קשה להתעלם ממצוקת החנייה ברמת גן. מדי יום מתפרסמים ברשתות החברתיות פוסטים של תושבים הזועקים לעזרה אחרי שלא מצאנו חנייה בתום יום עבודה מפרך. אחד מהם הוא דורון סער, מתכנת, תושב שכונת ראשונים, מספק תמונת מצב: “לדעתי לפחות במרכז העיר ובמערב אין מספיק חניה לכולם ברחוב, מי שמגיע מאוחר מדי מתקשה מאוד למצוא חניה. האבסורד הוא שברגע שזה עובר איזה מסה קריטית, אז לא רק שאין מספיק חניה לכולם אלא שגם החניה שהייתה מצטצטמת בגלל שאנשים לא מזיזים את האוטו כי הם לא יודעים אם תהיה חניה מחר אז הם פשוט משאירים אותו. ואז המעט חניה שכן הייתה לאנשים כשחוזרים הביתה מהעבודה, כבר לא קיימת”.
יעניין אותך גם
הזהב של השכונה: הישגים למתעמלות האומנותיות בתחרות בגיאורגיה
מנתחים את התמונה החינוכית: ההישגים של רמת גן וגבעתיים
באיזו שכונה אתה גר?
“בראשונים. ואין שום דבר שהעיריה יכולה לעשות כדי שלכולם תהיה חניה בחינם, לא במשהו במחיר מתקבל על הדעת שהעיריה יכולה לממן. הרעיון הזה של חניה חינם הוא בלתי אפשרי לביצוע. לא תהיה חניה חינם לתושבים, כי אין מספיק מקומות חניה ברחוב. חניונים תת קרקעיים זה יקר בטירוף. זו מתמטיקה פשוטה. זה אגב בדיוק המצב במרכז תל אביב כבר הרבה שנים, פשוט אין. וזה שאנשים חיים בסרט שהעירייה תסדר ולא מעניין אותי איך כי מגיע לי”.
מה הפיתרון לדעתך?
“אם היו אומרים אין חניה בחינם, אנחנו גובים כסף על חניה, חלק מהנתיבים יהפכו להיות לחניה בתשלום גם לתושבים, וחלק מהנתיבים נשתמש בהם כדי לסדר את החניות, נהפוך לנתיבי תחבורה ציבורית, לאופניים, אז גם איכות החיים תשתפר. ברגע שנתקעים על הקטע שחניה חייבת להיות בחינם, פשוט כולם מפסידים”.
“הגיעה המשטרה כי רבו על מקומות חנייה”
מ’, תושבת שכונת אלימלך, מספרת על הפגיעה באיכות חיי התושבים בשל מצוקת החנייה. “אצלנו למשל ברחוב, זה רחוב של 150 מטר. חסרים 70 פלוס מקומות חניה, לפי מקדם של חניה אחת לדירה. במתחם שלנו באים לחנות כל המבקרים של שוק הרצל, הורים מגני הילדים באשכול, הורים לילדי בית הספר האנתרופוסופי, כולם נכנסים אלינו, יש מחסור עצום. כרגע אנחנו חונים ברחובות מסביב, ברדיוס מאוד רחוק. הדבר המקובל הוא לחסום. עומדים על מדרכות, מעברי חציה, ושוב אחד חוסם את השני. יש חניות כפולות ומכופלות”.
איך מתנהלים החיים כשהמדרכות חסומות?
“לפני שנה לבת שלי עלה החום בלילה והחניה הייתה חסומה על ידי אוטו של שכן. התקשרתי אליו בשתיים בלילה והוא הזיז את האוטו. השכנים למדו להשאיר טלפונים פתוחים, כי לפני כן היו מצפצפים בכל שעה ומעירים את כל השכונה. בכל שעה יש הרבה פניות למשטרה בנושא במתחם, באבטליון יש המון פניות לאיתורי רכבים. זה דבר שבשגרה. המשטרה הייתה מגיעה אחת לשבוע לפחות. או שהייתה מאתרת רכבים וקוראת להזיז את הרכב. היום קמים באמצע הלילה להזיז. זו האיכות חיים של השכנים פה. לנו היו שני רכבים ומכרנו אחד כי זה היה בלתי אפשרי. נורא ואיום. ככה זה מתנהל פה.
יש פה מריבות גדולות והגיעה המשטרה כי רבו על מקומות חניה. זו איכות החיים בתחום החניה”.
“החניונים שבנו בפרויקטים החדשים לא טובים”
ג’, תושב העיר, תולה את האשם במצוקת החנייה בבנייה ללא תיכנון. “בנו המון בניינים שהיו על מגרשים של חצי דונם, במקום שתי וילות, 8 קומות בניין, הוסיפו 25 דירות. החניונים שבנו בפרויקטים האלה, הם חניונים קטנים של 500 מטר הם לא טובים, כמו למשל ברחוב האשל, אי אפשר להחנות שם. מאוד קשה להחנות. את דופקת את האוטו בחניה אז את תחני ברחוב.
