ביום שהאדמה תרעד: האם מוסדות החינוך בעיר ערוכים

15 רעידות אדמה, בתוך ימים ספורים מעוררים דאגה גדולה, בקרב כל תושבי ישראל, בטח ובטח בקרב הורי התלמידים, אשר שולחים את ילדיהם מדי יום ללמוד במבנים שחלקם מועדים לקרוס במקרה של רעידת אדמה.

“כל מבני הציבור שנבנו עד 1980 צריך לשים עליהם את הדעת”

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

פנינו לאדריכל משה שמולביץ’,ממשרד האדריכלים שמולביץ’-מנו, המתמחה בתמ”א 38, כדי לברר עד כמה החששות שצפים בימים האחרונים לאור רעידות האדמה המרובות בצפון הארץ אכן מוצדקים, ומה ניתן לעשות על מנת למזער את הנזק העלול לקרות.

“הרס מבנה בשעת רעידת אדמה, תלוי במבנה עצמו”, אומר שמולביץ’, “אנו יושבים על השבר הסורי אפריקאי, שיש לו כמה פיצולים ובגדול, מאילת עד רמת הגולן. עם פיצול עד ירושלים קפריסין ויוון. ניתן לומר זאת כך בגדול: עד שנת 1980 בניינים לא תוכננו לפי תקן כנגד רעידות אדמה. חוק הבטון יצא רק בשנת 1990. ברגע שהמבנה מתוכנן יותר חזק, הוא מעלה את ההתנגדות שלו ויותר עמיד בפני רעידות”.

מה קורה בעת רעידת אדמה?

“בעת הרעש נוצר כוח אופקי, שבא כתוצאה משינוים בקליפת כדור הארץ. שינויים אלו גורמים לכוחות האופקיים לזעזע את המבנה. ברגע שמבנה מחוזק בפני רעידות אדמה, יש לו אפשרות לספוג את הכוחות האופקיים ולמנוע את הריסת המבנה”.

מה הבעיה במבנים הישנים?

“במבנים הללו, האיכות של הבטון לא הייתה כמו היום, שהוא חזק יותר ויש לו אפקט בחוזק במבנה. עם חיזוק המבנה, כיום הם יכולים לקלוט ולספוג את הכוחות האופקיים ולא להעביר אותם למבנה עצמו”.

ומה עושים כדי להתאים את המבנה בפני רעידות אדמה?

“מה שעושים בדרך כלל בחיזוק מבנים הוא יצירת קירות קשיחים, גם על ידי בטון שיפגשו בשני ציר X וציר Y אופקי ואנכי. אנו לא יודעים מראש מאיפה יבוא הכוח האופקי, ולכן מחזקים על שני הצירים.לדוגמה: בניין עם ארבע חזיתות מחזקים את החזית הימנית והקדמית מבטון עם קירות הקשחה ומונעים מהכוח האופקי שבא בעקבות רעידות האדמה להרוס את המבנה. בתמ”א אגב בונים קירות הקשחה מסביב לכל המבנה, ובמידה ויהיה כוח אופקי חזק- הוא יספג בקירות ולכן המבנה יישאר עומד”.

האם חיזוקים אלו יעילים ?

“הקירות הללו יעמדו בכל רעידה, אבל מעל 7 בסולם ריכטר מתחילות הבעיות, אבל אנחנו לא נמצאים ברמה של איזור 7, אלא יותר ברמה של 4-5-6. בצפת לדוגמה התרחשה רעידות אדמה במאה ה-18 בה נהרסו בנינים, ובטורקיה ברעידה אפילו של רמה 5 הבנינים נהרסו כי שם הם לא משולדים (בנייה עם שלד ברזל ובטון)”.

מה לגבי מבנים ציבוריים?

“כל מבני הציבור שנבנו עד שנת 1980 צריכים לתת עליהם את הדעת, האם להקשיח כדי להימנע מהרס. למבנים הקיימים יש בדיקות סיסמיות שאפר לערוך. המכון הסיסמוגרפי מניח סנסורים חיישנים, בכל קומות המבנה באזורים שונים כדי לבדוק תנודות, ולאחר מכן עורכים פיצוץ מבוקר באמצעות הנחת חומר נפץ בתוך הקרקע ,כדי לדמות תנודות אופקיות, מעין רעש אדמה. ברגע שהפיצוץ נערך אותם החיישנים שממוקמים בקומות השונות מראים לנו בכמה החלק ההוא זז, ולאחר מכן אפשר לראות האם אותו מבנה יכול לעמוד ברעידת אדמה, או אילו אופציות לחיזוק יכולות לעזור כדי שימשיך לעמוד”.

מה ניתן לעשות לגבי כל מוסדות החינוך בארץ, שנבנו ואינם עמידים לרעש אדמה?

“ליצור מצב שבו מבני ציבור/מוסדות חינוך ינוטרו ויקבלו איזה שהיא חוות דעת ראשונית לגבי אותו מבנה וברבות הימים, לחזק אותו בהתאמה”.

תגובת עיריית גבעתיים: “האגפים ומוסדות הלימוד החדשים נבנים על פי התקן החדש, הכולל עמידות בפני רעידות אדמה. יתר המוסדות שנבנו לפני 1980 ואינם עומדים בתקן, חוברו למערכות חכמה גילוי רעידות אדמה, המזהה עוד לפני הרעידה תנודות קרקע שמקורן בהתרחשות עתידית לרעידת אדמה ומפעילה אות קולי באמצעות חיבור למערכת הכריזה של בית הספר. פיקוד העורף, משרד החינוך ומחלקת החירום והביטחון של עיריית גבעתיים מבצעים כל העת תרגילים בכל מוסדות החינוך בעיר והתלמידים וצוותי ההוראה בבתי הספר ובגני הילדים, מתורגלים ביציאה מהירה ובפינוי בנתיבי המילוט לשטח הפתוח ולמרחבים מוגנים”.

תגובת עיריית רמת גן: “העירייה מעמידה בראש סדר עדיפויותיה את טובת ילדי העיר ופועלת לבטיחותם המיטבית. בשנים האחרונות חוזקו בתי הספר “שלום” ו”זומר” נגד רעידות אדמה, ובבתי ספר בהם נבנו אגפים חדשים – ביניהם “רמת חן”, “אביגור”, “ניצנים”, “חשמונאים”, “המנחיל” והתיכונים “אהל שם”, “אלון”, “ארנון”, “מתמיד”, “ויצמן”, “קורצ’אק”, “נטעים”, “מורדי הגטאות” ו”בליך” – תוכננה הבנייה כך שמראש תהיה ערוכה לרעידת אדמה. בנייה זהה מתוכננת לשנה הקרובה לבית הספר “בן איש חיל”. בנוסף, העירייה תחל בקרוב בגיבוש תכנית לחיזוק מבנים של מרבית בתי הספר הישנים.

במקביל, מבצעת העירייה מהלכים נוספים לשיפור המוכנות בבתי הספר, לרבות התקנת מערכות התראה לרעידות אדמה, הנותנות זמן להתארגנות לפני קרות האירוע, הדרכות מקצועיות לסגלי בתי הספר ולתלמידים, ביצוע תרגולות שוטפות לפינוי תלמידים משטחי בית הספר ועוד”.