“כשנאבקים בהחלטות עירייה לזמן יש משמעות קריטית”

בשבוע שעבר כתבנו על מאבקם של תושבי מרום נווה נגד החלטת  עיריית רמת גן  לתכנון במקום אשכול גנים. כעת, אחרי שהעתירה של התושבים גובשה, אנחנו משוחחים לראשונה עם עורכת הדין שמייצגת את התושבים – עו”ד ליאורה אפרתי.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

אם אתם מרגישים בשינוי של מדיניות העירייה בשכונה שלכם – כדאי מאוד שתקשיבו למה שיש לה להגיד.

“כשנאבקים בהחלטות עירייה לזמן יש משמעות קריטית”, אומרת אפרתי. “יש החלטות שמאוד קשה לשנות אותן ברגע שהן נכנסות לשלבים מתקדמים. לכן חשוב להיות עירני לגבי מה שקורה באזור ולא להירדם בשמירה”. לדבריה, “אנחנו גיבשנו את העתירה אחרי שהבנו שנפלו פה שגיאות משמעותיות”.

יש סיכוי שהעתירה תתקבל?

“כן”.

מה אחוז העררים שמתקבלים?

“50-50”.

מה עומד לרשות התושבים אם הערר יידחה?

“עתירה מנהלית בבית משפט מחוזי”.

זה נשמע כמו הרבה הוצאות לדיירים

“נכון אבל אין דרך אחרת להילחם בזה. לדעתנו, העירייה תעשה פה מהלך שיזיק לתושבי השכונה וגם לתושבים שיגיעו אליה וירצו להשתמש בשירותים של אשכול הגנים. עוד 200 רכבים בכל יום זה יהיה גיהינום שיפגע בהם לא פחות ממה שיפגע בתושבים המקומיים”.

עד כמה רלוונטית הטענה של התושבים שראש העירייה מתנקם בשכונה בגלל שרובה לא הצביעה לו?

“אנחנו מתמקדים בבעיות שנפלו בהחלטה. אין כאן שום חוות דעת מקצועית. כל הבקשה שלנו היא שיפעילו שיקול דעת מקצועי. שיביאו מומחים בתחום. עניינים כמו שהעלית לא ימצאו את מקומם בערר”.

אם יגידו בעירייה שהערר עצמו הוא סוג של אמירה פוליטית?

“אלה טענות לא רלוונטיות וגם ועדת הערר לא תעסוק בכך”.

איך אפשר להסביר את ההתעקשות של העירייה בעניין הזה?

“חשבתי על זה הרבה. להבין מה מניע את העירייה לעשות פליק פלאק לאחור במדיניות העירייה, בלי שנעשה דבר שיצדיק את המהלך הזה. אני ממש לא יודעת. אולי זה מחוסר הבנה של הבעיה, עד כמה היא אקוטית”.

יש מצב לגישור בערר?

“בהחלט יש מצבים שבהם מגיעים לפשרה. אנחנו מוכנים לפשרה שלא תגרום להרעה של המצב הנוכחי”.

הצעתם לעירייה גישור?

“הועלו כל מיני חלופות מצד התושבים, אבל תשובה עניינית לא קיבלנו. הייתה אצלנו תחושה של אטימות של הצד השני”.

יכול להיות שהעירייה בנתה על כך שלא יוגש ערר?

“אין לי מושג. אני יכולה להגיד שהתושבים הופתעו מכך שבזמן שהם מנהלים מגעים עם העירייה התקבלו ההחלטות האלה. היו הידברויות. היו פגישות. ואחרי זה רואים שהבקשה עולה לדיון ומתקבלת החלטה בלי שמיידעים את התושבים. הכל בהיחבא. אנחנו חושבים שאפשר היה לנהל את זה אחרת”.

כמה תושבים הצטרפו לערר?

“300”.

כמה זה עולה לכל תושב?

“הנושא הזה הוא בין הלקוחות לבינינו”.

מה הטיפ שלך לתושבים שנמצאים במצב דומה?

“התושבים צריכים לעשות את זה כמה שיותר מהר כי הסיכוי להשפיע יותר גדול. אז הפתיחות של הגורמים המקצועיים יותר גדולה”.