נותנים פנים לתמונה החינוכית: תכירו את הגנן היחיד בגבעתיים

אריק צורן צ׳רניאצקי, הגנן של גן אגוז בגבעתיים, אותו מצאנו בין הגרפים של התמונה החינוכית שפירסם משרד החינוך, מאמין שיותר גברים צריכים לעסוק בתחום הזה. “אני מודע לנתון שאני היחיד בגבעתיים, יש לפעמים כאלה שמצטרפים ואחרי שנה עוזבים”.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

ספר על עצמך, שנכיר. מה הביא אותך לתפקיד?

“אני בן 38 וחצי, נשוי ואב ל-2, גדלתי בחיפה, למדת באורנים תואר ראשון לגיל הרך, תעודת הוראה. החלטתי לבחור במקצוע בגלל אג׳נדה חינוכית חברתית. אני חושב שהיסודות של חברה נכונה נמצאים בגיל הרך וזה היסוד, לתת לילדים כלים נכונים איך לדבר. עם חברים ובכלל בחברה, ואיך להתנהג. אם זה חברים בגילם או מבוגרים יותר, אני חושב שהחלטתי את ההחלטה אחרי לא מעט חדשות על חוסר כבוד במערכת החינוך כלפי המחנכים וזה מאוד הניע אתי כדי לעבוד במסגרת הזאת”.

יעניין אותך גם

הסכסוך המשפחתי יצא משליטה: הצית את רכבה של בת דודתו

פרסום ראשון: “פגמים חמורים בעבודת המשטרה שמובילים לפגיעה חריפה בצדק”

איך גנן נולד

“במערכת החינוך אני מתחיל שנה שביעית”, מספר צורן, “בשש שנים האחרונות אני נמצא בגבעתיים. בסך הכל, 12 שנה אני גנן”.

מה אתה הכי אוהב בעשיה הזאת?

“בעיקר את הזמן עם הילדים. אני רואה איך הם סופגים את כל מה שאני מלמד אותם ומעביר להם. את כל החוויות שהם חווים. הכי אני אוהב את הזמן שהם גדלים אצלי ואני רואה את ההתפתחות שלהם ואת זה שהם מגיעים לגן בחיוך בבוקר. זו עבודה מאוד מספקת כי הפידבק לעבודה שלי הוא לא תמיד מיידי אבל הוא תמיד קיים. זאת אומרת גם אם היום או מחר אני לא רואה תוצאות אבל מחרתיים אני כבר רואה את השדרוג את ההתגברות שלהם והגדילה שלהם אצלי בגן וזה שמיים וארץ. וכמובן, הרגע הזה, כשאני נכנס לגן והם קוראים בשמי ובאים אליי בחיבוק זה עושה את כל היום”.

איך זה להיות גבר במערכת כל כך  ״נשית״? איפה זה בא לידי ביטוי אם בכלל?

“מתייחסים אלי כאל כל גננת או גנן.  אני חושב שעבודה שלי ביחד עם הילדים, אם יש משהו שונה ביני לבין שאר הגננות זה פעילויות כמו משחקי כדור בחצר או תופסת, שם השוני. משחקי השתוללות האלה שמשחקים יותר בגן זה המקום שהבדל המין בא לידי ביטוי, אני חושב. לעומת גננות, שיש כאלה שמתעסקות יותר ביצירה”.

האם לדעתך גברים נוספים צריכים לחנך את ילדי הגיל הרך?

“במסגרת חינוכית אני חושב שצריכים להיות גבר ואישה, כדי שכן יתנו מסגרת ביתית מוכרת. נכון שבימינו אנו זה לא תמיד קיים כי יש מסגרות שונות של משפחות, אני חושב שהדמות הגברית החינוכית במערכת היא חשובה, היא נותנת עוד טון בגן”. 

למה כוונתך?

“יש אבות שחוזרים נורא מאוחר הביתה אז רואים פה עד כמה אני חשוב אצל ההורים, יש אמהות אצל משפחות חד הוריות או בלהט״בים כאלה ואחרים שאין אבות אז אני רואה כמה אני מוסיף למערכת. הילד נמצא לא מעט שעות בגן וברגע שיש בו גם גבר וגם אישה הוא מזהה מסגרת משפחתית מסויימת. הרבה יותר קל להתחבר מאשר למערכת שיש בה רק נשים או רק גברים”.

אתה מדבר על איזון בתוך המערכת

“בדיוק”.

לא מגיעים בגלל כסף

כמה גברים יש במערכת בכלל?

“אין הרבה גברים, אני חושב שבכל רשות יש גבר או שניים, במערכת הממלכתית. בגנים הפרטיים יש יותר גננים”.

למה זה?

“בגלל כסף”.

אתה חושב שאם גברים לא היו רוצים להוכיח את עצמם מבחינת הגבריות שלהם ולהביא כסף הביתה, יותר גברים היו פונים למקצוע?

“כן. אלה שנכנסים למערכת מגיעים מתוך אידיאולוגיה, זאת הסיבה העיקרית של למה הם נמצאים פה, מתוך אהבה לילדים מתוך רצון לעשות שינוי וללמד. לא חושב שמגיעים מתוך מקום של לפרנס את המשפחה. אני חושב שהרבה גברים היו מעדיפים לבוא לעבוד כי הם כן רוצים אבל יודעים שלא יוכלו לכלכל את המשפחה  אז הם עוזבים את המקצוע. יש לי כמה חברים כאלה”.

מה אתה יכול להגיד על גבעתיים לעומת מקומות אחרים?

“אני חושב שקבוצת הגננות שלנו היא אחת מהקבוצות הכי חזקות שפגשתי. היא נותנת תמיכה מדהימה ורצון לעזור אחת לשניה, שאפו לכל אחד ואחת מהגננות שרוצות ומנסות ורוצות בטובת הילד בגבעתיים ובאמת להוריד את הכובע בפניהם וגם הרשות מנסות לעשות כמיטב יכולתה שיהיה וחינוך מיטבי בעיר וכולם יהיו בעיר. כמובן שיש זרמים כאלה ואחרים ברשות אבל זה גדול ממני”.

מה אתה רוצה להגיד לגברים שרוצים להכנס למקצוע אבל חוששים מסטיגמות, מכך שהמקצוע לא מספיק גברי או לא מכניס מספיק?

“אני חושב שכל גבר מעוניין שחושב על המקצוע צריך לשים בצד את כל שאר הגברים כי זו עבודה מאוד איכותית ומספקת ונותנת מענה רגשי מאוד גדול לכל מה אתה חושב שרוצה לעשות. בעבודה עצמה הפידבק הוא כמעט מיידי, מההורים, מהסביבה והרשות. נכון שיש מינוסים כמו פרנסה, ואם זה משהו שמעניין אותו או מאוד רוצה שיעשה את זה, כי הפרנסה תגיע ממקומות אחרים. ואני רוצה להודות לאישתי על התמיכה שאני מקבל ממנה ללכת בדרך הזו”.