האיום השקט באוויר: הפטריה שמאיימת על חולים מוחלשים חיסונית

גוף האדם הוא פלא הנדסי אמיתי: מערכת מופלאה ומתואמת שפועלת ללא הפסקה כדי להגן על עצמה מפני איומים חיצוניים. כמו מבצר ימי-ביניימי, יש לגוף חומות הגנה גבוהות ושומרים ערניים שמסתובבים לאורכה- המערכת החיסונית. אך כמו בכל מערך הגנתי, גם בגוף האדם עשויות להופיע נקודות תורפה, ולרוע המזל, ישנם יריבים שמחכים לרגע שבו ההגנות ייחלשו כדי להכות בעוצמה. אחת הדוגמאות המרתקות והמסוכנות ביותר לכך היא דלקת פטרייתית חודרנית חריפה של הסינוסים(IFRS) . מחלה קשה שמעמידה את המערכת הרפואית בפני אתגר גדול.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

מהי IFRS ומה הופך אותה לכל כך מסוכנת?

מדובר במחלה נדירה והרסנית, כזו שפוגעת בעיקר בכאלו שמערכת החיסון שלהם נחלשה. חולים בסרטן המטולוגי, מטופלים הנוטלים תרופות מדכאות חיסון, ואף חולי סכרת בלתי מאוזנת- כולם עלולים למצוא את עצמם מטרה קלה למתקפה הזו. הפטריות שגורמות למחלה, ממשפחת מוקורלס או אספרגילוס, אינן יצורים זרים לנו. הן נמצאות בסביבה היומיומית שלנו, משגשגות באדמה, בצמחייה נרקבת, ואפילו באוויר שאנחנו נושמים. עבור רוב האוכלוסייה, הן אינן מזיקות כלל. אבל עבור אלו שמערכת החיסון שלהם פגיעה, הנבגים המיקרוסקופיים הללו יכולים להיות קטלניים. הנבגים נכנסים דרך חללי האף, נצמדים לרקמות וממשיכים לחדור אל כלי הדם. שם, הם יוצרים חסימות שמונעות אספקת חמצן ומובילים במהירות לנמק באיברים חיוניים, בעיקר לעיניים ולמוח. מדובר במרוץ נגד הזמן שבו הפטריה, במהירות עצומה, זורעת הרס רב.

בתחילהIFRS  עשויה להיראות כמו זיהום סינוסים רגיל שמתבטא בכאב פנים, גודש, או הפרשות מהאף. אך אם המחלה אינה מאובחנת בזמן, הסימנים הופכים דרמטיים הרבה יותר. ייתכן שהמטופל יחווה הגבלה בתנועות עיניים, הפרעות ראייה חמורות, ובשלב מסוים, לעיתים תוך שעות ספורות בלבד יופיעו כתמים שחורים בחלל הפה ובנחיריים – סימן לכך שהנמק כבר החל להתפשט. מקרה שזכור לי היטב הוא של מטופל בן 60 שביקר במיון, לאחר מספר ימים של תחושת לחץ ואי נוחות בפנים. הוא אמנם סבל מסכרת בלתי מאוזנת אך לא ייחס חשיבות מיוחדת לכך. בבדיקה האנדוסקופית הראשונה, לא נצפו ממצאים מחשידים במיוחד אבל בתוך שעות ספורות מצבו החמיר ובבדיקה חוזרת הופיעו נגעים כהים בחללי האף. לאחר קבלת תשובה חיובית בביופסיה הדחופה שבוצעה, המטופל הוכנס בבהילות לחדר ניתוח, שם הוסרו הרקמות הנגועות ובוצעה כריתה אגרסיבית ככל הניתן, בכדי להציל את חייו. במקביל, המטופל קיבל טיפול אינטנסיבי בתרופות שונות. למרות המאמצים, הזיהום התפשט במהירות ונוצר צורך ממשי לבצע מספר ניתוחים חוזרים. לאחר מאבק ארוך ומורכב שכלל גם שיקום ממושך, המטופל יצא מכלל סכנה, אך איבד חלק מראייתו.

כשיש חשד ל -IFRS אין מקום להתלבטות או לעיכובים.

האבחנה מבוססת על שילוב של תשאול מקיף, בדיקה פיזיקלית יסודית שכוללת בין היתר בדיקה אנדוסקופית עם סיב גמיש לסקירת חללי האף, הלוע והגרון, דימות רפואי כמו CT או  MRI  וביופסיה דחופה של הרקמות הנגועות. רק כך ניתן לזהות את הנוכחות של הפטריות, לבסס אבחנה מדויקת ולוודא שיינתן טיפול מתאים.

אך גם עם אבחנה מהירה ונכונה, הדרך לטיפול אינה פשוטה. ניתוח חירום להטריית הרקמות הנמקיות הוא לרוב הצעד הראשון. לצד זאת, המטופל יזדקק לתרופות אנטי-פטרייתיות הניתנות דרך הווריד, ולרוב גם לטיפול במחלת הבסיס שגרמה להיחלשות המערכת החיסונית ובדרך כלל גם לפגיעה בתפקודים מערכתיים חיוניים נוספים.

גם בהינתן אבחנה וטיפול איכותיים, התוצאות אינן מובטחות. שיעורי התמותה נעים בין 30% ל-80%, כתלות במצבו הבריאותי של המטופל ובמהירות האבחנה.

שיתוף פעולה רפואי הוא המפתח לניצחון.

ההתמודדות עם IFRS אינה קרב של מטופל אחד בלבד. מדובר במאבק שמצריך שילוב כוחות רב-צוותי. לרוב, מומחי אף-אוזן-גרון הם אלו שאמונים על אבחון המחלה והטיפול הכירורגי בה, מומחי מחלות זיהומיות מתאימים את סוג הטיפול התרופתי, מינונו ומשכו, וצוותים נוספים מתמקדים בטיפול במחלות הרקע שגרמו למצב המוחלש הבסיסי.

אחת הדרכים החשובות ביותר להילחם במחלה היא באמצעות מודעות.

זהו קו ההגנה הראשון. עבור אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון כמו חולי סכרת, מטופלים בטיפולים כימותרפיים או נוטלי תרופות מדכאות חיסון, כל תסמין שמזכיר זיהום סינוסים – כזה שנגרם על ידי וירוס או חיידק – צריך לעורר חשד ולהוביל לפנייה מיידית לרופא. בסופו של דבר, מקרים של IFRS הם מאבקים שבהם כל שעה קובעת ובאמצעות זיהוי מהיר וטיפול יעיל אפשר בהחלט להציל חיים.”

כותב המאמר ד”ר שי שניידר, מומחה א.א.ג ביחידה לניתוחים אנדוסקופים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת ומנהל  מוקד א.ר.ם URGENT!, בא.ר.ם – המרכז הרפואי הרב תחומי לרפואת א.א.ג אסותא, רמת החייל.