עיריית רמת גן השקיעה לא מעט כסף בחגיגות יום העצמאות. היא הביאה שמות נוצצים כמו נטע ברזילי, שרית חדד, אברהם טל ושולי רנד, אבל אותי כמבקר מוזיקלי זה פחות מרשים.
בעיניי בחירה באמנים ליום העצמאות ללא קו אמנותי שמחבר הוא לא סיבה למסיבה, אלא סיבה להרים גבה. אני לא יודע מי קיבל את ההחלטה את מי להביא ומה היו השיקולים שלו, אבל נראה לי שהוא ניסה לייצר אירוע מגוון שיקלע לטעמים של כל האוכלוסייה וזה בבחינת תפסת מרובה לא תפסת.
קחו לדוגמא את רמת עמידר. על במה אחת בחרו לשים את ציון גולן עם החאפלה התימנית לצד נתן גושן שמביא פופ עם רוק קל. לא ברור לי איזה קהל בדיוק חושבים בעיריית רמת גן שיגיע לבמה כזו. רק לשם השעשוע חיפשתי בגוגל את הצירוף של ציון גולן ונתן גושן. לא מצאתי עוד מפיק מוזיקלי שחשב לשדך בין השניים. אז אפשר להגיד שזו בחירה מוזיקלית נועזת. בעיניי, הניסיון ליצור ערב רב של טעמים מוזיקליים מעיד בעיקר על העדר קו אמנותי.
לי זה מרגיש שהכניסו את היד עמוק לקופה הציבורית ויצרו אירוע ללא חשיבה מחוץ לקופסה. לא רק שלא חשבו על מכנה משותף לבמות, אלא שלא חשבו על כל הקהלים.
לי – ובוודאי שגם לקהילה הגאה הגדולה שקיימת ברמת גן – חסר מופע דראג שמח, כמו של קיארה דופלה ואם רוצים ללכת על משהו יותר מיין סטרים אפשר להביא את דנה אינטרנשיונל או עברי לידר. הקהילה הגאה חיה ונושמת לא רק בתל אביב, אלא גם ברמת גן ומגיע להומואים וללסביות של העיר הזו – שמשלמים מסים כמו כל תושב אחר לקבל פעם אחת בשנה מופע שיקלע לטעמם.
אני שואל את עצמי מה תכל’ס נותן אירוע מהסוג הזה לתושבים. במה הוא משפר את איכות חייהם? אפשר היה להסתפק בהופעה של שניים שלושה אמנים ולערוך בשארית התקציב פעילות כלשהי למען הקהילה בדרך כזו או אחרת. ובכל זאת לא אהיה קטנוני כי נטע ברזילי ושרית חדד מסוגלות להוציא אותי מהבית, אבל את שתיהן אעדיף לראות במופע שלם ולא כמופע פריצה של שניים שלושה שירים בתוך דוחק של אנשים.
בפארק הלאומי תופיע מארינה מקסימילאן עם הדיג’יי דארוויש וגם משינה יופיעו, גם ליאור חלפון וגם נטע ברזילי.
בכיכר רמב”ם תופיע שרית חדד הנהדרת וגם לשם נטע ברזילי תגיע ואברהם טל נבחר להיות המופע הסוגר.
בכיכר שניצר יופיע אביעד מי שמוכר לכולם כילד הפלא מהתכנית טלוויזיה שמש שהפך לזמר בשנים האחרונות. גם בניה ברבי יופיע בכיכר וגם מיכל הקטנה שאני לא מצליח לראות מה הקשר לדחוף אותה פנימה לבליל האמנים הזה.
בסך הכל עיריית רמת גן השקיעה משאבים ויצרה אירוע עם תמהיל אמנים מגוון ושאפו על כך. אם הייתה חשיבה יותר מעמיקה ואמנותית היה אפשר בהחלט לצקת לאירוע הזה הרבה יותר נשמה ועניין באיזה קו שיחבר בין אמנים שמוזמנים רק לעשות שמח. מקווה שלפחות ימנעו מאתנו נאומים משעממים ויתנו ליהנות מהמוזיקה.
עקבו אחריי בדף המבקר המוזיקלי
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
אתה לא מדייק בעובדות ,דנה אינטרנשיונל הופיעה רק לפני חודש בחגיגות פורים בכיכר אורדע ,ונטע ברזילי היא כן ייצוג הולם לקהילה הגאה כי היא בכל זאת אייקון אירוויזיון ,ברוב הבמות בארץ אין באמת קו אומנותי ,ודוחפים מכל הבא ליד ,צימצמו את כמות הבמות המטורפת שהיתה לשלושה והכל בסדר גמור ,יום עצמאות זה לא פסטיבל צמח שצריך קו אומנותי ,מספיק להתבכיין על כל דבר ,אפשר לפרגן זה לא בושה
לכלל תושבי מדינת ישראל, כמו גם לכלל תושבי העיר רמת גן אין קו אמנותי אחד. בעיר גרים כ-150,000 תושבים בעלי טעמים אמנותיים רבים ושונים. בערב יום העצמאות מתבקש ליצור קולאז’ של אמנים ומוסיקה, קולאז’ שייצג הרבה מהטעמים המוסיקאליים האלה, לא את כולם. כל אחת ואחד מהתושבים ייהנה ממשהו. ייתכן שאפשר ליצור לכל במה אופי וטעם מוסיקאלי שונה, ושכל תושב יבחר את הבמה לטעמו. אבל גישה זו בוודאי תגרור ביקורת שכן רבים מהתושבים יאלצו לנדוד הרחק ברחבי העיר אל הבמה המתאימה להם.