גם הגדילו את הצפיפות והוסיפו רכבים, וגם לא תכננו את הבניין נכון ולכן יש בעיה של חניות”.
מה שורש הבעיה לדעתך?
“הוסיפו דירות ויש עוד רכבים בלי חניה. הכל מתחיל מהתכנון זו הנקודה. אין חניה גם באשכול גנים ברחוב החיל שבונים עכשיו. איפה אבא יעצור כשהוא מוריד את הילדה? זה בלתי אפשרי. העיר לא ערוכה לקלוט כל-כך הרבה תושבים”.
“אני שוקלת לעזוב כי זה לא הולך להשתפר”
עינת פרנבך בן אהרון, תושבת קריית בורכוב, רמת-גן, מספרת על מצוקה דומה: “אנשים חונים על המדרכות במהלך היום, ובחלק מהמקומות אי אפשר ללכת על המדרכה. לפעמים באות משאיות הן לפעמים לא יכולות לקחת פניות כי אנשים חונים על הפניה”.
מה יוצר את העומסים?
“כמות התושבים מאוד גדלה ברחובות הסמוכים. אני לא יודעת מה יהיה עם מגדל נגבה, 200 מטר מהרחוב שלי, מה יהיה כשהוא יאוכלס? הרחוב שלי גובל ברחוב כנפי נשרים, נבנו שם 9 בניינים של 8 וחצי ל-10 קומות, רק שניים מהם מאוכלסים, זה חוץ מהרחובות סביבי כמו החיל. פעם לפני שנה היה בכנפי נשרים היה ברחוב חניה. היום כשאני עוברת בכנפי נשרים בערב הכל מפוצץ וזה עוד לפני שיתר הבניינים אוכלסו ובניין נגבה, ויש 3 בניינים בעוזיאל. ויש בחיל, בפינה של עוזיאל. מה שרואים עכשיו, זה כאין וכאפס ביום שיאוכלסו 20 בניינים שבונים ברחובות הסמוכים. כלום אי אפשר יהיה פה. לא לנסוע ולא לחנות. תוסיפי לזה שבחלק מהבניינים שנבנים, נתנו חניה אחת לדירה. כיום כל משפחה מחזיקה 2 מכוניות לא אחת. באים לאנשים האלה אורחים? איפה הם יחנו? ברור שבמגרש שהוקצה לנו בקריית בורוכוב”.
מה היית מצפה שיעשו כדי לפתור את הבעיה?
“מה עושה עירייה נורמלית? אומרת לקבלן, רוצה היתר בניה ל-10 קומות? אנחנו דורשים 2 חניות לדירה, חניית אורחים וקומה אחת שאתה מקצה לרווחת התושבים שהולכים לסבול בנושא החניה. בטורונטו יש מגדלים, שם הבניינים מאוד גבוהים, של 26 קומות, אז יש חניון של 6 קומות. יש חניות לדיירים ויש עוד קומות שמשכירים אותן. אני כמעט בטוחה שזה קורה גם בערים אחרות”.
ולתושבים אין חלק ביצירת הבעיה?
“לא ייתכן שלכל משפחה יש 2 רכבים פלוס, זה ברור שנגיע למצוקה כזאת. כולם פה עם ג׳יפים בשכונה. התחבורה הציבורית פה על הפנים. אם אני רוצה להגיע למרום נווה ששם הקופת חולים, מרום נווה, אני צריכה לקחת רכב, למה? כי אני לא אלך עם בחום הזה עם הילדה שלי אין קו אוטובוס שמגיע בין קריית בורכוב למרום נווה אני צריכה ללכת 7 דקות לתחנה ואז לנסוע תחנה אחת לרדת ואז ללכת 5 דקות למרום נווה. ועם קניות ועם ילדה. ואני גם לא אלך 20 דקות ברגל. הבעיה היא בתחבורה הציבורית. אני משתמשת בתחבורה ציבורית והייתי רוצה להשתמש בה יותר. צריך להבין מה הצרכים התחבורתיים בכל שכונה. אצלנו הרבה אנשים הולכים למרום נווה ויש שם גם חניה נוחה והכל, אז למה שאני בכלל אקח תחבורה ציבורית. והכל קשור להכל. בטורנוטו מצאו המון פתרונות, למשל ברחובות ראשיים לא מרשים חניה של מכוניות. יש רחובות שיש חניה עד 8 בבוקר. בשמונה בדקה לא הזזת אין לך אוטו זה גם עניין של אכיפה. אצלנו בשכונה לא הייתי יכולה לעבור עם הילדה שלי, שנה שעברה התלוננתי ב10 בבוקר על רכב שחנה על המדרכה, ובארבע חזרתי והוא עדיין היה שם. אני שוקלת לעזוב בגלל שאני לא רואה שזה הולך להשתפר”.
