התורה על רגל אחת: תאהבו את הכלבים שלכם

שלום לכם.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

היום אני רוצה לדבר אתכם על בעלי חיים וליתר דיוק על צער בעלי חיים.

החלטתי על הנושא הזה אחרי שראיתי שראש עיריית רמת גן סייע לתושבת אור יהודה שמצילה כלבים ואפילו התערב בנושא סכסוך שפרץ בגינת כלבים.

הדבר הראשון שחשבתי עליו זה כל הכבוד לראש העיר הזה. לא רק דואג לאנשים, אלא גם לכלבים.

האדם הראשון קיבל מכל בעל חיים מתנה: “יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. הוא היה אומר, עז פנים לגיהינום, ובשת פנים לגן עדן”.

ביציאת מצרים זכו הכלבים לכבודם בבריאה כאשר השם יתברך הוציאנו ממצרים ופדנו מבית עבדים הכלבים לא נבחו וזאת בניגוד לטבעם.

“ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל” (שמות, י”א, ז’)

נתבונן במילה כלב: כ. ל. ב.

כלב = כולו לב

לב = רחמים, דאגה, צחוק, עצב, שמחה.

לסיכום אומר לכם שקיבלנו מתנה – את הטוב מכל חיה. נשתדל להחזיר טובה תחת טובה. הקדוש ברוך הוא הבדילנו מכל העמים, ובעיקרו זכינו בלב גדול, נתינה, חסד ורחמים. שנאמר: “כל ישראל עֲרֵבִים זה בזה”.

בביטוי הזה התכוונו חז”ל שכל יהודי נושא באחריות על קיום המצוות של חברו. לאחריות זו יש משמעות מוסרית וגם תוצאות הלכתיות מעשיות. ואם אנחנו צריכים להיות מוסריים כלפי בני אדם, על אחת כמה וכמה כלפי חיות, שהן חסרות ישע.

אז תהיו טובים ותעשו טוב – לבני אדם בכלל ולחיות בפרט.