על הקווים. עלינו להתחמם על המגרש ועוד מעט נעלה לשחק. וזה הולך להיות משחק אחר, נקי. משחק כזה שכולנו חלמנו עליו, וכזה שכולנו נרצה לקחת בו חלק, מהסיבה הכי פשוטה בעולם: כי מגיע לנו.”
ביום שלישי 14.7 בין השעות 17:00 -23:00 בגני צ’ארלס קלור בתל אביב תתקיים מחאה חברתית אחרת. בציון תשע שנים למחאה החברתית הראשונה בה דרשנו ודרשנו ונשארנו ללא מענה- הפעם תתקיים המחאה בסימן ביחד. כי רק ביחד כעם מאוחד ומאוד נצליח לייצר פה שינוי אמיתי.
“אני אחד כזה שאוהב לחלום ומאמין שאפשר לשנות”, מסכם לירן. “ולפעמים החיים זורקים אותנו למקומות שלא חלמנו עליהם, או שחלמנו עליהם ולא ידענו עד אותו רגע. ואז- או שאתה יוצר לעצמך את ההזדמנות לרוץ ולעוף על אותם חלומות, או שאתה לא. זה תלוי רק בך.”
להצטרף למחאת הביחד- https://www.facebook.com/events/671116633733047/
לקחת חלק בפרויקט הלאבטזאכן- https://www.facebook.com/LoveTezahen/
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
