החיילים המצטיינים של השנה ברמת גן ובגבעתיים

כמידי שנה, מתקיימים טקסי הצטיינות בחטיבות ובחילות השונים לכבוד החגים. המצטיינים נבחרים בקפידה על ידי מפקדיהם על פי תרומתם הרבה והיכולות הייחודיות אותן הם מפגינים.

סמל לינוי בכר, מתגוררת ברמת גן, משרתת כתצפיתנית בגדוד 727

לינוי התגייסה במרץ 2018 לתפקיד תצפיתנית ולאחר ההכשרה שובצה בחמ”ל קציעות של גדוד 727. על תפקידה לינוי מספרת: “רציתי לעשות שירות משמעותי, לתרום כמה שיותר בתפקיד תומכת לחימה, זה לא התפקיד הכי נחשק וקשה לשווק אותו ולהפוך אותו לתפקיד שכל אחת הייתה רוצה להתגייס אליו. אבל אני בחרתי – הגעתי והתאהבתי”. כרגע מספרת לינוי כי היא משרתת כסמלת חמ”ל קציעות: “אני מחליפה את הקצינה בהיעדרותה ומשלימה אותה בהימצאותה”.

בנוסף מתעסקת לינוי ברפואה, לוגיסטיקה, משמעת ובטיחות מבצעית. לינוי נבחרה לקבל אות הצטיינות מפקד חטיבת פארן בטקס שנערך בחטיבה לכבוד ראש השנה.

סמל א’ בן 20 מרמת גן

משרת בצבא כמדריך בבית הספר לסייבר. א’ בנה את קורס ‘מיישמי הגנה בסייבר’ הנחשק בעצמו ואף הדריך את המחזור הראשון של הקורס. “בתקופה הזאת למדתי המון, התפתחתי, למדתי תוכן והווי ועבדתי בשיתוף פעולה עם המון גופים”, הוא מעיד.
בתיכון ‘אוהל שם’ הוא הרחיב מגמות סייבר, מדעי המחשב ופיזיקה, והתגייס לתפקיד ‘טכנאי קשר’, משם התקבל לתפקיד הדרכה בתחום הסייבר. “אני מסופק מאוד מהתפקיד שלי. אין לי רגע דל! אני אוהב שיש עשייה ועבודה, לפתח אנשים ולהעביר קורסים, להתפתח בעצמי בכל תחום”.
א’ כיום מעביר קורסים שונים בתחום הסייבר לאוכלוסיות שונות, מפתח את מערך ההדרכה וחופף מדריכים אחרים בעצמו.”אני עושה את התפקיד שלי כמו שצריך ונותן מעצמי הכי הרבה שאפשר”.
רגע השיא מבחינתו של א’ במהלך השירות היה סוף הקורס הראשון של מיישמי הסייבר אשר פיתח בעצמו. “ניגשתי גם אני למבחן ההסמכה בסוף הקורס ועברתי אותו, ככה שקיבלתי תעודת הסמכה יחד עם החיילים. זו הייתה אבן דרך בשבילי- גם סיימתי להדריך את הקורס וגם קיבלתי כלי לחיים”.

סגן אלון בר פלד, מתגורר בגבעתיים, משרת כקצין רפואה גדודי בגדוד 402

אלון התגייס בשנת 2015 לקורס פרמדיקית צבאיים. “לפני הצבא עשה שנת שירות צופים. שם פגש פרמדיקים שסיפרו לו על התפקיד, ומאז רצה להתגייס לתפקיד זה”, הוא מספר, “המסלול הוא שנה וחודשיים, ואחריו עבדתי כפרמדיק בטיפול נמרץ בחטמ”ר 769 עשרה חודשים. טיפלתי שם גם בחיילים וגם באזרחים”. לאחר מכן  יצא לקורס קצינים ושובץ כקרפ”ג בביסל”ח.על היציאה לקצונה הוא מספר: “תמיד רציתי להיות מפקד, עוד לפני הצבא. התנדבתי בהמון מקומות לפני הגיוס וגם הייתי רשג”ד בצופים, אז מאוד רציתי בצבא להמשיך באותה דרך של פיקוד והשפעה על אחרים”.

לאחר שלושה חודשים שובץ בגדוד 402 של אגד, שם הוא משרת כבר שנה ושלושה חודשים.  אלון נבחר לקבל הצטיינות ממפקד אגד 215 בטקס שייערך לכבוד ראש השנה, ועל כך הוא מספר: “מאוד שמחתי על קבלת מצטיין האגד. אני מאוד שמח שרואים את העבודה שלי ושל המחלקה כולה. להיות מצטיין בעיני אומר שאני מביא רוח טובה ומשמעות לתפקיד. אני בהכשרה שלי פרמדיק ולא רופא, אז זה שקיבלתי את ההצטיינות מרגש אותי מאוד, לרוב פרמדיקים לא מגיעים לתפקיד הזה ואני שמח שהתעקשתי והגשמתי את עצמי״.

זו לא הפעם הראשונה שאלון מקבל הצטיינות על תפקידו, ביום העצמאות האחרון קיבל גם הצטיינות ממפקד הרפואה הפיקודי של פיקוד דרום. 

רב”ט אייל לונץ, נשק בבסיס אילת של זרוע הים, מתגורר בגבעתיים

אייל לפני הצבא התנדב בתנועת הנוער ‘הצופים’. לזרוע ים לא הגיע במקרה, הוא הכיר את הזרוע בעקבות המורשת המשפחתית שלו – סבו היה ראש מספן המודיעין של זרוע הים, דודותו שירת בבסיס עתלית המשמש את שייטת 13, ודודו התנדב גם הוא לשירות במודיעין הימי.
אייל התגייס להיות לוחם ימי, אך לאחר הטירונות עקב חוסר התאמה הוא עבר לשרת כתומך לחימה. על אף התסכול מכך שלא ישרת על ספינת הדבורה כפי שרצה, החליט אייל להתרכז בשירות העומד לפניו ולעשות אותו באופן המשמעותי ביותר. כך, גם אם לא התכונן לכך, הוא עבר הכשרה של מפעיל תותח ימי ושובץ בזירת ים סוף, בסיס זרוע הים הממוקם באילת. הוא עשה קורס נשקים, וכיום משרת בנשקייה של הבסיס. אייל הינו חייל מצטיין בזירה, בשל עבודתו המסורה והמוטיבציה הרבה שלו למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. על כך ועוד הוא קיבל לפני מספר ימים תעודת הצטיינות ממפקד הזירה, סגן אלוף תמיר שמש, בטקס מיוחד בבסיס.

עומר הולצמן בן 22, גר בגבעתיים

למדתי באורט גבעתיים אלקטרוניקה ופיזיקה. עברתי קורס טכנאים בחושן שנמשך שלושה וחצי חודשים. החלק החוויתי ביותר בשירות שלי היה במהלך החפיפה לתפקידי הנוכחי, הכרתי בה אנשים מדהימים שחלקם משרתים איתי עד היום. קשיים מופיעים כל יום, התפקיד שלי הוא מבצעי, בכדי לפתור את האתגרים שהוא מציב יש צורך ללמוד דברים חדשים כל הזמן. לגבי איך זה מרגיש להיות מצטיין, זו הרגשה טובה לקבל הוקרה על המעשים שלך אבל התפקיד עצמו מספק, גם בזכות התוכן שלו אבל יותר בזכות האנשים שמשרתים איתי שההצטיינות הזו מגיעה להם באותה מידה אם לא יותר ממני.