“לפנות 2,000 מקומות חניה שתפוסים על ידי רכבים ישנים”
עו״ד רועי ברזילי, חבר מועצת העיר, חושב שיש פיתרונות. “אני חושב שלהקים הרבה חניונים זה לרוב יהיה על חשבון על צרכים אחרים יותר דחופים וחשובים, הייתי משתדל להמעיט בבניתם. אלא אם כן הם נבנים כחלק מקומפלקס של מבנה ציבור כמו בית ספר חדש, אז מתחתיו לבנות גם חניון ציבורי. יש רכבים נטושים שתופסים שטחים אפורים. צריך להיות מערך עירוני שאוסף אותם. יש בעיה דומה בתוך השטחים הפרטיים, בבתי מגורים, ישה רכבים שחונים ותופסים חניה פרטית. ולכן הייתי יוצא לסילוק כלי הרכב הישנים, איזה שהוא פעולה אקטיבית של העירייה. לפנות 2,000 מקומות חניה שתפוסים על ידי רכבים ישנים”.
ומעבר לסוגיה הזו, איפה נמצא הפיתרון?
“יעול התחבורה הציבורית ושבילי אופניים”.
“כשאני רוצה להגיע לעירייה אני נוסע עם אוטובוס”
דודו גת ,תושב נווה יהושוע, פעיל חברתי “מדובר באחת השכונות הצפופות ברמת גן עם קשיי תחבורה קשים ביותר. בתי הספר וגני הילדים עמוסים לעייפה, והיציאות והכניסות לשכונה הן בעיתיות ביותר. הבעיה צפויה עוד להחריף עם תחילת העבודות לקו הסגול. ואכלוס המגדלים בכניסה לנווה יהושוע”.
איך ייראו חייכם אחרי האכלוס?
“קטסטרופה. כבר היום כשאני רוצה להגיע למרכז העיר לעירייה, אני נוסע עם אוטובוס ולא עם רכב כי יש לי בעיה של חניה”.
“לעודד את התושבים להעדיף שימוש בתחבורה אלטרנטיבית”
תגובת עיריית רמת גן: “רמת-גן היא עיר מרכזית במטרופולין גוש-דן. לאור ההגירה החיובית והגידול המבורך במספר התושבים המבקשים לחיות בתחומיה, ולאור העובדה כי לא ניתן להגדיל את השטח הנתון, עושה העירייה את מירב המאמצים במטרה למצוא פתרונות חניה ותנועה מיטביים המותאמים לצורכי תושבי העיר.
בין המענים השונים מקדמת העירייה פתרונות אלטרנטיביים המעודדים שימוש בתחבורה ציבורית, כדוגמת תוספת נתיבי תחבורה ציבורית ושילוב מערכי אופניים שיתופיים. זאת לצד סוללת מערך שבילי אופניים, שיתפרש לאורך עשרות ק”מ ברחבי העיר ויחבר אותה ל”אוטוסטרדת האופניים” של גוש דן. יודגש, כי יישום התכניות השונות יעשה בראש ובראשונה מתוך חשיבה מקיפה קדימה, במטרה לעודד את התושבים להעדיף שימוש בתחבורה אלטרנטיבית על פני רכבם הפרטי.
לצד אלו, עיריית רמת-גן מאפשרת לתושביה המחזיקים בתו חנייה ליהנות מחניה חינם בכחול-לבן, כמו גם מחניה מועדפת ברחובות בהם ניתן להחנות בשני הצדדים. בנוסף, העירייה מקדמת הקמה של מספר חניונים בתחומיה, בהם חניון תת קרקעי של כ-700 מקומות חנייה בכיכר רמב”ם וחניון בעוזיאל-חיבת ציון בן 100 מקומות חניה.
באשר לטענות בדבר מדרכות חסומות – פקחי העירייה פועלים על פי החוק בכל הקשור לחניה על מדרכה. באם ישנה בשעות הלילה הפרעה משמעותית לתנועת הולכי הרגל, הפקחים אוכפים בהתאם. באשר לטענות בדבר רכבים נטושים בשטחים הציבוריים – יודגש כי בעירייה קיים מערך עירוני סדור המטפל ברכבים נטושים. בניגוד לנטען, אין מדובר ב-2,000 רכבים נטושים, אלא במספר מועט של רכבים, המטופלים בהתאם ללוח הזמנים הקבוע בחוק (60 יום). בשטחים פרטיים אין בסמכותה של העירייה לבצע אכיפה/גרירה והאחריות לפינוי כלי הרכב הנטוש מוטלת על בעל הנכס בלבד”.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
אהבתי את הרעיון של רועי ברזילי
כמה פעמים אני מתלונן על רכבים נטושים ברחוב הירדן ללא מענה.
עירייה של שקרנים מגעילים.
אפילו חזרו אליי פעם אחרי שהתלוננתי ואמרו שיפנו ועברה שנה מאז.
עיר לא ראויה.
תקוע כאן מסיבות אישיות, אבל חולם לעזוב ומחכה לרגע המיוחל.